"המצב כאן קשה. בירכא כמעט אין כבישים. למעט ביטוח לאומי, אין מוסדות מדינה בכפרים". אומר ל'דבר' מולא נימר, יו"ר מרחב מרכז הגליל בהסתדרות, ואחד היוזמים של מחאת ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות בשבועות האחרונים. ביום שני נערכה הפגנה מול קרית הממשלה בתל אביב, במחאה על אי העברת תקציבים מובטחים ועל היחס של המדינה אל הציבור הדרוזי.

"בתחום אחריותי עשר מועצות מקומיות דרוזיות ושתי מועצות נוצריות. אני מלווה אותן 31 שנים בתפקידים שונים". אומר נימר. "בשנות התשעים בכל כפר היה מפעל, מאז רובם המוחלט נסגר. רוב הגברים משרתים בצבא קבע, משטרה או שב"ס. יש אבטלה סמויה בקרב הנשים, אין להן עבודה והן לא נרשמות בלשכת התעסוקה הנמצאת מחוץ לכפרים. היום בוגרת הוראה ממתינה שבע שנים כדי להיקלט במערכת החינוך. בירכא יש מרכז מסחרי גדול אבל זו יוזמה פרטית של תושבים מקומיים. בכפרים אחרים אין כלום, לא מסחר לא תיירות. לאורך השנים ממשלות ישראל לא השקיעו פה בתעשייה".

אנשי העדה הדרוזית מפגינים במול קרית הממשלה, 10 במאי 2020 (תומר נויברג/פלאש90)

ב-2019 הסתיימה תכנית החומש לישובים הדרוזים והצ'רקסים (תכנית 959), במסגרתה הופנו עשרות מיליוני שקלים לרשויות הדרוזיות. המאמצים לחדש את התכנית עלו בתוהו לאחר דחייתה בכנסת והתסבוכת הפוליטית מאז התפטרות הממשלה. על מנת לפתור את הבעיה התקציבית סוכם על העברת תקציב גישור לרשויות בינואר 2020, אך גם תקציב זה לא אושר. עם פרוץ מגיפת הקורונה נותרו הרשויות להתמודד עמה ללא משאבים מספיקים.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

למרות המצב, מתעקש נימר כי שיעור גביית המיסים העירוניים עומד על 80% והבעיה נמצאת בתקצוב הממשלתי. "תכנית 959 עזרה לכולם, אבל המצב קשה מאוד. בירכא הודח ראש המועצה בגלל התקציב. הבטיחו לנו כסף שלא הגיע" הוא אומר ומוסיף שלתוך המצוקה הכלכלית נשזרת מצוקת הבניה בישובים. "בירכא הוגשה תכנית מתאר, אך היא תקועה בוועדה. יש לי קרקע בירכא ואני לא יכול בנות עליה בית, כי אין תכנית מתאר. יש בתים שאינם מחוברים לרשת החשמל".

אמל אסעד ממובילי מחאת העדה הדרוזית נואם בהפגנה נגד חוק הלאום. 4 באוגוסט 2018 (צילום: תומר ניוברג/פלאש90)

"הדרוזים מתמודדים כבר שנים עם מחסור בתקציב. הגיע הזמן שלכל ילד בעוספיה וחורפיש יהיה מה שמגיע לילד ביקנעם כרמיאל וצפת" אומר תא"ל (מיל') אמל אסעד, ממנהיגי המחאה נגד חוק הלאום. לדעת נימר ”הפתרון הוא יצירת מקומות עבודה. חוץ מדלית אל כרמל ועוספיה המצב בכל הכפרים קשה".

"חוק הלאום היה סטירת לחי לדרוזים"

למאבק על התקציבים יש רובד נוסף – הכעס והאכזבה בקרב הדרוזים מחוק הלאום, שהגדיר את ישראל כמדינת הלאום היהודי. בהפגנה ביום ראשון השבוע הונפו שלטים עם הכתובת "ביבי, בגדת בי, אחי". תחושת הבגידה מלווה את המשבר ומעצימה אותו. "חוק הלאום הוא אסון לחברה הדרוזית. אני בעד מדינה יהודית אבל אל תתעלם ממני, תן לי שיוויון. אומרים לנו אתם נותנים את הנשמה. אל תתן לי את הנשמה, תן לי שוויון" דורש מולא נימר. גם לדעת אסעד, שם טמונה הבעיה. "חוק הלאום היה סטירת לחי לדרוזים. בחוסר השוויון ניתן להיאבק, וגם ביחס המפלה. אבל חוק הלאום היה אגרוף. כולם התעוררו והבינו כי לא לעולם חוסן. ברגע האמת הוציאו אותנו מהבית. אלה הם ההדים של המחאה על חוק הלאום. אנו לא נרים ידיים".