משרד החינוך הוא מינוי מפתיע לשר שמגיע ללא רקע חינוכי ולוקח על עצמו משרד גדול ומורכב כל כך. לרגל המינוי החדש, חמש משימות לשר החינוך הנכנס, יואב גלנט, מפי הפרופסור יורם הרפז, מומחה לחינוך לחשיבה ומרצה במכללת בית ברל.

1. אל תקפוץ למסיבת עיתונאים ותמחק את כל מה שעשו קודמיך

"זה דבר שמאפיין כל כך הרבה שרי חינוך בישראל. עליך ללמוד את התחום המורכב הזה ולא לצאת עם תוכנית חדשה שמטרתה היא הישג תקשורתי והצלחה מדידה. בחינוך אין הצלחות נראות לעין ויכול להיות שמי שיהנה ממעשיך יהיה השר שיבוא אחריך, לא אתה".

2. הגדרת האיזונים בין מטרות העל של מערכת החינוך – חִִבְרוּת, תִרִבּוּת וייחוד

"שר חינוך חייב להחליט מה מטרות החינוך שלו. חִִבְרוּת, תִרִבּוּת וייחוד הן שלוש מטרות על שנלחמות אחת מול השנייה", אומר הרפז. לדבריו, חִִבְרוּת מבטא בהקניית יכולות השתלבות ותפקוד בחברה, ופעמים רבות נתפס כתפקידה המרכזי שמקבל את כל הדגש – 'הכנה לחיים'. במקביל, שני החלקים האחרים במשוואה – תִרִבּוּת (הקניית ערכי תרבות), וייחוד (טיפוח המימוש העצמי) אינם מקבלים תשומת לב ראויה.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

"הקמנו מערכת חינוך כדי לתרבת את הילדים, ולא רק לחברת אותם. הקמנו אותה כדי להקנות להם ערכים ולעשות אותם בני אדם טובים יותר. אפשר להמשיך עם מבחני הבגרות אבל שאלו יהיו מכוונים סביב תכנים תרבותיים ולא מקצועות. כל הזמן מופעלים על הילדים לחץ להתאים את עצמם למאה ה-21, לקבל ג'וב טוב ולהרוויח 40 אלף ש"ח בחודש בהייטק, אבל יכול מאוד להיות שאנחנו צריכים שר חינוך שיגיד שקיבלנו כאן חברה של אגואיסטים וקרייריסטים וחייבים לשים דגש על החינוך ההומני".

3. אתגר השבטים

ישראל מורכבת מארבעה שבטים – אך רק שני שבטים קיבלו עצמאות חינוכית בעוד שני שבטים מקבלים תכתיבים חינוכיים. "לחינוך החרדי יש את העצמאות שלו ולא צריך להתערב מעבר לכמה מקצועות ליבה, בחינוך הדתי לאומי יש המון אוטונומיה וזה בסדר גמור – אבל דווקא החינוך החילוני, שהקים את מערכת החינוך הישראלית, מתוחזק היום על ידי שרי חינוך דתיים ומשרד חינוך דתי".

"גם לחינוך הערבי צריכה להיות אוטונומיה. שילמדו על הנכבה, שילמדו על ההיסטוריה הפלסטינית. חייבים להבין ששר אמיץ היה אומר שאנחנו צריכים כאן ארבעה משרדי חינוך עם המון אוטונומיה לכל שבט – אבל, גם לחפש את המשותף ביניהם".

4. מהפכת הלמידה

אם השר יתבונן על בית הספר מנקודת מבט של תנאים ללמידה הוא יבין שצריך לייצר בית הספר כמקום בו הילד זוכר את מה שהוא לומד, שהדברים משפיעים עליו ומשנים אותו וזה אפשרי רק על ידי הפיכתו למקום שרוצים להיות בו. "בית ספר לא מאפשר למידה. ילדים לומדים שעות רבות אנגלית, בקושי לומדים לדבר וגם את זה בעיקר מהטלוויזיה. הם שוכחים משוואות ופרטים בסיסים על ההיסטוריה של מלחמת העולם השנייה. הם למדו את כל זה אבל כלום לא נשאר. אז איזה עוד הוכחה צריך כדי להבין שזה לא עובד?"

5. מורים, מורים, מורים

התנאי ללמידה טובה היא מורים טובים ועם כל הטכנולוגיה, אנחנו עדין צריכים מורים טובים. "הדרך היחידה להעלות את רמת המורים היא להביא אנשים ברמה גבוהה להוראה. צריך אנשים עם עושר תרבותי, עולם אסוציאציות רחב ובטחון. אנחנו צריכים למשוך את האנשים האלו להוראה על ידי הפיכתה לאטרקטיבית באמצעות העלאת שכר, צריך להעלות את משכורת המורים לפחות בעוד 50 אחוז אבל זה לא מספיק כי גם פרנסה טובה לא בהכרח מובילה ליוקרה." הרפז מספר שבפינלנד מורה חייב תואר שני שבשביל להתקבל אליו יש לסיים תואר ראשון בממוצע של 95. הוא קורא גם להגביר את האוטונומיה של המורים, להקטין את מספר התלמידים בכיתה ולשפר את תנאי העבודה של המורים.