שר הבריאות החדש יולי אדלשטיין נכנס לתפקידו בעיצומו של משבר בריאותי, שמחייב פעולות דחופות. לא מדובר במשבר הקורונה, אלא בשחיקה מתמשכת בשירותי הבריאות בישראל ובשוויון בנגישות אליהם, שחלק ממנה נחשף במהלך התפרצות הקורונה. את תשומת הלב המופנית כיום לתחום הבריאות ולמשרד צריך למנף לשינוי רחב וארוך טווח. תכניות הפעולה כבר נכתבו על ידי מומחים, ועדות הכנסת, מבקר המדינה ואיגודי העובדים בעשור האחרון. צריך רק ליישם.
1. להגדיל את ההוצאה הציבורית
ההוצאה הממשלתית לבריאות בישראל עמדה בשנת 2018 על 4.74% מהתוצר, לעומת 6.1% מהתוצר במדינות ה-OECD. להוצאה הנמוכה הזו יש מחיר: צפיפות בבתי החולים, פחות רופאים מומחים זמינים, ועוד. פריחתם של ביטוחי הבריאות המשלימים והפרטיים יוצרת בתחומים מסוימים מערכות בריאות נפרדות לעשירים ולעניים, עם פערים באיכות הטיפול ובזמן ההמתנה אליו. לפי דו"ח שפרסם לאחרונה צוות מומחים לבריאות הציבור, השוואת המערכת ל-OECD תדרוש השקעה חד פעמית של 14 מיליארד שקלים, ותוספת תקציב שנתית של 1.4 מיליארד שקלים.
2. לטפל בתקנים ובתנאי העבודה
עובדי מערכת הבריאות הפכו לגיבורי המשבר וזכו, בצדק, להוקרה ולמחיאות כפיים. את ההוקרה הזו צריך לתרגם גם לקיצור שעות העבודה הארוכות שלהם, ולתוספת תקנים שתאפשר יותר תשומת לב לכל מטופל. כרגע זכתה מערכת הבריאות בתוספת זמנית של תקנים, שצריך להפוך לקבועה. המשא ומתן על ההסכם הקיבוצי הבא של הרופאים יכול להיות הזדמנות לתיקון.
3. לאייש את הדור הבא של עובדי הבריאות
מערכת הבריאות סובלת ממחסור בתקנים ובאנשי צוות רפואי כמעט בכל התחומים. לכל מקצוע דרושים פתרונות ייחודיים: להתמודדות עם המחסור ברופאים שייווצר עם פרישתם לפנסיה של דור העולים מברית המועצות, דרושה רפורמה במסלול לימודי הרפואה. למחסור בעובדי מעבדות, שגם רבים מהם מתקרבים לגיל הפנסיה, דרוש עדכון לתנאי העבודה והשכר כדי למשוך עובדים צעירים. כמעט בכל המקצועות חסרים תקנים על מנת להתאים את שיעורי המטפלים לנפש לממוצע ה-OECD. השר הנכנס יצטרך לתת מענה ראוי לתנאי העבודה של כל המקצועות שבאחריותו כדי למסד את הדור הבא של עובדים שיבטיחו את בריאותינו.
4. לחזק את שירותי בריאות הציבור
משבר הקורונה דחף למרכז הבמה את הגוף במשרד הבריאות שאחראי על בריאות הקהילה, מניעת מחלות וחיסונים לפעוטות ולתלמידים. דו"ח מבקר המדינה שעסק בהיערכות ישראל לטיפול מצטט מחקרים לפיהם כל דולר שמושקע בחיסון בגיל ילדות חוסך 16 דולר של עלות טיפול בהמשך. אלא ששירותי בריאות הציבור בישראל, פעם בין הטובים בעולם, סובלים מתת-תקצוב כבר 25 שנה. כיום עומד תקציבם על מחצית בלבד מהממוצע לOECD. דו"ח מבקר המדינה המליץ לקבוע מנגנון ברור לקביעת עדכון התקציב של השירותים הללו, ולא להעמיד אותו מדי שנה למשא ומתן בין משרדי הבריאות והאוצר.
5. לחזק את שירותי בריאות הנפש
שירותי בריאות הנפש הועברו לקופות החולים בשנת 2015 על מנת לשלב את הטיפול הנפשי כחלק הוליסטי מכלל הטיפול הבריאותי, אך קופות החולים לא הקימו מערכים מספקים לאבחון טיפול פסיכותרפי. זמני ההמתנה ארוכים כל כך שהם לא רלוונטיים, והרבה מטופלים נאלצים ללכת לטיפול פרטי ולשלם מאות שקלים בחודש עבור שירות שנכלל בסל הבריאות. נכון ששירותי הבריאות ישבו בתוך קופות החולים, אך שר הבריאות הנכנס חייב להקים מנגנון פיקוח על מנת לוודא שקופות החולים מעמידות תתקנים למטפלים, ומציעים שירות למטופלים ללא זמני המתנה מוגזמים.
