בעקבות משבר הקורונה, מספר המובטלים בחודש אפריל עמד על 1,151,000 איש ואישה, המהווים 27.8% מכוח העבודה בישראל, כך עולה מדו"ח "דופק שוק העבודה" שפרסם היום (ראשון) שירות התעסוקה.
מספר המפוטרים עמד באפריל על 16.1 אלף, לעומת 33.1 אלף במרץ. על אף הירידה המספרית, מדובר על עלייה בשיעורם מתוך המתייצבים החדשים בלשכות התעסוקה, מ-6.3% במרץ ל-11.8% באפריל. בשירות התעסוקה צופים שרבים מבין דורשי העבודה המצויים היום בחל"ת עתידים להפוך בעתיד למפוטרים, בשל הצמצום בפעילות הכלכלית והקשיים של בעלי העסקים.
על פי הנתונים, במהלך חודש אפריל נרשמו כ-177.4 אלף דורשי עבודה חדשים – כ-6,000 מדי יום. עם זאת, מדובר בירידה של 79.1% מחודש מרץ בו נרשמו 850.5 אלף דורשי עבודה.
97% מדורשי העבודה החדשים בחודש מרץ, ו-94.3% בחודש אפריל, הם תובעי קצבת אבטלה שהוצאו לחל"ת. סך הכל בחודש אפריל עמד מספר תובעי קצבת האבטלה על כ-1.06 מיליון איש, עלייה של 16% ממרץ, ומספר תובעי קצבת הבטחת הכנסה על כ-91.1 אלף איש (עלייה של 13.2%).
בשירות התעסוקה מעריכים כי ככל שיעבור הזמן מספר תובעי קצבת הבטחת ההכנסה, המאפיינת אבטלה ארוכת טווח, צפוי לגדול ושיעורם מכלל דורשי העבודה צפוי להיות גבוה, ביחס לנתונים טרם המשבר. בשירות התעסוקה הדגישו כי יש צורך לתשומת לב מיוחדת לקבוצה זו במסגרת הסיוע הכולל להשבת דורשי העבודה למעגל העבודה.
על אף המשבר העמוק, בימים האחרונים של חודש אפריל דיווחו כ-18 אלף דורשי עבודה כי חזרו לעבודתם. נכון להיום (ראשון), עמד מספר החוזרים לעבודה מקרב מובטלי הקורונה על כ-50 אלף. בשירות התעסוקה מעריכים כי מספר האנשים שחזרו לעבודתם בפועל גבוה יותר.
הפגיעה הקשה ביותר: הבידור, הפנאי והאוכל
בשירות התעסוקה ביצעו בחינה משותפת עם הכלכלן הראשי באוצר תוך השוואה בין נתוני דורשי העבודה באפריל 2020, מול מספר העובדים בענפי המשק השונים (נכון לשנת 2018). הבדיקה מעלה כי הענפים שנפגעו בצורה הקשה ביותר הם ענפי הבידור, הפנאי והאוכל, ואחריהם בולט שיעור דורשי העבודה בענפי המסחר והחינוך.
מנגד, ניתן לראות כי בענפי המחקר המדעי, המחשוב, החשמל, מים ותעשייה שיעור דורשי העבודה הפעילים נמוך, לפחות נכון לעכשיו, באופן יחסי. כך לדוגמה שיעור דורשי העבודה מבין כלל המועסקים בענף שירותי האירוח עומד על 44%, בענף הספורט, הבילוי והפנאי על 33%, ובענף שירותי המזון על 30%. בתחום החינוך נרשמו 23% מהעובדים בשירותי התעסוקה. בענף השמירה והאבטחה 19%, בענף הבינוי 16%, ובתעשייה 15%.
יותר צעירים, פחות נשים
צעירים ממשיכים להיות הקבוצה הנפגעת הגדולה ביותר מהמשבר. למעלה מ-45% מדורשי העבודה בחודשים מרץ ואפריל היו בני 35-20. יש לציין כי מרבית העובדים בני פחות מ-20, כלל אינם זכאים כיום לקצבת אבטלה, ולכן אינם מיוצגים כראוי בנתוני השירות.
שיעור הנשים בקרב הנרשמים החדשים באפריל היה נמוך מבמרץ – 48.7% לעומת 57.2%, זאת ככל הנראה לאור מיצוי ההוצאה לחל"ת במקצועות ההוראה, החינוך וההדרכה המתאפיינים בריבוי נשים כבר בחודש מרץ. ההשפעה המגדרית של המשבר תתברר ככל הנראה במלואה, רק בשבועות הקרובים עם חזרת המשק לשגרה החדשה.
הערים שנפגעו באופן הקשה ביותר מהמשבר הן אילת עם 45.6% דורשי עבודה, ביתר עילית עם 45.5%, מודיעין עלית עם 41.1%, בני ברק 37.6%, ונצרת 34.4%. בשירות התעסוקה מזהירים כי הפגיעה ביישובים חרדיים וערביים עלולה לשחוק את הישגי השילוב של אוכלוסיות אלו בשוק העבודה בשנים האחרונות.
התחזית: תקופה של אי יציבות
בטווח הקרוב צופים בשירות התעסוקה חזרה של אלפי אנשים לשוק העבודה במהלך השבועות והחודשים הבאים. לאחר מכן, צופים בשירות תקופה שתתאפיין באי יציבות – גלים של הטבות והרעות בתנאי המשק כתוצאה מהמצב בישראל ומהמיתון הגלובלי. תהליך השיקום בטווח הארוך להערכתם יהיה הדרגתי, וחזרתם של עובדים רבים במיוחד מקרב הקבוצות המוחלשות, תארך זמן רב, זאת לצד ענפים שנפגעים ישירות ממגיפת הקורונה כמו תחום התיירות, וענפים בהם יהיה קשה לשמור על הנחיות הריחוק הפיזי.
בטווח הארוך, צופים בשירות התעסוקה כי לא בקלות נחזור למצב של התעסוקה הכמעט מלאה שאפיינה את טרום המשבר. על כל משרה פנויה תהיה תחרות גדולה יותר, מציאות זו עשויה לגרום לקושי רב יותר לעובדים במציאת עבודה, להתפשרות על תנאי העבודה, לתת תעסוקה כתוצאה מעובדים שאינם מצליחים למצוא עבודה בהיקף השעות שהם מבקשים לעבוד, ואף לירידות שכר במשק.
