"בטווח הרחוק זה פתרון רע". אומר רון תומר על שיטת החל"ת. "אבל באותה הנקודה שהיינו בה אז, ימים לפני שסוגרים את המשק, זה היה הפתרון האופטימלי להגן גם על המעסיקים וגם על העובדים. עכשיו צריך להתקדם לפתרונות יצירתיים יותר."

חודשים בלבד לפני פרוץ המשבר נבחר תומר, בעלים ומנכ"ל מפעל התרופות אוניפארם, לנשיא התאחדות התעשיינים. בחודשיים האחרונים הוא נאבק יחד עם הממשלה ולעיתים גם מולה על עתיד התעשיה והמשק בכלל.

"מרגע שפרץ המשבר, נלחמנו כדי להשאיר כמה שיותר מהמפעלים פתוחים. הצלחנו לדאוג להמשך פעילות של 80% מהתעשייה. אבל אז מגיעה המכה של הביקושים. אם אתה יצרן ריהוט וכל חנויות הריהוט נסגרו אז אין לך הזמנות. ברמת הביקושים התעשייה כבר נפגעה מאד קשה".

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

איך נראית הפגיעה הזו?
"70% מהתעשייה חוותה פגיעה של לפחות 30% מהביקושים, מה שמוביל לפגיעה בייצור. עכשיו בזמן הקורונה המפעלים לא מקבלים הזמנות, מה שהולך לפגוע לא רק עכשיו אלא גם בעתיד. מפעל שלא מקבל הזמנות במהלך אפריל ומאי, בעצם אין לו מה לייצר גם ביוני ויולי. מה שאנחנו רואים עכשיו זה את הגל השני של החל"תים מתפתח באופק. שזה בעצם אנשים שהחזיקו את העובדים ועכשיו זה הופך לבלתי אפשרי".

לדבריו של תומר, מעסיקה התעשייה באופן ישיר כ-400,000 עובדים, וכמיליון עובדים נוספים מתפרנסים ממנה במעגל השני. חשוב לו להדגיש שהיא היא המעסיק הגדול ביותר בפריפריה. כי לדבריו "מי שגר במרכז יכול למצוא כל מני עבודות במסחר ובשירותים, אבל בפריפריה יש מעט מאד מזה, והתעשייה היא המעסיק המרכזי".

ברגע שפרץ המשבר המגזר העסקי, בתמיכת הממשלה, שלח מיליון עובדים הביתה לחל"ת.
"בטווח הרחוק זה פתרון רע. אבל באותה הנקודה שהיינו בה אז, ימים לפני שסוגרים את המשק, זה היה הפתרון האופטימלי להגן גם על המעסיקים וגם על העובדים. עכשיו צריך להתקדם לפתרונות יצירתיים יותר".

"תאר לעצמך שלא היינו הולכים על ההסכם של חל"תים, היינו שולחים את כל העובדים הביתה ואומרים להם שנמצא פתרון. אני לא הייתי רוצה להיות בנעליים של אותו עובד שיושב בבית, שומע הבטחות שימצאו לו פתרון אבל הוא לא יודע מאיפה יבוא הכסף. והתכנית של החל"ת הייתה טובה כי היא הייתה בת ביצוע באותו הרגע. בלי זה היינו פשוט שולחים את העובדים הביתה והיה לוקח חודש או יותר כדי למצוא מודל חלופי".

אתה אומר על החל"ת – פתרון רע אבל הכרחי. אפשר ליצור פתרון טוב?
"כן, הייתה עוד אפשרות שעלתה, שלא לשלם לאותם עובדים בחל"ת בדמי אבטלה, אלא לשלם את הכסף הזה דרך המעסיק. אבל מכיוון שלא כל המעסיקים עבדו בתקופה הזאת, וצריך לבנות את המודל הזה נכון. עד שזה היה קורה מסכנים העובדים היו צריכים לחכות חודש בהמתנה למודל."

"אל תשכח שבבלאגן הזה מעסקים רבים סגרו. גם אם אתה רוצה להעביר כסף שישלם לעובד, הוא צריך הנהלת חשבונות שתתאים את זה ואנשים חלקם לא עבדו. באותה הנקודה החל"ת נתן שקט לאותו הרגע. אבל אנחנו צריכים להתארגן ולבוא עם פתרונות טובים יותר לגל הבא, אם הוא יבוא חלילה".

תומר, יחד עם נשיא לשכות המסחר אוריאל לין ומזכיר התאחדות החקלאים, אבשלום אבו וילן, שיתפו פעולה עם ההסתדרות והציעו למדינה ללכת למודל של העסקה חלקית עם חלופת שכר. המודל שלהם נבחן על ידי משרד האוצר, אבל כרגע לא נראה שבממשלה רצים לקדם את המודל שלהם.

