משבר הקורונה הוא הזדמנות להפיכת העובדים לשותפים שווים בניהול מקומות העבודה, ולהגברת אחריות המדינה על עולם העבודה – כך קוראים אלפי אנשי אקדמיה בולטים מתחומי הכלכלה, העבודה, המשפט ומדעי החברה ברחבי העולם, במניפסט שפורסם היום (שבת) תחת הכותרת 'דמוקרטיזציה של העבודה' (Democratize Work). החתומים על המסמך קוראים למתן זכות הצבעה לעובדים על כל החלטה משמעותית בניהול מקום העבודה, ולמדיניות ממשלתית של הבטחת תעסוקה לכל אדם. "אנשים עובדים הם הרבה יותר מ'משאבי אנוש'", נכתב במסמך, "האנשים ששמרו שנוכל להמשיך ולהתנהל במהלך תקופת ההתפרצות של מגיפת הקורונה, הם הוכחה חיה שלא ניתן לצמצם את העבודה לרמת סחורה בלבד".

את המאמר חיברו פרופ' איזבל פררה מאוניברסיטת לוון בבלגיה, פרופ' ג'ולי בטילאנה מאוניברסיטת הרוורד ופרופ' דומיניק מדה מאוניברסיטת פאריס. הוא הועלה לאתר ייעודי ותורגם ליותר מ-25 שפות, ועד כה חתמו עליו מעל 3,000 חוקרות וחוקרים מכ-600 מוסדות אקדמיים ברחבי העולם. בין החתומים, הכלכלן הצרפתי פרופ' תומס פיקטי, הכלכלן האמריקני דני רודריק, התיאורטיקנית הפמיניסטית ננסי פרייזר, הסוציולוג הפוליטי הגרמני פרופ' קלאוס אופה, והסוציולוגית הישראלית-צרפתיה פרופ' אווה אילוז. הוא פורסם היום (שבת) בשורת כלי תקשורת מרכזיים – בוסטון גלוב האמריקני, לה מונד הצרפתי, די צייט הגרמני ובעשרות עיתונים נוספים באסיה, אירופה, צפון אפריקה ודרום אמריקה. לקריאת הנוסח המלא של המניפסט, בתרגום לעברית, הקישו כאן 

המחברים טוענים כי הסגר שהוטל במדינות רבות חשף אמת שהקפיטליזם ביקש להסתיר: העובדים המשקיעים את כוח עבודתם במקומות העבודה הם בעלי עניין לא פחות, ואולי אף יותר, מבעלי ההון המשקיעים בהם את הונם. ל"בכל בוקר קמים גברים ונשים כדי לשרת את אלו החייבים להישאר תחת הסגר. הם ניצבים על משמרתם גם בלילה. הביטוי הפשוט והמדויק 'עובדים חיוניים' מבטא את הכבוד הראוי להם", נאמר במניפסט, "בלא שישקיעו את כוח עבודתם, לא יהיה ייצור, לא שירותים, ולא שום עסק אחר". למרות זאת, "הם מודרים מהשתתפות בתהליכי קבלת ההחלטות – זכות המוחזקת על ידי משקיעי ההון לבדם".

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

קריאה למתן זכות הצבעה לעובדים על החלטות מהותיות במקום העבודה

לפי החוקרים, משמעות ההכרה בתרומת העובדים בעת המשבר צריכה להיות הפיכת מקומות העבודה לדמוקרטיים, בדומה להכרה בתרומתן של נשים למשק במהלך מלחמת העולם השנייה, שהובילה במדינות רבות למתן זכות הצבעה לנשים. "הגיע כעת הזמן לתת היום זכות הצבעה לעובדים, במקומות עבודתם".

החוקרים מציינים כי גם כיום מתקיימים במדינות שונות גופים המייצגים את העובדים דוגמת מועצות ייצור משותפות עם המעסיקים, אך הן כפופות לדירקטוריונים הממונים על ידי בעלי המניות. הם קוראים לשינוי מבנה השלטון התאגידי, כך שלגופים המייצגים את העובדים יוענקו זכויות דומות לדירקטוריונים, וכל החלטה משמעותית בחברה תאושר ברוב בקרב נציגות העובדים ובקרב הדירקטוריון. לדבריהם, "נושאים כמו בחירת מנכ"ל, קביעת אסטרטגיות עיקריות וחלוקת רווחים, הם חשובים מכדי שיהיו נחלתם של בעלי המניות לבדם".

