ד"ר סיניה נתניהו, מומחית לכלכלת משאבי טבע והמדענית הראשית לשעבר במשרד להגנת הסביבה, מסמנת את חמשת האתגרים הכי חשובים על שולחנה של גילה גמליאל.

1. לא להוריד את הרגל מהגז בנושאי פיקוח ואכיפה

״למשרד הגנת הסביבה אין את הלוקסוס להראות שהוא מרפה״ אומרת נתניהו ומציינת כי דווקא בתקופה זו של משבר כלכלי וחוסר וודאות, מפעלים ועסקים נוטים לחסוך בסוגיות סביבתיות ולפטר אחראים על תקנים סביבתיים. "כבר היה איזשהו פתח בתקופת הקורונה כשעובדי האכיפה של המשרד נאלצו להיות בבית".

בהקשר הזה מוסיפה נתניהו את הסכנה בסגירה חפוזה של מפעלים ועסקים בשל המשבר הכלכלי. ללא ליווי של משרד הגנת הסביבה בסגירה, הפעילות נסגרת ללא ניקוי מתאים של הקרקע שעלול להוביל לזיהום קרקעות ומי תהום.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

נתניהו גם מציעה לשרה גמליאל לעקוב אחרי מאגרי הנפט שנמצאים בארץ "המחירים זולים, ובמקרים כאלה בטח רוצים לאגור כמה שיותר נפט, ולפעמים גם הצנרת הובלה יכולה להיות מקום אחסון לנפט זול. הייתי מתמקדת בחודשים הקרובים בפיקוח ובדיקה וקבלת דיווחים לראות שאין דליפה מצנרות נפט. אסון כזה הוא אסון הוא אסון גדול. כמו שהיה בעברונה".

2. תעסוקה ירוקה

"אנחנו נמצאים במצב של אבטלה גבוהה"  היא מצביעה על הבעיה שיכולה להפוך גם לפתרון. "יש כאן פתח להסתכל על איך אנחנו יכולים ליצור תעסוקה בפרויקטים ומיזמים לאומים שעוסקים בשמירה והגנה על הטבע. ניקוי נחלים, ניקוי פסולת, התמודדות עם צמחים פולשים. לדלל חורש למנוע שריפות. אלה בהחלט עבודות שהמדינה יכולה לספק ולהעסיק אנשים בתקופה הביניים הזאת. זה מצב של win-win".

3. לאפשר תמריצים לעבודה מהבית

"בישראל מתים אלפי אנשים בשנה ממפגעי זיהום אוויר. זה הנטל הסביבתי הבריאותי והכלכלי הגדול ביותר",  אחרי שמשבר הקורונה והסגר הראו את הכדאיות של עבודה מהבית בעבור מי שיכול, נתניהו ממליצה לשרה החדשה לבחון כיצד יכול המשרד לדאוג לתמריצים הכלכליים הנכונים שיאפשרו לאנשים שיכולים לעבוד מהבית באופן שגם יהיה להם כדאי כלכלית.

"זו שעת כושר מצוינת לשנות באופן אמיתי את צורת העבודה שלנו. ישראל בשנים הקרובות לא עומדת לפתור את בעיית הצפיפות בכבישים ואת הזיהום מכלי רכב. מאוד חשוב לראות איך אנחנו משאירים חלק מהעובדים עם היכולת, והתמריץ הכלכלי לעבוד מהבית. צריך לנצל את שעת הכושר הזו״.

4. לגייס את כלל הממשלה למאבק במשבר האקלים, ולתקצב אותו

"זה לא רלוונטי למשרד הגנת הסביבה להתמודד לבד עם משבר האקלים. שינוי האקלים משפיע עם על כל סקטור, ועל כל המשרדים להיות שותפים. וגם עיריות ורשויות מקומיות". נתניהו מספרת שבזמן עבדותה במשרד היא כתבה את התכנית להיערכות לשינוי האקלים שעוסקת בכלל התחומים – חקלאות, ביטחון פנים, דיפלומטיה ויחסי חוץ, צבא וביטחון והיערכות לשריפות, שכולם כאמור צפויים להיות מושפעים ממשבר האקלים בהיבטיו השונים.

"יש כבר תכניות פעילות של המשרד, בכלל התחומים. פשוט צריך להוציא את זה לפועל ולתת לזה תקציב. לא לבנות תכנית חדשה. צפויים עשורים של מזג אוויר קיצוני". היא מדגישה כי גם כאן יכול להיות פתח לתעסוקה ירוקה ולמשרות בטוחות וטובות שתחומים שייעזרו להיערכות של המדינה להשפעות של משבר האקלים.

5. גיוס מדען ראשי, שיפור הידע והנתונים שבידי המשרד ושיתוף קהילות מקומיות

"המשרד להגנת הסביבה הוא משרד מקצועי שההחלטות בו חייבות להיות מבוססות נתונים ומדע. משרד שאין לו נתונים נגישים, ומדע מתקדם עם צוות מספק שיעשה את הדברים האלה אין לו זכות קיום".

מאז פרישתה בשנת 2018 לא גוייס לנתניהו מחליף בעמדת המדען הראשי של המשרד. "ללא הדברים האלה למשרד מקצועי כזה אין יכולת להתמודד עם האתגרים. יש הרבה נושאים כמו הנדסה גנטית בחקלאות או ננו טכנולוגיה, מזהמים שאין להם תקנים. שלמשרד אין עמדה בהם בגלל שאין לו מספקי מידע ונתונים״.

מלבד זאת מציעה נתניהו לשרה החדשה להקים חדר אנליסטים שיבחן את כלל המידע שמגיע למשרד משלל תחנות ניטור, בדיקות דיגום וסקרים כדי לייצר תמונת מצב עדכנית ומהימנה "חדר שמוזרמים אליו נתונים מניטור מכל המדיות, ולנתח את המדיה בזמן אמת ובשגרה. מים אוויר. דיגומי פתע. לבחון דו"חות כספיים של חברות. ולהשתמש ב-IT. אין כרגע תמונה מלאה בזמן אמת שמשלבת את כל הנתונים".

ועצה נוספת: "להקים מנגנון בלתי אמצעי שיהיה לשרה מול החברה האזרחית שמייצגת תושבים. אי אפשר להתעלם מכך שקיימות בישראל הרבה מאד התארגנויות מקומיות בגלל תחנות כוח על גז, אסדות, וטורבינות רוח וגם סוגיות של תכנון ובנייה, וצריך למצוא את המנגנונים האפקטיביים לפעול מול הציבור". על פי נתניהו השילוב של שיתוף הציבור ובניית האמון איתו, לצד ביסוס פעילות המשרד על בסיס מדעי ומחקרי הוא קריטי לפעילות המשרד באופן הטוב ביותר.