שיעור העובדים עם מוגבלות שהוצאו לחל"ת בזמן משבר הקורונה גבוה פי 3.8 מזה של עובדים ללא מוגבלות, 40% לעומת 11%, כך עולה מסקר מעסיקים שערכה נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים. על פי הנתונים, שיעור החזרה של עובדים עם מוגבלות  מחל"ת היה נמוך פי 1.8 מזו של עובדים ללא מוגבלות – 9.5% מול 5.2%.

משתתפי הסקר, המעסיקים כ-22.5 אלף עובדים, העלו שורה של אתגרים סביב משבר הקורונה, שלטענתם הקשו עליהם להמשיך להעסיק עובדים עם מוגבלות ומקשים עליהם להחזירם כעת מחל"ת. בין היתר, ציינו המעסיקים קושי בהגעת עובדים למקומות העבודה ובהסעתם; קשיים של עובדים מסוימים בעבודה מהבית ובקבלת הנחיות מרחוק; קושי בתשלום עבור מערכות הנגשה שיתאימו את בית העסק לצרכים הייחודיים של העובד; חשש לקושי של העובד לעמוד בהנחיות משרד הבריאות; וכן חשש לפגיעה בבריאותו של העובד עקב מחלות רקע או מצב בריאותי.

עובדת במרכז התעסוקה החדש לאנשים עם מוגבלויות (צילום: מרכז תעסוקה לאנשים עם מוגבלויות רכסים).

אנשים עם מוגבלות מהווים כ-20% מכלל האוכלוסייה בישראל, ביניהם אנשים עם מוגבלות פיזית, חושית, קוגניטיבית, ונפשית. בשנים האחרונות חלה עלייה בשיעור העסקתם, אך הוא עדיין נמוך לעומת זה של האוכלוסייה הכללית, ועומד היום על כ-60%.

בנציבות חוששים כי ככל שיארך הזמן בו ישהו עובדים עם מוגבלות מחוץ לשוק העבודה, כך יקשה תהליך חזרתם אליו. על פי המסמך שפרסמה, במשברים כלכליים קודמים – משבר ההיי־טק ב-2001, והמשבר הפיננסי ב-2008 – לקח כשנתיים עד שהעובדים עם המוגבלות חזרו למעגל התעסוקה.

על מנת להתמודד עם משבר התעסוקה של עובדים עם מגבלות, המליצה הנציבות לבצוע סקר מעסיקים נרחב שימפה את האתגרים בהחזרתם, תוך התייחסות למיקום הגאוגרפי של מקום העבודה, סוג העבודה, סוג המוגבלות ומשתנים נוספים שיכולים להסביר את הקושי בקליטה מהירה של עובדים עם מוגבלות.

עוד המליצו לשקול תמיכה פיננסית במעסיקים שיקדימו להחזיר לעבודה עובדים עם מוגבלות. על פי ההצעה, הסיוע יכול לבוא בצורת סבסוד ישיר לעובד, סבסוד השכר עבור המעסיק, או מתן מענקים למעסיקים וסיוע במימון העלויות הכרוכות בהתאמות הדרושות למקום העבודה.

המלצה נוספת הייתה הענקת סיוע בהתאמת התנאים הטכניים להעסקת העובדים, כמו תחבורה ציבורית סדירה, טכנולוגיות שיאפשרו עבודה מהבית או מיגון מותאם במקום העבודה.

"לאי העסקת אנשים עם מוגבלות השלכות פרטניות על מצב האדם, השלכה חברתית רחבה והשלכה כלכלית בהוצאות המדינה על קצבאות הנכות ובכלל" כתוב בנציבות, "לפיכך, נדרש מענה מהיר ומידי על מנת להשיב את העובדים לתעסוקה מלאה. אי השבתם משמעותה פגיעה ארוכת טווח ומשבר תעסוקתי עבורם לשנים וגידול בהוצאה הממשלתית בהמשך".