לאחר שכמעט נדחתה בארבעה חודשים, תאושר היום (חמישי) 'רפורמת הקורנפלקס' בוועדת העבודה הרווחה והבריאות. מטרת הרפורמה היא להוזיל את מחירי המזון היבש באמצעות הקלת הפיקוח של משרד הבריאות על ייבואו. כך מקווים יוזמי הרפורמה להגביר את התחרות של המזון היבש המיובא אל מול השוק המקומי.
מבקרי הרפורמה טוענים שהירידה בעלות הייבוא לא בהכרח תתבטא בהוזלה לצרכן, וכן שהרפורמה חושפת את שוק המזון הישראלי לייבוא ועלולה לפגוע ביצרני המזון המקומיים. בנוסף, עלה חשש שהסרת פיקוח מצד משרד הבריאות עלולה לפגוע באיכות המזון המיובא.
לפני כשבועיים נדחה אישור הרפורמה בכארבעה חודשים לבקשת פקידי משרד הבריאות שטענו כי למשרד דרוש זמן כדי להתקין את התקנות הנדרשות. שר האוצר כחלון ששהה באותה תקופה בחו"ל זעם על דחיית הרפורמה וביקש משר הבריאות ליצמן לקדם את הנושא במהירות. כחלון אף הנחה את פקידי משרד האוצר להקצות למשרד הבריאות את המשאבים שידרשו על מנת לקדם את הרפורמה.
היום בוועדה אמורים אנשי משרד הבריאות להציג את התקנות שיאפשרו את היציאה לדרך של הרפורמה. התקנות שיגיש משרד הבריאות צפויות לשנות את האופן בו מאושרים לייבוא מוצרי מזון יבש. עד כה, יבואנים שבקשו להכניס מוצרי מזון לארץ נדרשו להעביר אותם לבדיקה במעבדות משרד הבריאות. כמו כן היבואן נדרש להציג מסמכים מהיצרן בחו"ל המעידים על איכות הייצור. תהליך אישורים ארוך זה מנע ממתחרים חדשים להיכנס לשוק יבוא המזון ומנע ייבוא מקביל של מותגים. ועדת קדמי שהוקמה לאחר המחאה החברתית ב-2011 קבעה כי אחת הסיבות למחירי המזון הגבוהים בישראל מצויה ברווח שגוזרים היבואנים.
מה ישתנה אחרי אישור הרפורמה?
הרפורמה הולכת להפוך את שיטת הפיקוח של משרד הבריאות על מוצרי מזון מיובאים. מעתה יוכל כל יבואן להביא כל מוצר מזון רגיל (מלבד מזון תינוקות או מזון בעל תכונות בריאותיות מיוחדות), ללא צורך באישור של משרד הבריאות. היבואן יהיה אחראי לעמוד בתקנות שיקבע משרד הבריאות, לדוגמא ציון רכיבים אלרגנים או פירוט הערכים התזונתיים, וכן גם היעדרם של רעלים וחומרים מסוכנים במזון. משרד הבריאות יפסיק לפקח על המזון ולאשר אותו טרם כניסתו לארץ ובמקום זאת יבצע בדיקות דגימה ממוצרים שיימצאו ברשתות השיווק. במידה ויימצא כי מוצר מסוים חורג מהתקנות, היבואן יישא באחריות וייענש. הרפורמה צפויה לפתוח את האפשרות של ייבוא מקביל שיעקוף את הסכמי הבלעדיות של היבואנים הרשמיים עם היצרנים בחו"ל. שיטה זו המעבירה את האחריות מהממשלה לשוק נהוגה במדינות רבות באירופה ובארצות הברית.
לצורך הרפורמה, אגף הפיקוח על מזון במשרד הבריאות נדרש לשנות את כל אופן פעולתו. לצורך כך יתווספו 50 תקנים של פקחים על 150 התקנים הקיימים היום. כמו כן משרד הבריאות נדרש להגדיר מחדש את התקנות, שיטות הדגימה והבדיקה של המזון.
במשרד האוצר מצפים כי לרפורמת הקורנפלקס תהיה השפעה משמעותית על מחיר סל המזון של הישראלים. עם זאת הערכות של גורמים בשוק אומדות את ההוזלה האפשרית למשק בית בשקלים בודדים בחודש. כדוגמא, ניתן הניסיון להוזלת המוצרים החקלאיים בחודשים האחרונים, באמצעות מכסים ופתיחת השוק לייבוא. ניסיון זה לא הוביל להורדה משמעותית במחירי המזון לאורך זמן.
