יום הגיוון הבינלאומי מצוין היום (חמישי) על ידי משרד העבודה ופורום הגיוון הישראלי, באמצעות קמפיין וירטואלי הקורא למעסיקים לקדם את הנושא ולחלוק כיצד הם מיישמים גיוון תעסוקתי במקומות העבודה. "בעולם הדיגיטלי אנחנו פוגשים היום בעיקר אנשים שדומים לנו, יש מקומות ואנשים שאנחנו בכלל לא יודעים על קיומם" אומרת ל'דבר' מלכי רוטנר (34) מנהלת מרכז ההכוון התעסוקתי לחברה החרדית, 'מפתח' באשדוד. "במקום עבודה מגוון אתה יכול לפגוש את האחר, לשמוע עליו, להשמיע את עצמך. זה תהליך בריא שהחברה עלולה לפספס. מקומות העבודה עשויים להיות מקום מצוין לעשות את התיקון בהקשר הזה".
"יכול להיות שתלמיד ישיבה לא רכש מיומנויות מסויימות של שוק התעסוקה, אבל מנגד, הוא ישב ימים שלמים ולמד גמרא. גם זה מפתח מיומנויות ייחודיות של התמדה והבנה שהוא מביא איתו לשוק התעסוקה ויכולים לתת דווקא יתרון משמעותי לארגון. גם נשים חרדיות, שרבות מהן פונות לעבוד בהיי-טק, מביאות איתן מוסר עבודה מאוד גבוה ומחויבות, שהם חלק מהמאפיינים התרבותיים שנרכשים בסמינר ומהתרבות החרדית. מעסיקים יכולים לפספס את זה, יש להם חששות. נוח יותר לעבוד עם אנשים שדומים לך וחושבים את אותו הדבר, חוגגים את אותם חגים. אבל לגיוון תעסוקתי יש יתרונות מובהקים. מלבד העושר התרבותי שנותן הגיוון התעסוקתי, הוא פותח את העסק גם לקהלי לקוחות מגוונים יותר".
"האצה של כל מה שקשור לדיגיטציה בחברה החרדית"
12 מרכזי מפתח לאוכלוסיה החרדית פועלים במסגרת מינהל תעסוקת אוכלוסיות במשרד העבודה והרווחה. "אנחנו נותנים שירות לחרדים שמחפשים עבודה או השכלה והכשרה מקצועית. אנחנו גם יוצרים קשר עם מעסיקים ויש לנו לוח משרות עדכני של מעסיקים שפונים אלינו ואנחנו מקשרים ביניהם לבין המשתתפים שלנו. חלק מהדברים שאנחנו עושים זה לפנות למקומות שמחפשים עובדים ולהציע להם לקחת עובדים חרדים. אנחנו עושים את הסינון בתנאי העמידה במשרה שמציב המעסיק ומביאים אנשים שמתאימים למשרה הזו".
לדברי רוטנר, בשנים האחרונות גם החברה החרדית הולכת ומשתנה ומתאימה את עצמה לשוק העבודה המשתנה. "אחד הדברים שאנחנו רואים בתקופה האחרונה זו האצה של כל מה שקשור לדיגיטציה בחברה החרדית" היא מוסיפה. "הנתונים שבזק מפרסמת מעלים שהאינטרנט נכנס באחוזים גבוהים. גם אנחנו הפעלנו הרבה מהפעילות שלנו בתקופת הקורונה בצורה מקוונת באמצעות זום, הרצאות וובינרים".
לדבריה, לקבוע כיצד מגיפת הקורונה ואחוזי האבטלה הגבוהים במשק ישפיעו על תעסוקת חרדים ואוכלוסיות שילוב נוספות, ועל השתתפותם בשוק העבודה. "יש חשש שבזמני משבר החלשים הם הראשונים שסובלים וחווים אותו. אם מעסיק כרגע בעצמו במצב כלכלי רעוע, הוא מחפש ללכת על בטוח. האיום הזה נקבע לפני עידן הקורונה אבל ברור שהוא משמעותי עוד יותר היום, ביחס לאוכלוסיות השילוב בכלל. לא להסתכל על הגיוון כנטל אלא כנכס".
מקצועות מסויימים כמו משגיחי הכשרות שהושפעו מסגירת המסעדות, עשויים להפגע קשה מאחרים. מנגד, אומרת רוטנר, כי החברה החרדית והלימודים בכוללים מתבססים על תרומות רבות מחו"ל לצורך קיום הלומדים ומשפחתם. רבים מהתורמים לדבריה, נפגעו אף הם מהמשבר הכלכלי, והתרומות מצטמצמות. "אנחנו מזהים הרבה פניות של אנשים שנאלצים להפסיק את לימוד התורה ולצאת לעבודה, גם כאשר האישה מפרנסת".
"חשוב לנו שהשוק לא יפספס את העובדים החרדים"
"דווקא בתקופה הזו כשהמעסיקים היו בהשהיה אנחנו במרכזי ההכוון המשכנו לעשות את עבודתנו, ופעלנו לחזק את הקשרים איתם כדי לשמור על ערוצים פתוחים להמשך. זה מניב פירות ואנחנו מרגישים שהמעסיקים מתעוררים עכשיו וחוזרים לפנות אלינו. אנחנו שמים דגש על מקומות שמשלבים עם האוכלוסייה הכללית, ולא רק על מעסיקים שמוכוונים לחברה החרדית בלבד. חשוב לנו שהשוק לא יפספס את העובדים החרדים ואת תרומתם למשק".
מנהל תעסוקת אוכלוסיות במשרד העבודה והרווחה הינו גוף האמון על קידום הגיוון התעסוקתי בישראל, ויישום החלטות הממשלה באשר לשילובן של אוכלוסיות שונות בכוח העבודה. המנהל מרכז את כלל הפעולות והתכניות לקידום תעסוקת החברה החרדית, החברה הערבית הדרוזית והצ'רקסית, אנשים עם מוגבלות, בני 45+, יוצאי אתיופיה וילדיהם, צעירים בסיכון והורים יחידנים. בנוסף, לטובת קידום תעסוקה איכותית עבור אוכלוסיות היעד, פועל המנהל גם בתחום ההון האנושי לתעסוקה עתירת ידע (הייטק). במגוון התוכניות של המנהל לוקחים חלק כ-100 אלף איש ואישה ב-56 מרכזי הכוון תעסוקתי הפרוסים ברחבי הארץ, ובעוד 105 מוקדי תעסוקה והכשרה.
