חרף ביקורת מצד ארגונים רבים, נכנסה היום (שישי) לתוקף הרפורמה בביטוח הסיעודי. השינויים העיקריים שייכנסו בעקבות הרפורמה הם תנאי זכאות אחידים בין הביטוחים הסיעודיים של כל הקופות, דבר אשר אמור להקל על המבוטחים לעבור בין קופות החולים. בנוסף, קובעת הרפורמה שינוי בהגדרת הזכאות לתגמולי ביטוח. לטענת מבקריה של הרפורמה, יפגע שינוי זה במבוטחים.

על פי התקנות החדשות, תשלום הגמלה יימשך עד 5 שנים בכל הקופות, וקבוצות הגיל לפיהן מוגדר גיל ההצטרפות לביטוח (המשפיע על סכום גמלת הסיעוד) יהיו אחידות בכל הקופות, כלומר ניתן יהיה לעבור באופן חופשי מקופה לקופה בלי לפגוע בתנאי הביטוח.

ארגונים חברתיים: "התקנות החדשות יאפשרו מעבר מקופת חולים אחת לשנייה בלי לאבד זכויות, וכן יביאו לכיסוי אחיד ויאפשרו ביטוח כלשהו למי שנפלט מביטוחים קבוצתיים אחרים, אולם התקנות החדשות לא מספקות פתרון לבעיות האמתיות הקיימות בתחום זה".

עם זאת,  ביקורת נמתחה על שינוי נוסף בתקנות החדשות הוא באופן בדיקת ה-ADL, בדיקת עצמאות בתפקודים יומיומיים (Activities of Daily Living) הקובעת את הזכאות לתגמולי הביטוח. הבדיקה מורכבת מבדיקת היכולת לבצע 6 פעולות יומיומיות באופן עצמאי: לקום ולשכב, להתלבש ולהתפשט, להתרחץ, לאכול ולשתות, לשלוט על סוגרים ולהתנייד. כדי שאדם יקבל מעמד סיעודי הוא צריך לקבל בבדיקה לפחות 2.5 נקודות.

הסתדרות הגימלאים שלחה מכתב לשר האוצר משה כחלון ובו דרשה ממנו לדחות את הרפורמה. במכתב נכתב כי "הרפורמה המוצעת תיפגע, בין היתר, בציבור הקשישים. עד כה קיבלו קשישים שלא שולטים בסוגרים שתי נקודות במבחן הסיעוד, מה שהבטיח שמי שסבל עבר כמעט באופן אוטומטי את המבחן (היה צריך להוכיח תלות רק בעוד פעולה אחת) עכשיו מקצצים את הניקוד ב- 50% לנקודה אחת, כך שלמעשה מפחיתים בחצי את מספר הקשישים שיוכרו סיעודיים.

"מעבר לכך" כתבו בהסתדרות הגמלאים לשר האוצר, "הגדרות הזכאות נתונות בידי חברות הביטוח שמטבעם של דברים חושבות על הרווח שלהן ולא על טובת הקשישים. לצערי, המפקחת על הביטוח נכנעת ללחץ חברות הביטוח תוך הקרבת המבוטחים החלשים לטובת ה'טייקונים' החזקים של חברות הביטוח. בדקה התשעים, אני פונה אליך להורות למפקחת, גב' סלינגר לדחות כניסת הרפורמה לתוקפה. הבטחת לא לתת לרגולציה לפגוע בדור מייסדי מהמדינה ובוניה, אנא קיים הבטחה זו".

ארגונים חברתיים ביניהם האגודה לזכויות האזרח, האגודה לזכויות החולה, מנהל לשירותי קהילה בעיריית ירושלים ושדולת הגמלאים הסתייגו גם הם מהרפורמה. בהודעה שהוציאו נכתב כי "התקנות החדשות יאפשרו מעבר מקופת חולים אחת לשנייה בלי לאבד זכויות, וכן יביאו לכיסוי אחיד ויאפשרו ביטוח כלשהו למי שנפלט מביטוחים קבוצתיים אחרים, אולם התקנות החדשות לא מספקות פתרון לבעיות האמתיות הקיימות בתחום זה".

לטענת הארגונים, הביטוח המסחרי אינו הפתרון לסוגיית הסיעוד, וכי יש לקדם מענה ציבורי, כמו כל שירותי הבריאות האחרים, לפי עקרונות הרפורמה שמבקש לקדם שר הבריאות הרב יעקב ליצמן. רפורמה זו נמצאת כעת על שולחן הדיונים במסגרת הדיונים על התקציב הדו שנתי. ליצמן טען ביום חמישי לפני שבוע, "אני מתכוון לעשות ביטוח סיעוד ממשלתי כולל משבר קואליציוני אם יהיה צריך. סיעוד ממלכתי חייב להיות, זה תפקידנו לשפר את החיים של האזרחים הוותיקים. ההצעה שלי זה להעלות בחצי אחוז או ב-0.6 אחוז את מס הבריאות."

