האחיות התאומות מדליין ומרגרט דה חסוס נולדו בברוקלין ניו יורק, בשנות השישים של המאה שעברה. כשהיו בנות שנה היגרה המשפחה לפורטו ריקו והתמקמה בעיר הבירה סן חואן; וכשהיו בנות 7 החל אביהן לאמן אותן בענפי האתלטיקה הקלה, בהם גילו כישרון.

כשבגרו החלו לייצג את המדינה בתחרויות בינלאומיות. מרגרט התחרתה בריצות קצרות, ובעיקר ב-400 מטר. מדליין הצטיינה בקפיצה למרחק ובריצה ל-400 מטר. ההישגים לא איחרו להגיע.

האחיות מדליין ומרגרט דה חסוס מתאמנות (צילום: מתוך דף הפייסבוק של האחיות)

כשהיו בנות 22, מדליין זכתה במדליית כסף בקפיצה למרחק, באליפות מרכז אמריקה. שנתיים מאוחר יותר זכתה במדליית ארד באותה תחרות. ב-1983 זכתה במדליה שלישית ברציפות באליפות, כשסיימה את התחרות במקום השני, עם תוצאה נהדרת: 6.49 מטר. מרגרט הצליחה פחות בתחרויות בינלאומיות. שיא הקריירה שלה היה זכייה במדליית כסף באליפות מרכז אמריקה במקצה השליחות ל-4X400.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

נוסעות ללוס אנג'לס

ואז הגיעה אולימפיאדת לוס אנג'לס, 1984. פורטו ריקו שלחה למשחקים האולימפיים משלחת בת 51 ספורטאים, שהתחרו ב-13 ענפים. מדליין נבחרה להשתתף בתחרות הקפיצה למרחק ובמרוץ השליחות ל-4X400. מרגרט לא צלחה את המבחנים, ונסעה ללוס אנג'לס רק כדי לעודד את אחותה התאומה מהיציע.

בתחרות הקפיצה למרחק שובצה מדליין בקבוצת המוקדמות הראשונה מתוך שתיים, יחד עם הקופצת הישראלית מיה בנצור. מדליין לא הצליחה לייצר קפיצה טובה, וסיימה במקום ה-21 הכללי, עם תוצאה מאכזבת של 5.63 מטר. אם לא די בכך, במהלך התחרות, היא נפצעה בשריר הירך האחורי.

האחיות מדליין ומרגרט דה חסוס מייצגות את פורטו ריקו (צילום: מתוך דף הפייסבוק של האחיות)

כיוון שחששה שלא תחלים בששת הימים שנותרו עד מרוץ השליחות, טיכסה עצה עם אחותה. בראשן עלה רעיון מבריק, כל כך מבריק, שאיש בעולם לא היה מעלה על דעתו. האחיות החליטו להתחלף, כך שמרגרט תרוץ במקצה השליחות במקום מדליין, והנבחרת תבטיח את הכרטיס לגמר האולימפי. התאומות שיתפו את מאמנן, פרנסיסקו קולון אלרס, בקנוניה ולשמחתן קיבלו אור ירוק להתחלף.

התחרות: עולות לגמר

לתחרות השליחות נרשמו רק 10 נבחרות, שחולקו לשני מקצים. שמונה הנבחרות עם התוצאה הטובה ביותר מעפילות לגמר. מרגרט נעלה את נעלי הריצה והצטרפה לרביעיית השליחות, שכללה את אנג'ליטה לינד והאחיות, הלא תאומות, אבלין ומריה מתיאו. מרגרט היתה הרצה השנייה ברביעייה. מדליין הפצועה עלתה לעודד אותן מהיציע.

הנבחרת הפורטוריקנית סיימה את המקצה שלה במקום החמישי והאחרון, אך השיגה תוצאה טובה יותר מנבחרות גאנה ואנטיגואה-וברבודה, שהתחרו במקצה השני, והעפילה למקצה הגמר. אבל את ההישג ההיסטורי הנבחרת חגגה רק לילה אחד.

האחיות מדליין ומרגרט דה חסוס (צילום: מתוך האתר theolympians)

בבוקר המחרת חשף עיתונאי מקומי את התרמית. הוא הצליח להבדיל בין האחיות בגלל גומת החן של אחת מהן, וזיהה את ההחלפה. וזו היתה שערוריה. הנבחרת נפסלה מהמרוץ.

חוזרות הביתה: מקבלות עונש

לאחר פרסום הפרשה, הודה המאמן אלרס, שהוא אישר את החילוף בין האחיות, כדי להבטיח את ההעפלה לגמר. עם שובה לפורטו ריקו, עמדה הנבחרת לוועדת משמעת של הוועד האולימפי המקומי. המאמן אלרס הושעה לכל החיים מאימון נבחרות, שלוש הרצות האחרות קיבלו עונש השעיה לשנה, ואילו מדליין ומרגרט דה חסוס הושעו לכל החיים.

אבל בספורט, "לכל החיים" יש תאריך תפוגה. עונשה של מדליין הומתק כעבור שלוש שנים. היא חזרה להתחרות והעפילה לתחרות הקפיצה למרחק באולימפיאדת סיאול, 1988, שאותה סיימה במקום ה-23 המאכזב.