דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי ט' באדר ב' תשפ"ד 19.03.24
14.2°תל אביב
  • 7.4°ירושלים
  • 14.2°תל אביב
  • 12.2°חיפה
  • 14.1°אשדוד
  • 11.5°באר שבע
  • 16.5°אילת
  • 15.0°טבריה
  • 8.4°צפת
  • 13.1°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

לחשוב אחרת / "למה מדברים בהקצנה כזו, במין חרדת קודש, על שוק חופשי?"

תמר בן-יוסף: "ככה זה כשאנשים מבינים כוח. הם מבינים את המסר ומתנהגים בהתאם" (צילום: שמעון יאיר)
תמר בן-יוסף: "ככה זה כשאנשים מבינים כוח. הם מבינים את המסר ומתנהגים בהתאם" (צילום: שמעון יאיר)

הכלכלנית תמר בן-יוסף (77) חוותה על בשרה את כניסת התפיסות הניאו-ליברליות לכלכלת ישראל | "זה לא שלא היו אז אנשים שחשבו שהממשלה צריכה להמשיך להיות גדולה ומשפיעה, אבל בכל מיני ישיבות אסור היה לומר את זה. פשוט סתמו לך את הפה"

שי ניר

"אין לי שום דבר נגד שוק חופשי במכירת עגבניה בשוק מחנה יהודה", אומרת תמר בן-יוסף (77), עיתונאית כלכלית ולשעבר סמנכ"לית תכנון וכלכלה במשרד המסחר והתעשייה. "הבעיה היא אם הכל צריך להיות שוק חופשי, השאלה היא האם שוק חופשי זה משהו מקודש שפותר את כל הבעיות".

בן-יוסף החלה את הקריירה שלה במשרד המסחר והתעשייה בפברואר 1977, מעט לפני עליית הליכוד לשלטון. היא ראתה מקרוב את החדירה של התפיסות הניאו-ליברליות לכלכלת ישראל. "אני לא חושבת שהשלטון היה אז כזה אבסולוטי", היא אומרת, "אבל עדיין מי שקבע את מה שנעשה במציאות, את קווי המדיניות, את כל התפיסה המקובלת בעיתונות, אלה אנשים שאוחזים בתפיסה המכונה ניאו-ליברלית. הרבה אנשים לא מבינים, אולי רוב הציבור, לא מבינים, שיש כאן כזב".

איזה כזב?
"פה ושם יש שוק חופשי, אבל זה לא פותר את כל הבעיות".

את ימי הסגר והבידוד החברתי העבירה בן יוסף בביתה במבשרת ציון. עשתה יוגה ועדכנה את הבלוג שלה "עידן השוק החופשי" , שבו התייחסויות אקטואליות לענייני כלכלה. משבר הקורונה מערער, לדבריה, את התפיסות של השוק החופשי: "מישהו בכלל חשב לפתור את המשבר באמצעות השוק החופשי? לא. ישר ובלי לחשוב פנו לממשלה, כי צריך לפתור בעיות. אז למה מדברים בהקצנה כזו, במין חרדת קודש, על שוק חופשי?"

לכולם ברור שאם היום רוצים תרופה או חיסון לקורונה, העניין של שוק חופשי מפריע עם תפיסות כל כך מעוותות"

כותרת שראתה לפני כמה ימים בעיתון מדגימה בעיניה את הכשל: "ישבתי ודפדפתי באחד העיתונים היומיים וראיתי ציטוט במוסף הכלכלי: 'המירוץ לחיסון קורונה מתקדם במהירות שיא, אך כמו תמיד, העשירים יהנו והעניים יאלצו להמתין'. למה? זה חוק טבע? לא, זה שוק חופשי, וזו המחשה של שוק חופשי".

איך המחשה?
"כי לכולם ברור שאם היום רוצים תרופה או חיסון לקורונה, העניין של שוק חופשי מפריע עם תפיסות כל כך מעוותות. חברות חושבות שהן צריכות לא סתם להרוויח, אלא להרוויח מקסימום. אם נשאיר את זה רק בידי חברה מסחרית, אז החברה הראשונה שתמצא חיסון לקורונה תנסה להרוויח כמה שיותר. הסיכוי שחברה תגיד לעצמה: 'יש כאן בעיה אנושית אדירה, אולי נוותר, אולי ניתן מחיר שיכסה את ההשקעה וישאיר רווחים הוגנים', מאוד נמוך. אדם היום צריך להיות סתום בלום כדי לא לראות את זה ולא להבין".

סתימת פיות במשרד ממשלתי

כבר ב-2008 פרסמה בן-יוסף את "ברוכים הבאים לשוק החופשי" (הוצאת צבעונים), ספר שמתמקד בהעברת הבכורה הכלכלית בישראל למשחקי כספים ובורסה, בתנאים שעודדו את המעבר מייצור לשעשועים פיננסיים, בהקטנת תמיכתה של הממשלה במגזר היצרני, ועוד.