"המודל הגרמני קוראים לזה, וזה הפתרון שצריך להיות. צריך לבנות אותו לפעם הבאה כדי שתהיה לנו אלטרנטיבה טובה יותר לחל"ת" הוא מסביר "המודל הזה יאפשר להעסיק עובד במשרה חלקית בלי שהוא יפגע. אם יש לי מפעל ונקלעתי למצוקה ואני לא יכול להחזיק יותר את כל העובדים שלי, מה שיכול מאד לקרות להרבה עסקים בתקופה הקרובה, האופציה היחידה שיש לי היא לשלוח את העובדים לחלת. אבל הרבה תעשיינים אמרו לי שהם לא יכולים להחזיק את העובדים שלהם במשרה מלאה, אבל אם הם היו יכולים להוריד את המשרה שלהם ל60% או 40% הם ישאירו אותם."

"התעשיינים, כמו כל מעסיק, חשוב להם הקשר עם העובד, לכן המודל הזה טוב גם למעסיק. הוא עובד ככה שהמעסיק יכול להוריד את העובד לחצי משרה, הוא משלם לאותו עובד חצי מהשכר והמדינה משלימה לו 70%  מאותו החלק שהוא לא עובד ולא מקבל מהמעסיק".

כמי שמעסיק בעצמו מאות עובדים, המודל הזה טוב גם לעובדים?
"בסוף האינטרס של כולנו הוא להוריד את האבטלה ולשמר עובדים בשוק התעסוקה. זה חשוב לכולנו, גם למעסיקים וגם לעובדים. עובד ששלחו אותו הביתה ומקבל חל"ת, אני לא הייתי רוצה להתחלף איתו, זאת אי וודאות שיכולה להרוג בנאדם. אנחנו רוצים מאד להקל על אי הוודאות הזאת. אם הבנאדם עדיין מקבל משכורת מהמעסיק שלו, גם אם הוא עובד במשרה חלקית, והוא רואה שהעסק מתקדם, והוא רואה תכניות לעתיד, הוא יכול לראות את עצמו חוזר לעבודה".

כמה המודל הזה יכול להוריד את מספר המובטלים?
"ההערכה שלי היא שבתעשייה זה יכול להחזיר מחלת כ-100 אלף משרות. התעשייה הוציאה 100 אלף עובדים לחלת, ויש חשש מעוד 50-100 אלף. המודל הזה יכול לשמר לפחות חצי מהם. זה גם מונע ממעסיקים להוציא עובדים לחל"ת, וזה גם יעודד אותם להחזיר עובדים לעבודה. זה לא סתם ש- 85% מהמעסיקים במשק תומכים בדבר הזה יחד עם ההסתדרות".

אמרת שאתה רואה את הגל השני של המשבר מתפתח באופק. דיברת על פתרונות שכרגע נראה שהממשלה לא מקדמת. מזווית הראיה שלך, הממשלה מבינה את המצב של התעשייה?
"אני חייב לומר בכנות שקיבלנו קשב, גם מנבחרי הציבור וגם מהפקידות. חלק משמעותי מהמהלכים שהובלנו התקבלו, אבל לא כולם. אם אתה שואל אותי, היה צריך לקבל את כולם. אני מתכוון לדרוש מהממשלה עוד 10 מיליארד הלוואות ועוד 20-30 מיליארד מענקים. אני גם מאמין שיתנו".

איך אתה מסביר את זה, שמקשיבים לכולם אבל את הפתרונות לא מיישמים?
"מי שישבנו איתו עד עכשיו היה טרוד בלנהל את ההווה. צריך לזכור שעד עכשיו פעלנו בסביבה פוליטית מורכבת, בין מערכות בחירות, שזה גם פוגע בחשיבה לטווח ארוך. אני מקווה שתקום עכשיו ממשלה וזה ישתנה. אם אנחנו רוצים לשרוד אנחנו חייבים לתת פתרונות ארוכי טווח ולהאיץ את מנגנוני הצמיחה למשק. אני מאמין שראש הממשלה ושר האוצר המיועד יבינו את זה, ויפעלו ביחד איתנו. אין מה לעשות, גירעון של 15% לא ייסגר לבד. זה דורש צמיחה, ובשביל צמיחה צריך עסקים חזקים ומתפקדים".

תומר שמנסה להסתכל קדימה מספר שבשבועות האחרונים הספיק להיפגש עם שר הכלכלה המיועד, עמיר פרץ, כבר פעמיים. הוא מתאר את המפגש ביניהם כטוב מאוד.

דיברת על המודל הגרמני, אתה מאמין שהממשלה שתושבע ביום חמישי תאמץ את המודל הזה?
"פתרונות כאלו יקרו בסוף. השאלה היא אם בממשלה יהיו חכמים מספיק  כדי להרים את זה היום, או שזה יקרה עוד חצי שנה אחרי שחטפנו עוד הרבה בשוק התעסוקה. המודל הגרמני יהיה, כי הוא נכון.  השאלה היא אם ננצל עכשיו את ההזדמנות או שנחכה עד שיהיה מאוחר מדי".