הארגונים היוצאים נגד הביטוח המסחרי, טוענים כי "סיעוד לזקנים המתקשים בתפקוד יומיומי הוא חלק מובהק ממימוש הזכות לבריאות, וכפי שלא שולחים אותנו לרכוש ביטוח מסחרי כדי לקבל דיאליזה או תרופות, כך יש לספק את השירות כחלק מהזכות הבסיסית לבריאות ואין לבסס אותו על ביטוח מסחרי".

בנוסף טוענים הנאבקים בצורת הביטוח הסיעוד המסחרית הקיימת כי, "הביטוח המסחרי הוא לא צודק ומפלה בין האזרחים. הפרמיות לא תלויות בהכנסה, כך שמדובר בהסדר רגרסיבי השונה באופן מהותי מעקרונות חוק ביטוח בריאות במסגרתו כל אחד משלם לפי הכנסתו ומקבל לפי צרכיו".

לטענת הארגונים הביטוח המסחרי לא מספק את כל הטיפול הנדרש ומהווה עול כלכלי,  "עקב ההיקף הנמוך של שעות העזרה הסיעודית הביתית שמעניק הביטוח הלאומי, כל מי שרוצה להבטיח לעצמו כיסוי מתאים למצב סיעודי, נאלץ לרכוש ביטוח סיעודי מסחרי. העלות של הפרמיות מכבידה מאוד כלכלית. יש לזכור כי מחצית הזקנים בישראל הם בעלי הכנסה שהיא מתחת לקו העוני ורק בזכות קצבאות עומדת תחולת העוני בקרב זקנים על 20%. תשלום של מאות שקלים לביטוח הוא עול כלכלי כבד המונע ממשפחות רבות לרכוש אותו."

"הביטוח המסחרי הוא לא צודק ומפלה בין האזרחים. מדובר בהסדר רגרסיבי השונה באופן מהותי מעקרונות חוק ביטוח בריאות במסגרתו כל אחד משלם לפי הכנסתו ומקבל לפי צרכיו".

עוד מוסיפים הארגונים, כי יש חשש שטובת המבוטח לא תהיה בראש סדר העדיפויות, "ביטוח מסחרי מערב גורמים מסחריים שטובת המבוטח לא תמיד מול עיניהם. חברות הביטוח המסחריות בעלות אינטרס בצמצום מספר התביעות המתקבלות ככל הניתן ומקשות על מימוש הזכאות. לפי נתוני האוצר לשנת 2015, ההיענות לתביעות בביטוח מסחרי פרטי עמדה על 59% בלבד ובביטוחים הקבוצתיים 75%, אחת מכל ארבע תביעות נדחתה." ולבסוף הם טוענים כי הביטוח לא יעיל לציבור הרחב, "ההסתמכות על ביטוחים מסחריים לא יעילה מבחינה כלכלית. הציבור משלם מכיסו הפרטי הון עתק לרכישת ביטוחים מסחריים. לפי נתוני האוצר משנת 2015 מדובר ב-3.1 מיליארד שקלים, סכום שבאופן ציבורי יכול להקנות שירות ציבורי הרבה יותר טוב בעלות יותר נמוכה."

השינוי בתקנות הוא חלק מרפורמה בביטוחים הסיעודיים שהוביל משרד האוצר ונכנסה לתוקפה בינואר השנה. במסגרת הרפורמה בוטלו הביטוחים הסיעודיים הקבוצתיים, מהם נהנו מאות אלפי מבוטחים שקיבלו פוליסות כחלק מהיותם עובדים במקומות עבודה, חברי קיבוצים ועוד. הממונה על הביטוח הורה להפסיק את מכירת הפוליסות בביטוחים אלה כבר ב-2011, והחל מתחילת 2016 הם בוטלו סופית ללא תכנית אלטרנטיבית למבוטחים. בעקבות המהלך נותרו מאות אלפי אנשים מחוסרי ביטוח סיעודי שהופנו לרכוש ביטוח מקופות החולים ומחברות הביטוח. המבוגרים שביניהם נאלצו לרכוש פוליסה במחיר גבוה עקב גילם, כיוון שהכסף ששילמו עבור הפוליסה לאורך כל חייהם לא נצבר על שמם באופן אישי אלא כחלק מביטוח קבוצתי. חלקה השני של הרפורמה קבע תקן אחיד לביטוחים סיעודיים בקופות החולים, תוך שיפור סכומי הכיסוי והבטחת היכולת לעבור קופה מבלי שהביטוח הסיעודי ייפגע.