דסי בארי היא מנהלת האגף לחינוך על יסודי במשרד החינוך. והיא שאחראית למתווה החזרה ללימודים בחודש האחרון. בשיחה איתה היא מבקשת קודם כל להעביר מסר לתלמידים – לא להלחץ.

״כיתות י"א וי"ב ייבחנו רק על 75% מהחומר הנלמד לבגרות. לקחנו בחשבון את הפגיעה של הרבע האחרון של השנה ולכן הורדנו חומר. מעכשיו התלמידים יכולים להיות יותר רגועים – גם כי הם יגיעו יותר לבתי הספר וגם כי סוף סוף יהיה שם מורה שיתבונן, יראה ויילווה אותם בהכנות למבחנים״.

בארי מדגישה שבתי הספר החלו כבר לפני שבועיים, ואף במסגרת הלמידה מרחוק, לעשות מרתונים לקראת הבגרויות. אבל היא היא מחדדת גם את המשמעות של הלמידה שאיננה לבגרות.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

המקצועות שאינם לבגרות ייזנחו עכשיו?
״ממש לא. בתי הספר יחזרו ללמד גם את אותם המקצועות שאינם מחויבי בחינה, יש להם תהליך שהוא חיוני ומשמעותי בפני עצמו והוא יילמד. בכיתה י' אנחנו נחזיר את הדגש להערכה פנימית, שליש מהבגרות, וזה גם מה שאני אומרת למנהלים שאני משוחחת איתם – מטרתנו לנסות למצות את הלמידה כמה שיותר ולא לסחוב חובות לשנה הבאה״.

ומה אם אי אפשר יהיה להשלים הכול?
״אם התלמידים הספיקו ללמוד עם המורה רק 80-85 אחוז מהחומר אז זה בסדר. לא נתקטנן על הדבר הזה, כי יש לנו פה הסתכלות אחראית כולל האמונה שתלמידים גם ישלימו את מה שלא חובה להיבחן עליו בלמידה בבית. ההתמקדות בחובות בקרב תלמידי י' נועדה כדי לעמוד על צמצום פערים, וכך גם ההתמקדות במקצועות המחייבים בכיתות י"א ו-י"ב״.

״הקשר הבלתי אמצעי בין מחנך לתלמיד – זה דבר שאין לו תחליף״

איך המורים עומדים בכל זה?
"צריך להצדיע לצוותי המורים ובמיוחד למנהלים, הם קורעים את עצמם ובונים שוב את כל הבניין הפדגוגי עם מאות חלקיקים קטנים. הקורונה זימנה לנו אמנם התחדשות פדגוגית אבל הקשר הבלתי אמצעי בין מחנך לתלמיד – זה דבר שאין לו תחליף והוא חסר לנו מאוד״.

מה מחכה לתלמיד שחוזר ביום ראשון לבית הספר בפעם הראשונה?
״צריך להבין שבתי הספר מאוד שונים זה מזה, כל בית ספר זה אופי ייחודי עם גודל משתנה וקהילה משלו. אי אפשר להגיד אמירה אחת מה מחכה לכל תלמיד, לכן יצרנו מערך שמאפשר הרבה מאוד גמישות, כך שכל בית ספר יבנה את מה שמתאים לו. הגמישות הזו מאפשרת לבנות פרופיל חזרה לשגרה שדומה לפרופיל הבית ספרי של לפני המשבר – על סדר היום הערכי שלו, והמנהלתי שלו, והמענה המיוחד שהוא נותן לתלמידיו על סך צרכיהם״.

איך משלימים פערים שנוצרו במהלך הלמידה המקוונת?
״חלק מבתי הספר התעסקו בחזרה מהירה על הנושאים שנלמדו מרחוק כדי לוודא שכל הילדים מיושרים פחות או יותר. חלק מבתי הספר סיימו את למידת הנושאים שכבר התחילו בלמידה מרחוק, על מנת לוודא שהכל יושב טוב. אך יותר מכל, כולם התחילו בהתמקדות אינטסיבית בכמה מקצועות והמתווה שבנינו קלע למציאות.

יש דגש מאוד חזק על ילדים בחטיבות הביניים, שהזהות האישית שלהם מבוססת מאוד חזק על הזהות החברתית שלהם״

״מהיכירותי עם השטח, בתי ספר מסוימים עובדים קשה על המתכונות, בעוד שאחרים החליטו לא לקפוץ ישר לשם אלא לערוך כמה בחינות קטנות יותר לקראת המתכונת – בשביל להשלים פערים ולתת הזמדנות לתלמידים לקבל סל של ציונים לפני ציון המתכונת. בכל מצב, כל הצוותים החינוכיים נמצאים במחויבות מלאה שהתלמידים יגיעו לנקודת הגמר של בחינת הבגרות״.

״אני מאמינה שנצטרך לשים לב להרבה לתלמידים שהתרגלו לישון עד מאוחר״

איך בתי הספר יתייחסו לליווי הרגשי של התלמידים?
״הוצאנו סדרה שלמה של הנחיות, המלצות וכלים ליועצים ולמחנכים. יש דגש מאוד חזק על ילדים בחטיבות הביניים, שהזהות האישית שלהם מבוססת מאוד חזק על הזהות החברתית שלהם ואנחנו רוצים להיות שם בשבילם. אנחנו לא מתחילים את הליווי הרגשי מעכשיו, מורים יצרו קשר ודאגו לתלמידים שלהם כל הזמן, כל הזמן. הרבה פעמים לא שמים לב לזה אבל הרגש והשייכות חברתית הם קריטיים, גם בהיבט של הצלחה לימודית״.

ממה את חוששת באופן אישי?
״אני חוששת לתלמידים שאין להם את העורף או החוסן מסיבות שונות, שזקוקים לתיווך של המורה שלהם. אולי חלקם היו חשופים לסיטואציית סיכון ונצטרך לדאוג להם. בדיוק כאן המורה והיועצת הם דמויות משמעותית.

״אני דואגת גם לילדים גדולים יותר שיצאו להביא כסף בגלל המצב וזה יכל ליצור אצלם נתק משגרת הלימודים, כולל יכולות לאסוף את עצמך חזרה. אני מאמינה שנצטרך לשים לב להרבה לתלמידים שהתרגלו לישון עד מאוחר״.

מה הביאה איתה הקורונה למערכת החינוך?
״היה פה פרץ גדול בתחום הלמידה מרחוק והמיומנויות הדיגיטליות, כולל התמודדות עם אי ודאות. יצרנו פה עולם שלם של פדגוגיה דיגיטלית שעשינו איתה קפיצת מדרגה שהולכת להשאר ואף להתעצם בהמשך. אני גם בטוחה שהקורונה עצמה תיכנס גם ללימודי המדעים וגם ללימודי סוציולגיה וכד'. אפילו המפמר"ים שלנו כבר חשבו על זה. אני רואה את המורים שלנו למתמטיקה ופיזיקה ששולחים תרגילי קורונה. זה פשוט הפך להיות חלק מהשפה, היום-יום והלמידה המשמעותית״