בזמן השיחה עם ד"ר דרור דיקר, מנהל המרפאה למבריאים מקורונה בבית החולים השרון בפתח תקווה, הוא מקבל שיחת טלפון מאישה שהחלימה מהמחלה. היא מספרת שהיא סובלת מעייפות, ואינה מצליחה לקבל בשום מקום מענה לבעיות שנשארו איתה לאחר ההחלמה. "אתם אור בקצה המנהרה", היא אומרת לו, וקובעת תור במרפאה.

בזמן שהתפרצות המחלה בישראל נבלמה ומחלקות הקורונה בבתי החולים נסגרות, נפתחו השבוע במרכז הרפואי רבין בפתח תקווה שתי המרפאות הראשונות בישראל למבריאים מהמחלה. המרפאה בבית החולים בילינסון תטפל במבריאים מקורונה מכל רחבי הארץ, ומרפאתו של ד"ר דיקר בבית חולים השרון תטפל במי שהיו מאושפזים בו. חלק מאנשי הצוותים שטיפלו בחולים עוברים עתה ללוות את תהליך ההחלמה שלהם, שמסתמן כאתגר רפואי של למידה תוך כדי תנועה – בדיוק כמו הטיפול במחלה עצמה.

"הרצון להקים את המרפאה נבע קודם כל הרצון ללמוד ולהבין מה קורה לאנשים שהחלימו", אומר דיקר ל'דבר', "תהליך הלמידה על המחלה היה מבחינתי מרגש וחשוב. כיוון שהמחלה הזאת לא הייתה מוכרת, בהתחלה לא ידענו איך לטפל בה. הלמידה הייתה אינטנסיבית ומשמעותית, לא משהו תאורטי. מה לעשות עם חולה שיש לו סיבוך מסוים? שוחחתי יום-יומית עם עמיתים בספרד ובאיטליה, המצאנו דרכי טיפול והתייעצנו. הייתה התקדמות אקספוננציאלית בטיפול, וכל שבוע גילינו שיטות חדשות."

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

סיבה נוספת לפתיחת המרפאה הייתה הרצון להמשיך את רצף הטיפול שהתחיל בתקופת האשפוז, ולהתייחס לבעיות שהמבריאים עדיין חווים. "אנשים זקוקים לשיקום נשימתי ופיזיולוגי", עומר דיקר, "הבנו שיהיה צריך לגבש תורת טיפול פיזיותרפי למחלימי קורונה – אנשים ששוכבים חודשיים במיטה בבידוד ומונשמים צריכים שיקום תפקודי. אנשים שהיו מונשמים צריכים שיקום נשימתי. האם זה כמו כל אדם מונשם אחר, או שיש צרכים שיקומיים ייחודיים למונשמי קורונה? ההבנה שצריך המשך לטיפול התחילה מהעניין הפיזיותרפי, ואז הבנו שיש עוד סוגיות שצריך להתייחס אליהן."

ש., אב לשניים בשנות הארבעים לחייו שמטופל במרפאה החדשה, סובל משיעול וליחה לאחר שהחלים מהמחלה. "הצוות שטיפל בי עדיין דואגים לי, עושים לי בדיקות יסודיות מאוד, וגורמים לי להרגיש שיש לי למי לפנות," הוא אומר. לדבריו, הקשר שנוצר עם הצוות שטיפל בו בזמן המחלה היה משמעותי. "בתוך הבלבול והבלגן והקורונה, פתאום מגיעים אנשים שהרגיעו במקצועיותם".

גם כשהנגיף יוצא מהגוף, המחלה נשארת

לפי נתוני משרד הבריאות, כ-13 אלף ישראלים החלימו עד כה מנגיף הקורונה. ד"ר דיקר מסביר כי גם אחרי שהנגיף מסתלק מהגוף, המחלה לא בהכרח נגמרת. לדבריו, הסיבוכים הקשים של המחלה נגרמים מתגובת מערכת החיסון של החולה עצמו, שמתחילה לתקוף את איברי הגוף כתגובת יתר לנגיף. שלב זה במחלה יכול להתלוות בנזקים ללב, לריאות, לכליות ולמערכת העיכול. לכן, 'הבראה' מהנגיף אינה מעידה בהכרח על הבראה מהמחלה, מאחר שהסיבוכים יכולים להימשך גם כשהנגיף יצא מהגוף.

מענה הוליסטי

המטופלים במרפאה יוכלו להמשיך לקבל מענה מהצוות הרחב שליוו אותם במהלך האשפוז הארוך, עם מענה הוליסטי לצרכיהם המגוונים, שחלקם עוד לא מוכרים. "הצוות כולל רופאים, אפידמיולוגית, פיזיותרפיסטיות, עובדת סוציאלית שעובדת איתם על הפחדים והחששות, צוות של רופאי ריאות, ובמקביל מי שצריך ייעוץ תזונתי, ריפוי בעיסוק, ניורולוגיה", אומר ד"ר דיקר, "אנחנו מתאימים את הטיפול לצרכים של המטופל. רק פנימאים יודעים לעשות את הראיה הכוללת הזאת. רופא ריאות רואה את הריאה, אבל 30% מהחולים הם סוכרתיים, מי מתייחס לסכרת? אנחנו איזנו אותם פה במחלקה, ואז הם יצאו החוצה וחזרו לחיים שלהם. מה עם לחץ הדם, עם המחלות שהם הגיעו איתם? אנחנו נותנים את המעטפת".

המרפאות יאפשרו למחלימי הקורונה לקבל מענה לסיבוכי הקורונה שרופאי המשפחה שלהם לא מכירים, מכיוון שהידע הרפואי עליהם מועט. "אנשים מתוסכלים כי אין להם מענה. למשל, אובדן חוש הריח והטעם – אנשים שואלים אם זה עובר, האם זה משתפר, ואין לי תשובה, אני לא יודע. צריך ללמוד ולסקור מה קורה לאנשים האלה, מתי ואם זה חוזר. אנשים שהיו להם פגיעות לבביות או ריאתיות, מה קורה איתם, האם זה נזק זמני, כמה זה משתפר, אם אפשר להתגבר. צריך לעקוב ולטפל ולתת מענה, כמו שנתנו להם מענה כשהם היו מאושפזים, עם הכלים שיש לנו היום לראות מה עובד ומה לא עובד. זה שכבר אין להם את הנגיף בלוע – זה אומר שהם החלימו לחלוטין? האם יש להם נוגדנים נגד הנגיף? אנחנו עדיין צריכים להבין."​