בג"ץ דן אתמול (רביעי) בעתירה של כ-100 הורים לילדים עם צרכים מיוחדים נגד החלטת משרד הרווחה לאסור על ביקור ילדיהם שנמצאים במסגרות חוץ ביתיות, ונגד הנהלים המחמירים שהטיל על יציאת הילדים הביתה, בשל התפרצות מגפת הקורונה. השופט יוסף אלרון: "עצם זה שנמצאים פה ומשמיעים את קולם ההורים, מראה שמדובר על הליך לא תקין". המשך הדיון בעתירה נדחה וטרם התקבלה החלטה בנושא.

לפני כחודשיים הטיל משרד הרווחה איסור גורף על ביקורים במסגרות החוץ ביתיות ועל יציאות מהן. לפני שבועיים הודיעו משרדי הבריאות והרווחה כי השוהים במוסדות יורשו לצאת לביקור של שמונה שעות אצל משפחותיהם. למרות זאת, מנהלת אגף המעונות הממשלתיים במשרד הרווחה, ד"ר דיצה מורלי שגיב, פרסמה לאחר מכן הוראה שלפיה יציאה לביקורים מסוג זה אסורה בקרב חוסים במעונות הממשלתיים.

על פי עו"ד גלית קרנר, המייצגת את העותרים, כיום מחויבים ההורים לחתום על כך שהילדים ישהו איתם לסוף שבוע קצר של 48 שעות, בניגוד למציאות לפני התפשטות המגפה. על פי ההנחיות הילדים והמשפחות יהיו עם מסכות בתוך הבית, ולא יפגשו עם חברים ובני משפחה אחרים, לטענת קרנר, "ללא ביסוס רפואי".

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

"צריך להיות גבול להיסטריה"

"על ההוסטלים הוטל במשך החודשיים וקצת האחרונים הסגר יותר קשוח", מספרת אמירה מורג, אם לאוטיסט בן 33, החי בהוסטל. "נאסר עלינו להגיע לבקר. היה אפשר לקחת אותו הביתה, אבל אז לא היה אפשר להחזיר. הקשר הפיזי נותק. זה מצב בלתי אפשרי, גם לנו, ההורים, וגם לילדים שלא ממש מסוגלים להבין מה זה קורונה, לאן נעלמו אבא ואמא, ולמה הם לא יכולים לבוא לסוף שבוע הביתה".

"בהתחלה השלמנו עם רוע הגזירה", מוסיפה מורג, "ולאט לאט הבנו שאנחנו לא יכולים לחכות עד שהמשיח יגיע או שהקורונה תיגמר. התחלנו לפעול לשינוי רוע הגזירה. משרד הרווחה לקח את ההוראות של משרד הבריאות והקשה יותר, לקח לקיצון. המשרד לקח סמכות שלא בטוח שיש לו, בלי להתייעץ עם מומחים לבריאות הנפש לדוגמא. גם עכשיו אף אחד לא חושב על זה ובודק את התופעות, ואיך משקמים".

לדברי מורג, "אין קשר בין ההנחיות ובין מה שקורה בחוץ. כשלוקחים הביתה צריך להיות עם מסכה, אסור להוציא את הילד מהבית, להיפגש עם המשפחה המורחבת. צריך להיות גבול להיסטריה ולכיסוי תחת. זאת אוכלוסייה צעירה ובריאה. הטענות שלנו הן למשרד הרווחה ולא לצוותים בהוסטלים. בהוסטל של הבן שלי עשו מעל ומעבר לאורך כל התקופה. היו שם בשביל הילדים, הבינו והכילו, אני אישית לא הייתי עוברת את זה בלי הצוות של ההוסטל".

חנה קים, ממובילי המאבק: "בעקבות הטלת סגר בלתי הגוני, וללא ביסוס רפואי, על ילדינו בהוסטלים ובמעונות, החלטנו להקים בפעם הראשונה בישראל ארגון הורים ארצי, שחברים בו הורים לילדים בעלי מוגבלויות וצרכים מיוחדים במעונות ובהוסטלים. אלמלא הקמת הארגון ומחאתם של ההורים, ספק אם טבעת החנק של הסגר על ילדינו היתה מוסרת. אך מאחר שגם עתה, כשיש חזרה לשגרה, קיימת אפליה בוטה בין ילדינו לבין שאר ילדי ישראל, לא היתה לנו ברירה אלא לעתור לבג"ץ כנגד הפרת זכויות יסוד".

"ילדינו אינם קשישים"

עו"ד קרנר: "לא יתכן שמשרד הרווחה לא יישם את החלטות משרד הבריאות. אין להם סמכות והם פועלים בחריגה מסמכות. לא יתכן שהזכויות של החוסים לצאת לטיפולים ולכניסת מטפלים לא מתממשות".

לדבריה רק ביום שלישי, יום לפני הדיון בבג"ץ, התקבלה תגובת משרד הרווחה, שבה נכתב שיש לפעול על פי ההנחיות מה- 30 באפריל. "בסוף הדיון השופט אמר שהוא מצפה לשקיפות של ההנחיות מצד המשרד", אומרת קרנר. "ההנחיה לא הייתה ידועה עד שהם נדרשו להגיב במסגרת העתירה. ביקשנו שכמו שמשרד הבריאות מעלה את ההנחיות לאתרו, כך גם צריך לעשות משרד הרווחה".

עו"ד גלית קרנר: לא יתכן שהזכויות של החוסים לצאת לטיפולים ולכניסת מטפלים לא מתממשות". (צילום: אילן ספירא)

בחוות הדעת שהגיש לבית המשפט פרופ' נדב דוידוביץ, יו"ר פורום בריאות הציבור וראש בית הספר לבריאות הציבור, באוניברסיטת בן גוריון בנגב, הוא כתב: "לא ברור עם אילו אנשי מקצוע מתחום בריאות הציבור והרפואה התייעצו עורכי המסמכים ומקבלי ההחלטות… אך על פניו נראה כי לא נבחנו חלופות שונות וכי אין די מחשבה ופתרונות הנדרשים והרלבנטיים לצורכי המשפחות והדיירים… בתקופת זמן זאת, לאור שיעורי ההדבקה הנמוכים, חשוב להסתכל בהסתכלות רחבה על אוכלוסייה מיוחדת זו, לפעול באופן מידתי ובייחוד לערב בתהליכי קבלת החלטות גורמי בריאות ורווחה מהדיסציפלינות הרלבנטיות כדי לקבל החלטות מושכלות."

במהלך הדיון, קבע ראש הרכב השופטים, השופט עוזי  פוגלמן, כי: "יש לבחון את דברי העותרים וההורים ושהכל ייעשה תוך שקיפות מלאה".

חנה קים: "מעתה יצטרך משרד הרווחה לנהוג באחריות, בשקיפות ועל פי חוק בכל הנוגע לזכויות ילדינו. אנו האפוטרוסים שלהם ולא נאפשר שוב שיכניסו אותם לאותו 'סל' עם קשישים ובעלי מחלות רקע. ילדינו אינם קשישים. הם אנשים שרובם צעירים וזקוקים לקשר רציף עם הוריהם. מה שהיה לא יהיה עוד".