92% מהעובדים בשירות המדינה שהתנסו בתקופת הקורונה בעבודה מהבית היו רוצים להגדיל את תדירות מודל עבודה זה, גם בימי שגרה – כך עולה מסקר של נציבות שירות המדינה. על-פי הנציבות, כמחצית מעובדי המדינה התנסו בעבודה מהבית בתקופת הקורונה, ומתוכם כשני שליש עבדו מהבית מחצית מימי עבודתם או למעלה מכך.

הורים לילדים קטנים התקשו למצוא איזון בין הבית לעבודה

20% מהעובדים ציינו כי נוכחות הילדים בבית פגעה בעבודתם, אך 40% העידו כי העבודה מהבית סייעה להם מאוד והסיחה את דעתם מהמצב שנוצר בעקבות המגיפה והסגר.

הורים לילדים בני 12 ומטה, ובייחוד הורים לילדים בני פחות משנה, ציינו כי הם מתקשים יותר מהשאר במציאת איזון בין העבודה לבית וכי הם חשים שביצועיהם המקצועיים נפגעו – במיוחד אם בן או בת הזוג אינם זמינים לסייע. 41.1% מהעובדים ציינו כי החזרת מסגרות החינוך לילדים צפויה לסייע להם, גם במקרים של עבודה מהבית.

עוד עולה מהסקר כי ככל שגיל הילדים צעיר יותר, כך העובדים מרגישים פחות שליטה על סדר יומם. בנציבות מציעים לייצר "עבור העובד ואיתו" תכנית עבודה מפורטת, הכוללת משימות ברמת פירוט גבוהה מכפי שנהוג בשגרה.

עבודה מהבית, "עם ילדים על הראש". אילוסטרציה (Shutterstock)

שיחה מהבוס: לא יותר מפעם ביום

84.3% מהמנהלים הביעו רצון להגדיל את תדירות העבודה מהבית של העובדים הכפופים להם. רובם המוחלט של העובדים (84.7%) דיווחו כי עמדו לפחות בקשר יומי עם הממונה הישיר עליהם. 69.8% ציינו כי לא יפיקו תועלת מקשר בתדירות גבוהה יותר. אמצעי הבקרה הנפוץ ביותר מצד מנהלים כלפי עובדיהם היה דיווח או שיחה שגרתית קבועה (38.8%) ורק 21% נדרשו לדווח במערכת ייעודית על ביצועיהם, או שתפוקותיהם נמדדו באופן ישיר.

(מתוך: דו"ח נציבות שירות המדינה)

בנציבות ציינו כי עובדים שנמדדו ונדרשו לדיווח מפורט, הביעו דווקא שביעות רצון רבה יותר מכלל היבטי העבודה מהבית, בהשוואה ליתר העובדים, ככל הנראה מפני שהדבר סייע להם לנהל את סדר יומם ולעבוד ביעילות. לפיכך קבעה הנציבות כי החל מה-1 במאי חובה על עובד בעבודה מהבית למלא טופס דיווח יומי עם שעות העבודה, ומה היו תפוקות העובד במהלכן.

בסולם של 7-1, שביעות הרצון הממוצעת של המנהלים מהעבודה מהבית הייתה 5.24, אך היא הלכה ועלתה לאורך תקופת הסגר מ-5.17 בממוצע בתחילתו ל-5.48 בסופו. העובדים נתנו בממוצע ציון של 5.62 לעבודה מהבית. בבחינת הפרמטרים השונים, נתנו המנהלים ציון 5.75 לתדירות הקשר עם העובדים, 5.61 לעמידה ביעדיהם, ו-5.46 לניהול העצמאי של לוחות הזמנים.

מאידך נמצא כי פחות מנהלים נוטים להציב יעדים יומיים לעובדיהם, וכי 31.5% מהמנהלים דירגו היגד זה בפחות מ-4. מנהלים שהציבו יעדים יומיים לעובדיהם הביעו שביעות רצון רבה יותר ממגוון היבטים של עבודה מהבית, באופן ניכר ביחס למנהלים שנמנעו מכך. מנהלים, יותר מעובדים, ציינו כי המעבר לעבודה מהבית שינה את אופי משימותיהם ביחס לשגרה, כי הם נדרשים לבצע יותר משימות במקביל, וכי עבודתם נעשתה לחוצה ומאתגרת יותר.

כשליש מהעובדים דיווחו על קושי להתחבר מרחוק למערכות המחשב של המשרד ובנציבות סימנו את הטיפול בסוגיה זו כצורך משמעותי במסגרת ההיערכות לגל תחלואה אפשרי נוסף.

העובדים רוצים ללמוד לעבוד יעיל מרחוק

40.7% מהעובדים ציינו כי תקשורת גבוהה יותר עם עמיתיהם תוכל לסייע להם לשפר את יעילות העבודה מרחוק בתקופה זו. 30.4% ציינו כי יוכלו להסתייע במידע נוסף על טכניקות יעילות לעבודה מרחוק. 24.6% ציינו כי יוכלו להסתייע בהדרכה ותמיכה טכנית בכלים הטכנולוגיים לעבודה מרחוק, ו-18.1% ציינו שיוכלו להסתייע במידע עדכני על המצב. בנציבות שירות המדינה פתחו פורטל וירטואלי בנושא עבודה מהבית, והמליצו לעובדים להיעזר בו.

בנציבות מריצים מזה שנים פיילוטים מצומצמים לבחינת נושא העבודה מהבית המיועדים בעיקר לעובדים ב'משרות הורה'. הסקר, שבוצע על-ידי הנציבות בשיתוף עם אגף השכר באוצר ובליוויה של פרופ' מיכל בירון מאוניברסיטת חיפה, הקיף כ-2,600 מהעובדים החיוניים שהמשיכו לעבוד בתקופת הסגר בשירות המדינה.

"עבודת עובדי המדינה ממקום מגוריהם אינו מהווה רק פתרון לעת משבר, אלא בנסיבות מסוימות העבודה ממקום המגורים מהווה אפשרות נכונה לצורת העסקה תוך הגשמת יעדי המשרד ומתן שירות לציבור" מסר יו"ר הסתדרות עובדי המדינה אריאל יעקובי בעקבות פרסום תוצאות הסקר.

"על נציבות שירות המדינה לפעול ולקדם את הנושא תוך אפיון העיסוקים הרלוונטים אשר יש באפשרותם לבצע עבודתם ממקום מגוריהם. יחד עם זאת, עדיין ישנן מחלוקות מול המדינה לעניין צורת הדיווח. לא ניתן להחתים על טפסי הצהרה דרקוניים ולהכין טבלת דיווח על כל פסיק שנעשה בעבודה. יש לשמור על האוטונומיה המקצועית של העובד ולהשאיר את שיקול הדעת הניהולי בידי הנהלת המשרד".