דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
23.2°תל אביב
  • 21.8°ירושלים
  • 23.2°תל אביב
  • 21.6°חיפה
  • 22.7°אשדוד
  • 26.0°באר שבע
  • 32.8°אילת
  • 30.0°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 24.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
בריאות

פרסום ראשון / צוות מומחים לבריאות הציבור: נדרשת השקעה של 14 מיליארד שקלים לשיקום מערכת הבריאות

הצוות בראשות פרופ' נדב דוידוביץ' וד"ר ניהאיה דאוד מציע להגדיל את המימון הציבורי למערכת, להרחיב את המענה הרפואי בפריפריה ולחזק את מערך שירותי בריאות הציבור | לידיעת שר הבריאות הנכנס

שר הבריאות, יולי אדלשטיין (צילום ארכיון: יונתן זינדל, פלאש 90)
שר הבריאות, יולי אדלשטיין (צילום ארכיון: יונתן זינדל, פלאש 90)
דפנה איזברוך
דפנה איזברוך
כתבת
צרו קשר עם המערכת:

למערכת הבריאות נדרשת השקעה חד פעמית של 14 מיליארד ש"ח ותוספת תקציב שנתית בסך 1.4 מיליארד ש"ח לצורך שיקום ארוך טווח – כך קובע דו"ח צוות מומחים לבריאות וחברה שהוקם בעקבות משבר הקורונה. מסקנות הצוות, המתפרסמות כאן לראשונה, מתריעות מגידול מתמשך באי השוויון בבריאות, ממחסור בכח אדם רפואי ומהחלשת שירותי בריאות הציבור. המסמך יכול לסמן לשר הבריאות הנכנס, יולי אדלשטיין, את המטרות החשובות לשינוי בקדנציה הקרובה.

הצוות הוא חלק מהיוזמה החברתית 'צוותי המומחים של המשבר', במסגרתה מחברים חוקרים ממגוון תחומי אקדמיה ניירות עמדה והצעות לפעולה להתמודדות חברתית וממשלתית עם משבר הקורונה. בראש צוות הבריאות עמדו פרופ' נדב דוידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון, וד"ר ניהאיה דאוד מהמחלקה לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון.

מחברי הדו"ח מציינים כי במדדי שיעורי תחלואה ושיעורי תמותה, ישראל עמדה בכבוד בגל הראשון של מגפת הקורונה. עם זאת, המגפה פגשה את מערכת הבריאות לא מוכנה מספיק עקב שנים של הפרטה וחוסר השקעה בתשתיות וכוח אדם. לדבריהם, המשבר הוא הזדמנות לטיפול ב'מחלות הרקע' של מערכת הבריאות הישראלית, שחלקן נחשפו או הועצמו במהלך המשבר.

כח אדם ואמצעי טיפול: השקעה חד פעמית של 14 מיליארד ש"ח, תוספת של 1.4 מיליארד בכל שנה

לפי מחברי המסמך, נדרשת השקעה ממשלתית חד-פעמית של 14 מיליארד שקל על מנת לסגור את הפער בכוח האדם ולהגדיל את הזמינות של ניתוחים וייעוץ מומחים, ועוד תוספת שנתית של 1.4 מיליארד שקל כדי להגדיל את סל הבריאות, מספר מיטות האשפוז וההוצאה השנתית לנפש.

צוות רפואי במחלקת הקורונה בבית החולים איכילוב. 4 במאי (צילום: יוסי אלוני/פלאש90)
צוות רפואי במחלקת הקורונה בבית החולים איכילוב. 4 במאי (צילום: יוסי אלוני/פלאש90)

שיעור האחיות לאלף נפש בישראל עומד על 5.1, לעומת 9.2 בממוצע ב-OECD. גם שיעור הרופאים לנפש בארץ עומד מתחת לממוצע OECD. מספר מכשירי ה-MRI ובדיקות MRI השנתיות לנפש בישראל עומדים על פחות מחצי מממוצע בOECD, וכך גם מספר מיטות האשפוז ומיטות טיפול נמרץ לנפש. נתונים אלה מעידים על כך שישראלים לא נבדקים מספיק והנגישות לטיפול אינה מלאה. הפער מתבטא גם במקורות המימון של המערכת: ההוצאה לנפש על שירותים בריאותיים בישראל עמד על  2,954 דולר לנפש, אלף דולר פחות מממוצע מדינות ה-OECD.

