24.5% מהעובדים שאינם משתתפים בהכשרות מקצועיות מסובסדות נמנעים מכך בשל עלותן הגבוהה – כך עולה מדו"ח תמונת מצב המדינה שמפרסם היום (רביעי) מרכז טאוב. מדובר בשיעור גבוה בהשוואה לממוצע OECD, העומד על 16%.
עוד עולה כי ההכשרות אינן נגישות מספיק לעובדים שהכי זקוקים להן: ככל שהסיכון לאובדן משרה עקב אוטומציה עולה, שיעור הנמנעים מהשתתפות בהכשרה עקב העלות גדול יותר. בקרב עובדי מקצועות המצויים בסיכון גבוה למחשוב ואוטומטיזציה, שיעור הנמנעים מהכשרות מקצועיות עקב עלותן עומד על 38.1%. ענפים אלו כוללים תעשייה, תחבורה ואחסנה ושירותי אירוח ואוכל. בקרב עובדים הנמצאים בסיכון בינוני עומד שיעורם על 22% ובקרב עובדים בסיכון נמוך על 15.9%. סיבה נוספת לאי השתתפות בהכשרות היא עומס בעבודה: 28.4% מהעובדים שלא השתתפו בהכשרות מקצועיות העידו על עצמם כי הם עסוקים מדי בעבודתם.
מחברי הדו"ח מזהירים כי ייתכן שמשבר הקורונה הנוכחי יגרום להאצת תהליכי האוטומציה של שוק העבודה, דבר המדגיש את הצורך להגדלת ההשקעה במערך ההכשרות המקצועיות ובפיתוח כישורים והכשרות המכוונים לשוק העבודה העתידי, בפרט בקרב עובדים בעלי מיומנויות נמוכות. "בשנים האחרונות אנו עדים למגמה של גידול בהשקעה התקציבית במערך ההכשרות המסובסדות המופעל על ידי המדינה, אולם בהשוואה למדינות ה־OECD הוצאה זו עדיין מצומצמת למדי". מציין הדו"ח.
חרדים וערבים פגיעים יותר לשינויים בעולם התעסוקה
הדו"ח מצביע על פער בשימוש במחשב בקרב עובדים מקבוצות שונות, שמגביר את הסיכון להיפלטותן ממעגל התעסוקה. לפי הדו"ח, 86% מהעובדים במשרות בסיכון נמוך לאוטומטיזציה משתמשים במחשב בעבודתם, לעומת 69% מהעובדים בסיכון בינוני, ו-48% מהעובדים בסיכון גבוה. הפערים הגדולים בין ציבורים שונים בחברה הישראלית באשר לשימוש במחשב במקומות העבודה – עשויים להצביע על כך שמשרותיהם של אנשים מהאוכלוסיה החרדית (69%) והערבית (43%) מצויים בסיכון גבוה יותר מהאוכלוסיה היהודית חילונית (77%), וכי אוכלוסיות אלו עשויות להיפגע יותר מהשינויים בשוק התעסוקה.
הקורונה האיצה את התרחבות הפער הדיגיטלי
מחברי הדו"ח מציינים כי משבר הקורונה האיץ אף הוא מגמות של יצירת פער דיגיטלי, עם המעבר החד של רבים מהמועסקים להתאים עצמם לשוק העבודה המשתנה באמצעות עבודה מבוססת מחשב מהבית, והרחבת השימוש באמצעים דיגיטליים לצורך קיום מפגשים וישיבות מקוונות, מסחר מקוון ואף הוראה מקוונת. "עדיין מוקדם להעריך כיצד ישפיע המשבר על קבוצות אוכלוסייה שונות, אך אפשר להניח שהפגיעה תהיה קשה יותר בקבוצות שלא רכשו מיומנויות שימוש במחשב".
הדו"ח מציין כי מעבר להתקדמות הטכנולוגית, עשוי הביקוש וההיצע לעובדים להיות מושפע גם מגורמים אחרים. כך לדוגמא, במשבר הקורונה הנוכחי, לצד אנשי הרפואה והחירום, רבות מהמשרות שהוגדרו כחיוניות היו דווקא כאלו המסווגות בסיכון גבוה להיעלם משוק העבודה העתידי – כגון קופאיות ברשתות המזון וסדרני סחורות. "אילו ההתפתחות הטכנולוגית הצפויה כבר הייתה מתרחשת, פחות מועסקים היו נדרשים לסכן את עצמם ולהתייצב לעבודה בתחומים אלו", ציינו. "גם לאחר המשבר אנו צפויים לראות השפעות שונות על הביקושים; למשל, הגידול בשיעור הנפלטים משוק העבודה עשוי להגביר את הצורך ביועצי תעסוקה ובארגונים המתמחים בהכוון תעסוקתי".
