הוועדה לתשתיות לאומיות הודיעה על הכנת שלוש תוכניות שמקדם המשרד להגנת הסביבה למתקנים תרמיים להשבת אנרגיה מפסולת במורשה, בחירייה ובאשדוד. הקמת המתקנים תאפשר לצמצם את הטמנת הפסולת וגם לייצר חשמל. נכון לעכשיו, הטיפול בפסולת בישראל הוא בין הירודים מבין מדינות ה-OECD. היקף ההשקעות במתקנים צפוי להגיע ל-4 מיליארד שקלים עד שנת 2030.

אלו לא יהיו המתקנים היחידים. המשרד להגנת הסביבה בחן רשימה ארוכה של אתרים אפשריים, ובכוונתו לקדם תוכניות נוספות – בין אם על-ידו ובין אם על-ידי יזמים פרטיים. המכרזים יקודמו בשיטת PPP (שותפות ציבורית-פרטית), במכרזים משותפים בוועדה הבין-משרדית, בשיתוף עם החשב הכללי במשרד האוצר.

השר להגנת הסביבה, זאב אלקין, מסר כי "מדינת ישראל עד היום הוצבה במקומות האחרונים מבין מדינות ה-OECD בנושא ניהול שוק הפסולת ואחוזי הטמנת הפסולת. הטמנת פסולת פוגעת בקרקע, במקורות המים ואף מייצרת זיהום אוויר שמסכן את בריאותנו ואת הסביבה. אחת המטרות המרכזיות בקדנציה שלי הייתה להתחיל לשנות את הנתון הזה ולהביא את מדינת ישראל לעמוד בסטנדרטים של מדינות מערב בתחום זה".

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

גיא סמט, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, הוסיף כי "המשרד להגנת הסביבה מוביל צעדים רבים להעלאת יעדי המיחזור וההשבה באמצעות מיון והפרדת פסולת, הן בבתי התושבים והן במתקני מיון מתקדמים; פריסה והקמה של מתקני מיחזור וטיפול; ורק הפסולת שאינה בת מיחזור תטופל במתקנים להשבת אנרגיה מפסולת".

מטמנת פסולת בבאר שבע (צילום ארכיון: ImagineStock / Shutterstock.com)

לפי נתוני המשרד כל אדם בישראל יוצר 1.7 ק"ג פסולת ליום. בכל שנה הכמות גדלה בכ-2% והאפשרות להטמנת פסולת הופכת לפחות ופחות אפשרית. ההטמנה גורמת למטרדי ריח, מזהמת את האוויר וגם את הקרקע ופולטת גזי חממה, כך שלמשרד חשוב לצמצם אותה למינימום. במקביל, לפי הערכת מומחי אנרגיה, מתקני השבת אנרגיה יוכלו לספק עד כ-2% מהביקוש השנתי לחשמל, בתוספת יתרון חשוב – ההפעלה שלהם יכולה במידה מסוימת להיות מסונכרנת עם השעות בהן מנהל מערכת החשמל זקוק לתוספת כח ייצור חשמלי.

טכנולוגיה מופלאה או החלפת מטרד במטרד?

לפי הודעת המשרד "מתקני השבת האנרגיה נפוצים מאוד בעולם, וחלקם ממוקמים במרכזי הערים או בסמיכות להן. מדובר על טכנולוגיה משלימה למיחזור, הנחשבת לאחת השיטות המקובלות והנפוצות בעולם לטיפול במרכיבי הפסולת שאינם ניתנים למיחזור". אף על פי כן, לא כל המתקנים דומים זה לזה, ובמקומות מסוימים בעולם תושבים מתלוננים על מטרדי ריח בלתי נסבלים, כמו גם על זיהום אוויר הנגרם משריפת פסולת לצורך הפקת חשמל.

במשרד רוצים להקים את המתקנים דווקא סמוך לאיזורים הכי צפופי אוכלוסיה, כדי לצמצם את שינוע הפסולת במשאיות. לגבי האפשרות למטרדי ריח, נמסר ל'דבר' מהמשרד להגנת הסביבה כי "מטרדי ריח לא מאפיינים את מתקני ההשבה: הפסולת שתגיע למתקן תהיה לאחר מיון והרכיב האורגני שהוא מקור הריח המרכזי  כבר הוצא מהפסולת, כל השטח של המתקן סגור עם מערכת תת לחץ. בנוסף כל האוויר בעל פוטנציאל הריח הקטן הולך לשריפה ביחד עם הפסולת".

אף על פי כן, מתקני השבת אנרגיה מפסולת הם בעצם תחנות כח קטנות, שגורמות לזיהום אוויר וקרוב יותר לאוכלוסיה מאשר אתרי ההטמנה. שיטת ההפעלה שלהן תהיה "אינסנרציה" (שריפת פסולת) והיא איננה נטולת השלכות סביבתיות. מהמשרד נמסר כי "בשיטה זו קיימות מספר תתי טכנולוגיה, ועל כך תתקבל החלטה בהמשך. בכל מקרה המשרד מחוייב לטכנולוגיה המיטבית ביותר ולמתקני איכות אוויר על פי הדירקטיבה האירופאית העדכנית".