שירותי בריאות הציבור: עדכון קבוע לתקציב

הצוות ממליץ לחוקק חוק לעדכון תקציב שירותי בריאות הציבור, שאחראים על חיסונים, רפואה מונעת, חקר מחלות מתפרצות וצמצום אי-השוויון בבריאות. בשנים האחרונות סובלים השירותים מקיצוץ של תקציבים ותקנים מדי שנה, וההוצאה הממוצעת על בריאות הציבור בישראל עומדת על מחצית ההוצאה של מדינות האיחוד האירופי. נכון להיום אין מנגנון לעדכון תקציבי של שירותי בריאות הציבור.

צמצום אי השוויון: להגדיל את המימון הציבורי לשירותי בריאות

הצוות ממליץ להגדיל את המימון הציבורי למערכת הבריאות, לכלול בה שירותים נוספים ולחזק את מערכת הבריאות בפריפריה. נכון להיום, מצבו הבריאותי של האזרח הישראלי מושפע מאוד ממצבו החברתי-כלכלי, מהשתייכותו הלאומית וממקום מגוריו. ליהודים יש תוחלת חיים גבוהה יותר ושיעור תמותת תינוקות נמוך יותר, לבעלי מעמד כלכלי-חברתי גבוה יש נגישות טובה יותר לשירותי בריאות, והתמותה הכללית גבוהה יותר בפריפריה.

לפי המומחים, אחד הגורמים לאי-שוויון הוא הפרטת חלק ממערכת הבריאות והישענות על תשלומי המטופלים. לדבריהם יש להגדיל את המימון הציבורי למערכת, להכניס לסל הבריאות את ביטוח השיניים ואת המרכיבים המרכזיים של הרפואה המשלימה. הצוות ממליץ לבטל לחלוטין את ההשתתפות עצמית בתשלומים על תרופות, שמקשה על מטופלים עם הכנסות נמוכות להשיג תרופות חיוניות.

בנוסף הם מציעים להגדיל את מימון משרד הבריאות לשירותים באזורי פריפריה, להוסיף למדדים הגיאוגרפיים לפיהם קופות החולים קובעות את מיקום המרפאות גם מדדים סוציו-אקונומיים, להגביר את נגישות השירותים בשפות נוספות לשפת העברית, ולהוסיף את העובדים הזרים ומבקשי המקלט לחוק ביטוח הבריאות הממלכתי.

מענה לאוכלוסיות שנפגעו במיוחד מהקורונה: קשישים וערבים

הצוות מציע גם צעדים מידיים לשיפור המענה לשתי אוכלוסיות שנפגעו במיוחד ממשבר הקורונה – הקשישים והאוכלוסיה הערבית, כהיערכות לגלים נוספים של המגפה.

קשישים: לחזק את מוסדות הטיפול, להעלות את קצבאות הזקנה

בצוות מציינים כי 96% מנפטרי הקורונה היו מעל גיל שישים. המערך הגריאטרי סבל מעומסים גדולים ומחסור בכוח אדם גם לפני הקורונה, ולא הוקם מערך מתאים לקשישים בזמן הסגר למעקב רפואי שגרתי או לקבלת שירותי רווחה. בנוסף, ההשלכות הרגשיות של הבידוד פגעו במיוחד בקשישים.

כצעדים מיידיים ממליץ להוסיף תקנים סיעודיים ורפואיים למוסדות לטיפול ממושך על בסיס בוגרי לימודי רפואה וסיעוד הממתינים לתקנים, להעלות את קצבת הזקנה בלפחות 500 ש"ח לששת החודשים הקרובים, וליצור מרפאות אחודות לקשישים בשיתוף פעולה בין קופות החולים. בטווח הארוך יותר, מוצע להכין תכנית לאומית לאזרחים מעל גיל 60.

החברה הערבית: הרחבת הבדיקות, שיפור ההסברה

בין היתר מוצע להרחיב את היקף הבדיקות ביישובים הערביים ולשפר את הנגישות אליהן, לשפר את מערך ההסברה בשפה הערבית, ולמנות מומחים ערבים לצוותי קבלת ההחלטות בניהול משבר הקורונה. בצוות מדגישים כי אלו צעדים נקודתיים, לצד הטיפול ארוך הטווח בפערים בחברה הערבית בתחום הבריאות.

חברי הצוות הנוספים שחיברו את המסמך לצד פרופ' דוידוביץ' וד"ר דאוד הם הדס זיו מארגון 'רופאים לזכויות אדם', פרופ' רביע חלאילה, סגן נשיא לעניינים אקדמיים במכללה האקדמית צפת, ד"ר עמיד סעאבנה מהחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה ופרופ' דני פילק מהמחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון. 

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!