צעירים ערביים הם הנפגעים המרכזיים מההשלכות הכלכליות של משבר הקורונה – כך עולה מניתוח שערך שירות התעסוקה על נתוני הפונים החדשים במהלך משבר הקורונה.

למעלה ממחצית (56%) מהפונים הערבים לשירות התעסוקה בחודשים מרץ-אפריל היו בני למטה מ-34, זאת לעומת 44.7% מהפונים הערבים בחודשיים טרם המשבר.

שיעורם של הערבים בקרב כלל דורשי העבודה החדשים בתקופת המשבר לא בלט, ועמד על 18.6%, קרוב ואף מעט נמוך משיעורם באוכלוסיה הכללית – 19.6%. הם היוו כ-190 אלף מתוך כמיליון הנרשמים החדשים בשירות התעסוקה.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

מספר גבוה יותר של תובעי הבטחת הכנסה ערבים

5% מהנרשמים הערבים הם תובעי הבטחת הכנסה, הקיצבה הניתנת למובטלים באבטלה ארוכת טווח, זאת לעומת 3.2% בקרב הנרשמים היהודים והאחרים. בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב, המצב חמור במיוחד, ו-11.7% מבין הנרשמים בלשכות התעסוקה, הם תובעי הבטחת הכנסה.

בתקופה זו חלה עליה של כ-9,500 נרשמים תובעי הבטחת הכנסה מהחברה הערבית וכ-27 אלף מקרב האוכלוסיה היהודית והכללית. בשירות התעסוקה חוששים כי ציבור של תובעי קצבת הבטחת הכנסה יתקשה להשתלב מחדש בשוק העבודה גם עם תום המשבר וכי הישגים של למעלה מעשור וחצי בצמצום האבטלה הכרונית בישראל עלולים להיפגע במידה ומגמה זו תימשך.

המגזר הבדואי: יותר אנשים שלא היו מועסקים מחפשים עבודה

88.2% מבין דורשי העבודה הערבים הוצאו לחופשה ללא תשלום על ידי מעסיקיהם, ו-7.3% פוטרו – נתונים הקרובים יחסית למצב באוכלוסיה היהודית בה 89.1% מדורשי העבודה בחודשים אלו הוצאו לחל"ת ו-6.8% פוטרו.

לעומת זאת, בקרב דורשי העבודה מהחברה הבדואית בנגב, נרשם נתון שונה לפיו 83.2% הוצאו לחל"ת, 7.6% פוטרו ו-7.3% נרשמו בשל סיבות אחרות שאינן התפטרות או פיטורים – כגון מי שאיננו רשום כעובד ומחפש עבודה, או מי שעובד בעבודה בשכר נמוך ומחפש עבודה.

אבטלה גבוהה יותר בקרב גברים ערבים

57.8% מבין הנרשמים הערבים בשירות התעסוקה בתקופת הקורונה הם גברים, ו-42.2% הן נשים, זאת לעומת מציאות הפוכה בקרב הנרשמים היהודים: 41.2% גברים ו-58.8% נשים. אחת הסיבות להבדלים בין האוכלוסיות ובפרט, בין הנשים והגברים במגזר הערבי, נובעת משיעור ההשתתפות הנמוך של הנשים בשוק העבודה. לפי נתוני הביטוח הלאומי, שיעור התעסוקה אצל נשים ערביות עמד על 47.7% עוד לפני המשבר, בעוד שאצל גברים במגזר ערבי עמד שיעור התעסוקה על 78.9%.

השינוי בין המצטרפים החדשים בתקופת הקורונה לבין המצטרפים בתקופות מוקדמות יותר בולט אף יותר. בקרב האוכלוסייה הערבית ניתן לזהות עלייה בשיעור הנרשמים החדשים במחוזות, הן בירושלים (17.1% במרץ-אפריל 2020 לעומת 8.2% בינואר-פברואר), תל אביב (2.6% לעומת 1.6%) ומרכז (10.4% במרץ-אפריל 2020 לעומת 7.2% בינואר-פברואר 2020). כמחצית מהנרשמים בשירות התעסוקה הן לפני המשבר והן במהלכו הם ממחוז הצפון, זאת בין היתר בשל הפיזור הגיאוגרפי של האוכלוסיה הערבית בישראל.

רמי גראוגר, מנכ"ל שירות התעסוקה: "אנו בוחנים את השינויים במאפייני דורשי העבודה לפי קבוצות שונות בחברה, במטרה להתאים את תכניות שירות התעסוקה לצרכי האוכלוסייה ולייעל את הפעילות. ממצאי הדו"ח מעלים את החשש כי הישגים של שנים רבות בשילוב תובעי הבטחת ההכנסה בשוק העבודה בזכות תוכנית מעגלי תעסוקה – עלולים להיפגע".