דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום רביעי ט"ז בניסן תשפ"ד 24.04.24
33.5°תל אביב
  • 26.2°ירושלים
  • 33.5°תל אביב
  • 28.5°חיפה
  • 27.1°אשדוד
  • 28.8°באר שבע
  • 29.7°אילת
  • 27.8°טבריה
  • 20.8°צפת
  • 30.2°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
בריאות

מחיר הקורונה / דו"ח מרכז טאוב: מערכת הבריאות לא היתה ערוכה לקורונה, הדמוגרפיה והסגר מנעו אסון

לפי הדו"ח, בתרחיש קיצון של 40 אלף חולים, לרשות המערכת היו עומדות 16 אלף מיטות בלבד

מחלקה לחולי קורונה בבית החולים זיו בצפת. 2 באפריל. (צילום: דוד כהן/פלאש90)
מחלקה לחולי קורונה בבית החולים זיו בצפת. 2 באפריל. (צילום: דוד כהן/פלאש90)
עמר כהן
עמר כהן
כתב כלכלה
צרו קשר עם המערכת:

מדינת ישראל ספגה פגיעה קטנה יחסית למדינות מפותחות אחרות כתוצאה ממגפת הקורונה, אבל מערכת הבריאות שלה עדיין בתת תקצוב. כך עולה מדו"ח 'תמונת מצב המדינה' של מרכז טאוב שמפורסם הבוקר (רביעי).

במסגרת הדו"ח שיוצא אחת לשנה, ייחדו חוקרי המכון פרק להתמודדות החברה הישראלית עם מגיפת הקורונה. עורך הדו"ח פרופ' אבי וייס מציג את הפגיעה הנמוכה של הוירוס בישראל – 2.9 מקרי מוות לכל 100,000 נפש, לעומת 80 מקרי מוות בבלגיה, 60 מקרי מוות בספרד ויותר מ-50 מקרי מוות באיטליה ואנגליה.

את התמותה הנמוכה זוקפים החוקרים בעיקר לדמוגרפיה הישראלית ש-35% מאזרחיה מתחת לגיל 20 ורק 25% מהם עברו את גיל 65. באיטליה לשם ההשוואה כ- 44% מהאוכלוסייה חצתה את גיל 50, ורק 18% ממנה מתחת לגיל 20.

מלבד המבנה הדמוגרפי שלה, סייעה לישראל העובדה שמבנה הגילאים של הנדבקים בקורונה היטה את המצב עוד יותר לטובתה, כשעיקר הנדבקים היו צעירים לעומת מדינות אחרות שבהן התפשטה המגיפה בקרב אוכלוסיות מבוגרות.

הסיבה השלישית שמציעים החוקרים לפגיעה הנמוכה יחסית של משבר הקורונה היא מדיניות הסגר המהירה והאפקטיבית שהפעילה ממשלת ישראל.

הוצאה נמוכה, פחות מיטות אשפוז לנפש

לאחר כל הנתונים הללו מציגים חוקרי המכון תמונה מבהילה ביחס למצבה של מערכת הבריאות, כזו שהייתה עלולה להעמיד את החברה הישראלית בסכנה ממשית אם מאפייני המגפה היו שונים. המדד המרכזי אליו מתייחסים החוקרים במסמך הוא
ההוצאה הציבורית על בריאות עומדת על 7.45% תוצר לעומת 8.9% תוצר בממוצע במדינות ה OECD.

גם כאשר מתאימים את המספרים להתפלגות הגילאית, מדינת ישראל עדיין משקיעה פחות בבריאות ממקבילותיה. פער הנובע ממדיניות ארוכת שנים של הרעבת מערכת הבריאות הציבורית.

המדד המרכזי אליו מתייחס הדו"ח הוא מספר מיטות האשפוז שעומד על 2.2 מיטות לכל 1,000 נפש. זאת בהשוואה לממוצע ה-OECD, שעומד על 3.6 מיטות אשפוז לכל 1,000 נפש.

כתוצאה מכך, תפוסת המיטות בישראל עומדת על 94% לעומת 75% בשאר מדינות הארגון ומדד 'סבב המיטות' שבוחן את מספר האשפוזים בשנה למיטה עומד על 66 לעומת 41. משמעות הדבר היא שבתי החולים מבצעים תחלופה מהירה יותר של חולים כדי להגיע לניצול מירבי של מיטות האשפוז שעומדות לרשותם.

חוקרי המכון מגיעים למסקנה שאילו היו מתממשות התחזיות הקודרות של 40,000 מאושפזים בעקבות הקורונה, לרשות מערכת הבריאות היו עומדות 16,000 מיטות בלבד. מחסור זה היה עלול להביא לפגיעה חמורה בטיפול בחולים.

עלות סל השירותים הרפואיים בישראל – 53% מעל ממוצע OECD

בחלק האחרון בפרק העוסק בבריאות מציגים החוקרים את העליה במחירי השירותים הרפואיים בישראל. הודות לעלייה בשכר הרופאים ולעליה בשיעור הישראלים המבוטחים בביטוחים פרטיים, עלו מחירי סל הבריאות בישראל לכדי 10% מעל הסל המקביל בארצות הברית ו-53% ממחירי הבריאות הממוצעים ב OECD.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!