כן, היה כוח, היו רמזים של כוח. הבנת שזו הדעה השלטת. הליכוד היה אז בשלטון, והבנת שאם אתה רוצה לשרוד את התקופה הזאת, אתה צריך להגיד את מה שרוצים לשמוע"

היא זוכרת היטב כיצד החלה להתפשט ולהשתלט בארץ התפיסה הניאו-ליברלית, ובאילו דרכים. "בתור כלכלנית, אני זוכרת שכבר בשנות ה-70 הרגשתי שהיו דברים שאסור היה להגיד, והיית צריך לחשוב איך אתה אומר את הדבר הזה ויוצא בסדר".

מה היה אסור להגיד?
"אסור היה לומר שצריך להרחיב את תקציב הממשלה, אסור היה לומר שצריך לתת לממשלה לפעול. התחלתי להרגיש ניצנים של זה כשהייתי סטודנטית לאם.איי ואחרי זה כלכלנית במשרד התעשייה והמסחר. זה לא שלא היו אנשים שחשבו שהממשלה צריכה להמשיך להיות גדולה ומשפיעה, אבל בכל מיני ישיבות אסור היה לומר את זה".

מה פירוש אסור לומר?
"פשוט סתמו לך את הפה כשאמרת".

מי סתם?
"בחוגים המקצועיים הענישו אותך. אתן לך דוגמה מהתקופה שדיברו על פתיחה וחשיפת המשק לייבוא. הייתה לנו ישיבה של הנהלת המשרד, בראשות אחד המנהלים של אחת המחלקות. המשרד מטבעו, אופיו, מתחום עיסוקו ומהבנתו היה צריך להתנגד למהלך הזה, והוא התנגד לכך לפחות בהתחלה. אז, באותה ישיבה, אני אמרתי שצריך להיזהר בזה ולבדוק את זה ולא חייבים לרוץ לזה מהר. אמרתי את זה יותר בזהירות, אבל לישיבה הבאה כבר לא הוזמנתי. זה החיים, אתה מבין שאתה צריך להתנהג יפה ואסור לך להגיד שום דבר. זה פחות או יותר מה ששלט, ואותו אדם שניהל את העניינים לא היה אדם רע. דווקא אדם שחיבבתי".

מדוע שבעל תפקיד בכיר במשרד ממשלתי יקבל החלטה שלא רואה את טובת הציבור?
"אגיד, ולא בנאיביות, שאני לא מבינה את זה עד היום, והייתי שם. ככה זה כשאנשים מבינים כוח. הם מבינים את המסר ומתנהגים בהתאם. הם צריכים לפרנס משפחה והם מתנהגים איך שצריך. כן, היה כוח, היו רמזים של כוח. הבנת שזו הדעה השלטת. הליכוד היה אז בשלטון, והבנת שאם אתה רוצה לשרוד את התקופה הזאת, אתה צריך להגיד את מה שרוצים לשמוע. זהו".

"אי אפשר לזלזל בממשלה"

מבחינתה של בן-יוסף, ברור שאין תחליף לממשלה, "מבחינת היכולת הארגונית, יכולות גיוס הכספים, וגם מההיבט הפוליטי, שהיא פחות או יותר מאחדת את האינטרסים של הרוב. ברור שממשלה היא פתרון להרבה דברים ואי אפשר לזלזל בממשלה. לדעתי, זה דבר שישתנה בעקבות המשבר, מתוך ההבנה שממשלה היא חשובה.

שירות הבריאות הבריטי נשאר עדיין עם הבסיס הסוציאליסטי, גם אחרי שפגעו בו והיכו אותו. הוא חסר כוח וחסר כספים, ועדיין, במשבר, הוא תפקד במיטבו. הציבור מבין את זה"

"בבריטניה, לדוגמה, יש היום הערצה למערכת הבריאות הלאומית (NHS). יש טקסים ומחיאות כפיים וברכות לצוותים הרפואיים. שירות הבריאות הבריטי נשאר עדיין עם הבסיס הסוציאליסטי, גם אחרי שפגעו בו והיכו אותו. הוא חסר כוח וחסר כספים, ועדיין, במשבר, הוא תפקד במיטבו.

"הציבור מבין את זה. אפילו ראש ממשלת בריטניה אמר דברים טובים על שירות הבריאות הבריטי, הרי הוא בעצמו היה מאושפז והבין מה זה קורונה. אני מקווה שהבריטים לא יהרסו את השירות שהציל חיים של אנשים. זה שירות ממשלתי לגמרי, שממומן ממסים ולא מדמי חברות בקופות החולים. כמובן שהיו לו מגבלות, והיו סיפורים בעיתונים על צוות שהלך בלי מסכות, אבל עכשיו אנשים שואלים את עצמם שאלות".

בחשיבותה של ממשלה כוללת בן-יוסף גם את התכנון הכלכלי. "בתוך הבוז לממשלה ולתרומתה של הממשלה, נכנס העניין של מחיקת התכנון הכלכלי", היא אומרת. "בישראל התכנון הכלכלי היה שיטה. זלזלו בזה כבר בשנות ה-70. נכון, תכנון כלכלי צריך להית מותאם לתקופה ולמקום, אף אחד לא ממליץ כיום על תכנון בנוסח סובייטי לחמישים שנים, אבל צריך שיוגדרו יעדים לאומיים מחייבים. אתה רוצה להגדיר יעד של תעסוקה מלאה, או לא? להציב יעד לאומי של צמיחה כזו או כזו, או לא? בשביל מה יש ממשלה, אם אין לה מחוייבות כתובה, מפורשת וברורה ליעדים? אתה מצביע בבחירות, בשביל מה אתה מצביע?"

