שוב הם עושים את אותו התרגיל. באוצר חוזרים על מספרים שפורסמו כבר בעבר, מנפחים את סכומי הסיוע שניתנים למשק. על אף הפרסום אתמול (ראשון) שהממשלה אישרה תוספת של 14 מיליארד שקלים לתכניות הסיוע להתמודדות עם משבר הקורונה, בפועל מדובר רק ב-4 מיליארד שקלים חדשים שיצאו מתקציב המדינה למשק.

קודם כל, מה שבאמת יש בתוספת

הממשלה אישרה סיוע של 4 מיליארד שקלים, שיתפרסו על פני הצרכים הנוספים של משרדי הממשלה, תכנית האצת המשק והכשרות מקצועיות לעובדים שיאלצו לשנות מקצוע כדי למצוא עבודה לאחר משבר הקורונה. כל אלו הם מטרות חשובות, אבל 4 מיליארד הם שבריר קטן ממה שיידרש כדי לתת מענה אפקטיבי לכל אחד מהדברים הללו.

ומה שיש בתוספת שהוא הבטחה לכסף אבל לא באמת כסף חי שיזרום אל המשק

הממשלה אישרה קרן הלוואות בערבות מדינה בהיקף של 4 מיליארד שקלים לעסקים בענפים בסיכון, שלא ישובו לפעילות סדירה בתקופה הקרובה. שוב, מדובר בצורך חיוני, אבל ערבות המדינה עומדת רק על 14% מההלוואה, שכלל לא יוצאת במידה והעסקים מצליחים להחזיר אותה לבנק. לכן, לא מדובר בתוספת לתקציב ההתמודדות עם הקורונה, אלא בסיוע של המדינה לעסקים ליטול הלוואות נוספות שיחזיקו את הראש שלהם מעל המים לזמן הקרוב.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

ומה שיש בתוספת שכבר הובטח ונדחה במשך חודש שלם ועדין לא ברור מה הוא

6 מיליארד השקלים שאושרו למימון תכנית עידוד תעסוקה הם בדיוק אותם 6 מיליארד עליהם הכריז ראש הממשלה לפני חודש. הכסף שהובטח לקמעונאים ואחר כך לתעשיינים וגם למעסיקים. אותם 6 מיליארד שקלים שאמורים היו לתת מענה לעסקים גדולים ולעודד אותם לחזור לפעילות כמה שיותר מהר.

בינתיים חודש עבר, ועדיין לא פורסמו פרמטרים לקבלת הסיוע מהקרן. רק אתמול התקציב של הקרן אושר בממשלה, ולפני שהשקל הראשון ייצא יהיה צריך גם לקבל את אישור הכנסת. אם כל זה לא מספיק, עדיין לא ברור כלל מה יהיה המתווה לחלוקת הסיוע.

נגיד בנק ישראל מאתגר את האוצר ומציע להוציא כבר את הכסף

באוצר ממשיכים עם אותו הקו של מחזור מספרים כדי לתת רושם של סיוע רחב תוך הוצאה מינימלית בפועל. במובן הזה, נראה שבין האוצר לבין נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, קיים פער גדול. באותה ישיבת ממשלה שבה אושרו התקציבים הנוספים יצא ירון נגד גרירת הרגליים באישור הסיוע לעסקים.

"גם אם יש השגות על פרטי מודל כזה או אחר הדבר החשוב ביותר בעת הנוכחית הוא מהירות הביצוע והפחתת אי הוודאות – יש להכריז מידית על פרטי התכנית, ולהפעילה בהקדם גם אם העיצוב אינו מושלם. הסיכויים שהמודל שייושם יצליח לתרום לתעסוקה יעלו ככל שהוא יוכרז ויופעל מהר יותר" אמר ירון.

הנגיד תפס גם עמדה מנוגדת לאוצר, כשהתבטא היום בעד הרחבת ההוצאה: "חשוב כי עד שנשתכנע שחזרנו לתוואי צמיחה ולפעילות ברמה נאותה נימנע מלהפעיל כלים פיסקאליים מצמצמים שעלולים לפגוע בהתאוששות המשק".