שכר המינימום עלה היום, אור ל-1 ביולי 2016, ל-4,825 שקלים חדשים לחודש. מדובר בביצוע הפעימה השנייה עליה סוכם בהסכם בין ההסתדרות והמעסיקים בדצמבר 2014, הסכם אליו הצטרפה גם הממשלה, מאוחר יותר.

הסכם שכר המינימום העלה את שכר המינימום החודשי מ-4,300 שקלים שהיו נהוגים בדצמבר 2014, ל-4,600 שקלים באפריל 2015, וכעת ל-4,825 שקלים. בעוד שישה חודשים צפויה פעימה נוספת והעלאת שכר ל-5,000 ש"ח, ובהמשך שנת 2017 יעלה שכר המינימום ל-5,300 ש"ח.

עליית השכר תוצאה של מאבק ההסתדרות

נחזור מעט אחורה אל חודש נובמבר 2014. שכר המינימום בישראל באותם ימים, והשכר בכלל, נשחק במשך שנים. למעט תיקון, קל ולא מספק, שנעשה בשנת 2011, אף הוא בעקבות מאמצי ההסתדרות, שהעלה את שכר המינימום החודשי מכ-3,900 שקלים ל-4,300 שקלים, השכר נותר נמוך, והועיד גם אנשים עובדים לעוני.

בנובמבר 2014, לאחר שיחות שקיים יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, עם משרד האוצר והמעסיקים לא הובילו לפריצת דרך, הוביל ניסנקורן את ההסתדרות לצאת למאבק על שלושה דגלים: עליית משמעותית של שכר המינימום, קליטה של עובדי קבלן במגזר הציבורי להעסקה ישירה, וחיוב העסקתם של בעלי מוגבלויות במקומות עבודה גדולים.

התנאים היו כנגד מאבקה של ההסתדרות. מבחינה כלכלית המשק נמצא למעשה בתהליך של האטה, המתבטא במדד מחירים לצרכן שנתי שלילי. הדעה הכלכלית השמרנית, השולטת במשרד האוצר, מתנגדת להעלאת שכר תמיד, ו-ודאי בתקופות של האטה. אך ניסנקורן עמד על דעתו. לשיטתו, אז וגם היום, העלאת השכר חיונית לא רק לעובדים אלא גם למשק כולו, בהיותה מניעה את גלגלי הצריכה הפרטית, ומסייעת להוצאת המשק מהמיתון. זאת, בנוסף לפערים החברתיים המתעצמים, ולעיוות המוסרי של שכר מינימום כה נמוך.

המאבק הובל על ידי ההסתדרות וכלל פעולות הסברה לציבור, שלטי חוצות, הפגנות וכמובן משא ומתן אינטנסיבי עם שר האוצר בזמנו, יאיר לפיד, ועם מי שהיא נשיא ארגוני המעסיקים דאז, צביקה אורן.

החלטת הנהגת ההסתדרות לצאת למאבק התקבלה בסוף נובמבר, וניסנקורן הודיע שאם הממשלה והמעסיקים לא ייעתרו לדרישות הבסיסיות – תוביל ההסתדרות לשביתה כללית במשק, החל מה-7 לדצמבר 2014.

ב-2 בדצמבר 2014 פיטר ראש הממשלה, במפתיע, את שר האוצר יאיר לפיד מהממשלה. הדבר הוביל למעשה לנפילת הממשלה והמדינה החלה להיערך לבחירות. לרגע נראה היה שהמאבק יתמוסס, בצל השינוי הפוליטי המהיר. אך, בצעד שהוביל להכרעת המאבק, חתמו ניסנקורן ואורן, נציג המעסיקים, על הסכם עליית השכר המינימום, ל-5,000 שקלים בחודש, בשלוש פעימות.

הסכם זה הוביל לקביעת עובדה, למעשה, מול הממשלה, ובסוף דצמבר 2014, ולא בלי מאבק נוסף, ראש הממשלה בנימין נתניהו הסכים להחיל את ההסכם גם על המגזר הציבורי. אז גם הוסכם על קליטת עובדי הקבלן במגזר הציבורי וסיכומים נוספים בנושא העסקת בעלי מוגבלויות, הישגים שחלק מפירותיהם נראים גם הם כיום.

שכר המינימום, צודק חברתית, נכון כלכלית

העלאת שכר המינימום משפרת, כמובן, את מצבם של העובדים העניים ביותר, ובכך מסייעת לצמצום הפערים החברתיים-כלכליים. אך היבט נוסף, ונסתר מעט שלה, היא בעובדה שהיא מובילה להעלאת שכר כללית, כיוון שהיא "דוחפת" מעלה את כל מדרג השכר, לפחות עד רמת השכר הבינונית.

וכאן, כאמור מעלה, מתבטא גם הצד המקרו-כלכלי החשוב של העלאת השכר. בדיווחים האחרונים על האטה ומיתון במשק מצויין חלקה של הצריכה הפרטית, שהיא תוצאה של עליית השכר, כגורם שמונע את גלישת המשק הישראלי למיתון עמוק.