"כשאתה על 28 אחוז אבטלה הכל יכול להיות"

היעדר תכנון ניכר בעיניה במיוחד כעת, כשצריך להתמודד עם 28 אחוזי אבטלה: "איך הם יצאו מה-28 אחוז אבטלה? אין לי מושג. הכל לא עובד. גם הדבר הזה של החל"ת היה צריך איכשהו להגביל אותו. משרדים שלא חייבים הוציאו עובדים לחל"ת, גם מפעלי תעשייה, לא פיטרו עובדים, אבל בעצם כן פיטרו אותם. במקרים אחרים על גבי דמי החל"ת משלימים שכר בשחור. זה משהו מעוות לחלוטין. מישהו היה צריך לחשוב איך זה לא יהיה, אבל אין מי שיעשה את זה, כי אין משרד עבודה כמו שהיה, עם הרבה ידע והתמחויות.

משרדים שלא חייבים הוציאו עובדים לחל"ת, גם מפעלי תעשייה, לא פיטרו עובדים, אבל בעצם כן פיטרו אותם. במקרים אחרים על גבי דמי החל"ת משלימים שכר בשחור. זה משהו מעוות לחלוטין"

"מדברים להתמודד עם אבטלה באמצעות הכשרה מקצועית, יש מי שיוציא אנשים להכשרה? יש אגף להכשרה מקצועית? לא. חיסלו אותו דווקא בימי שלטון מפלגת העבודה, במשרד תחת אורה נמיר. האוצר אמרו: אם לא תחסלי את אגף ההכשרה המקצועית, לא תקבלי כספים ותמיכות לדברים שהיו לה יותר חשובים.

"ככה הדברים נראים, איבדו את היכולת של הממשלה לקבל החלטות נכונות, לעשות דברים, לבצע. אין את היכולת המנהיגותית להגיד שצריך לעשות כך וכך, ואחר כך להוביל בצורה נכונה. במקום לחשוב על טובת הציבור והאם שיטת החל"ת טובה, האוצר חשב על משהו אחר, איך הוא מרוקן את הקופות של הביטוח הלאומי והופך אותו ליותר חלש".

לצמיחת אחוזי האבטלה בשל המשבר יכולה להיות, לדעתה, השלכה מרחיקת לכת על היסודות הדמוקרטיים של המדינה. "זה אסון", היא  אומרת. "זה נורא. כשאתה על 28 אחוז אבטלה הכל יכול להיות. כבר ראינו משטרים פשיסטיים שקמים על זה. אין עכשיו פתרונות , אבל ברור שזה צריך לעורר חשיבה. שואלים אותי: 'עכשיו נהיה יותר סוציאליסטים?' הלוואי, אבל מי יודע. ראינו גם את הדברים ההפוכים. יש מדינות בעולם שהלכו דווקא יותר למשטרים פשיסטיים. פשוט אי אפשר לדעת. זה מצב משברי. אתה יודע איך יוצאים מאבטלה? אני לא. זה מעורר שאלות. זה מצב לא קל".

במקום לחשוב על טובת הציבור והאם שיטת החל"ת טובה, האוצר חשב על משהו אחר, איך הוא מרוקן את הקופות של הביטוח הלאומי והופך אותו ליותר חלש"

"אין שום סיבה למכור את תנובה לסינים"

התחלנו את השיחה בעגבניה, ובסיומה הגענו לחמאה, או ליתר דיוק, להפרטה ולפתיחת השוק לייבוא. "למה אני צריכה לאכול חמאה פינית?", שואלת בן-יוסף, "אין היום חמאת תנובה. אין שום סיבה למכור את תנובה לסינים. אין בכלכלה, אפילו בדל של תיאוריה שאומר שצריכה להיות פתיחות מוחלטת לייבוא. אני מדברת על תיאוריות גדולות, לא על איזה מאמר שמישהו כתב וקיבל מחיאות כפיים. מכירת חברות ישראליות לזרים מקטינה בהמון את היכולת לשינוי מדיניות בישראל. למה היה צריך להפריט כל מיני חברות ביטחוניות שלנו לידיים אמריקאיות? זה בלתי מובן לחלוטין. ברגע שאתה הולך עם כל העולם אתה מאבד חופש. חופש זה דבר חשוב וביטוי לאומי זה דבר חשוב. ארה"ב וסין הן שתי מדינות גדולות וחזקות עם ערכים מאוד ברורים שלהם, ולא ערכים אירופאים. למה אנחנו צריכים להיות שם? למה להתמודד עם ערכים עסקיים של המודל האמריקאי? הדברים האלה צריכים להיות בידיים ישראליות, וזה שהם לא בידיים ישראליות זה חבל מאוד. לא היה צריך להפריט בכלל".​

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!