מפעל לייצור חלקי מכוניות בסין (Costfoto/Barcroft Media via Getty Images)

קריאת ל'תעסוקה מובטחת' לכל אדם

שינוי מהותי נוסף אליו קוראים החתומים על המסמך הוא מאבק ב'הַסְחָרָת' העבודה, כלומר הפסקת היחס אליה כסחורה המתנהלת לפי כללי השוק החופשי. "לא ניתן להניח למנגנוני השוק לבדם להנחות את ההכרעות המשפיעות על קהילותינו באופנים העמוקים ביותר", נכתב, "לאורך שנים משרות וציוד במערכת הבריאות היו כפופים לעיקרון המנחה של הרווחיות. המגיפה היום חושפת עד כמה עיוור אותנו עקרון זה. צרכים אסטרטגיים ומשותפים מסוימים פשוט חייבים להיות חסינים מפני שיקולים שכאלו". את העיקרון הזה יש לדבריהם להחיל גם על שוק העבודה, ו"להבטיח שלכל אדם תהיה גישה לעבודה ולכבוד הנלווה לה" – זכות שעוגנה גם בהצהרת זכויות האדם של האו"ם.

אחת הדרכים שמציעים החוקרים לצמצם את השפעת כוחות השוק היא מדיניות ממשלתית של הבטחת תעסוקה לכל אדם. לדבריהם, מעבר להבטחת חיים בכבוד, מדיניות כזו תאפשר להתמודד עם האתגרים החברתיים והסביבתיים הניצבים בפני האנושות בעת הזו. "בשעה שהאבטלה ברחבי העולם נוסקת, תוכניות לתעסוקה מובטחת עשויות לשחק תפקיד מכריעה בשמירה על היציבות החברתית, הכלכלית, והסביבתית של החברות הדמוקרטיות בהן אנו חיים". החותמים קוראים לאיחוד האירופי לשלב את רעיון התעסוקה המובטחת בתוכנית ה-Green Deal שלו להתמודדות עם המשבר האקולוגי, ולבנק האירופי לסייע במימונו. "זהו פיתרון אנטי-מחזורי לאבטלה הגועשת, שיהווה תרומה מרכזית לשגשוגו של האיחוד האירופי".

הזדמנות לתיקון סביבתי

החוקרים קוראים להתנות מענקי סיוע ממשלתיים לחברות בצעדים להגנה על הסביבה, כגון הכפפתן לתקנים סביבתיים מחמירים. לדבריהם, גם מתן האפשרות לעובדים להשפיע על התנהלות החברות יאפשר צעדים ידידותיים לסביבה, גם כשאלו לא ישיאו  רווחים לבעלי המניות בטווח הקצר. "אם ממשלותינו נרתמות כדי להציל עסקים במשבר הנוכחי – על העסקים להירתם גם כן ולעמוד בתנאים הכלליים הבסיסיים של דמוקרטיה, בשם החברות הדמוקרטיות בהן הם מתקיימים, והמרכיבות אותם, ובשם אחריותן להבטיח את הישרדותנו על כוכב לכת זה", נכתב.

רק דמוקרטיה בעבודה תציל את העולם

לדברי החוקרים, המשך הישרדות העולם מחייב שינוי באיזונים לפיהם מתנהל עולם העבודה. "יותר מדי זמן ראינו מה קורה כאשר אלו המשקיעים את כוח עבודתם, כדור הארץ ורווחיהם של בעלי ההון מונחים זה מול זה על כפות המאזניים. תחת המערכת הקיימת, העבודה וכדור הארץ תמיד מפסידים. אל נשלה עצמנו: אם נשאיר להם את המנגנונים הקיימים כיום, רוב משקיעי ההון לא ידאגו לאלו המשקיעים את כוח עבודתם. הם גם לא יובילו את המאבק בקטסטרופה הסביבתית. קיימת אפשרות חלופית: דמוקרטיה של חברות, והתנגדות להסחרת העבודה. נפסיק להתייחס לבני אדם כאל משאבים כדי שנוכל להתאחד סביב המשימה לאפשר את קיומנו על כוכב זה".