המשבר שעובר על המשק הישראלי בתקופת הקורונה נראה שונה מהעיניים של ענף ההייטק. בענף שמעסיק 320 אלף עובדים בישראל בפעילות שאינה מחייבת מגע בין אנשים, מרבית החברות לא חדלו מלהעסיק את העובדים, והתגברו על הגבלת מספרי העובדים במקום העבודה באמצעות הרחבת העבודה מהבית. חלק מהחברות שחששו מכך, גילו שביצועיהן לא נפגעו. תמונת המצב בארבע חברות מובילות מגלה כי חודש מהסרת ההגבלות, העובדים מצביעים ברגליים: למרות שכבר אפשר להגיע למשרד, רבים מהם בוחרים לעבוד מהבית. עם זאת, חלק מהחברות משלמות לעובדיהן שכר נמוך יותר על עבודה מהבית.

פייסבוק: אפשרות לעבודה מהבית עד סוף 2020

עם פרוץ משבר הקורונה הודיעה פייסבוק העולמית על מעבר לעבודה מהבית לכל עובדיה עד סוף שנת 2020, וכך גם לכמאה עובדי פייסבוק בישראל. החברה העניקה לכל עובדיה מענק של 1,000 דולר, ותוספת של 12 ימי חופשה עבור עובדים שהם הורים או מטפלים באדם אחר. בנוסף ביטלה החברה את הערכת העובדים בחציון הקרוב, וקבעה כי כל העובדים יוגדרו כמצטיינים וכל עובד יקבל בתום הרבעון בונוס מוגדל. פייסבוק לא פיטרה או הוציאה עובדים לחל"ת, ומרכז הפיתוח בישראל מגייס בימים אלה עובדים למעל 100 משרות פתוחות.

מנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג. (AP Photo/Mark Lennihan)

לאחרונה הודיע מנכ"ל החברה העולמית מארק צוקרברג כי בכוונת החברה להגיע ל-50% עבודה מהבית בתוך חמש שנים. לדבריו, החל מ-2021 כל עובד יוכל לבחור היכן הוא רוצה לעבוד. בצד הרחבת אפשרות הבחירה, יש גם עוקץ: השכר יותאם ליוקר המחיה באזור בו ישהה העובד.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

אינטל: 10% מגיעים למשרד

באינטל, שמעסיקה בישראל כ-13,700 עובדים, לא פיטרו עובדים ולא הוציאו לחל"ת. במהלך תקופת הקורונה המליצה החברה לעובדיה לעבוד מהבית, אם תפקידם מאפשר זאת. במתקני החברה המחייבים נוכחות עובדים הונהגה מדיניות של ריחוק חברתי, כמו למשל צמצום זמן ודרך הישיבה בחדרי אוכל, הגבלת מספר העובדים הנוכחים בישיבות, משמרות קבועות ואדם אחד במושב בהסעות. המשרדים נשארו פתוחים, ושירותי התחזוקה והניקיון בהם הורחבו. כיום, כ-90% מעובדי החברה עובדים מהבית.

מטה אינטל בירושלים (צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90).

שכרם של העובדים השעתיים באינטל ואצל שותפותיה בעולם נשמר, ללא קשר לשינויים בפעילות החברה. החברה הודיעה כי עובדים וקבלנים שהתבקשו לעבוד מביתם עקב מגבלות נסיעה, או נאלצים לשהות בבידוד, יקבלו את שכרם כרגיל. עוד הודיעה החברה על מימון שירותי טיפול לילדים או לקשישים הקרובים לעובדים שזקוקים לכך עקב סגירת מוסדות או יציאה לבידוד.

צ'קפוינט: 20% מגיעים למשרד

בחברת הסייבר הישראלית עברו בתקופת הקורונה לעבודה מלאה מהבית, גם בישראל וגם בעולם. כרגע יכולים 500 העובדים לבחור אם לעבוד מהבית או מהמשרד, ורק כ-20% מהם מגיעים למשרד. "רמת הפרודקטיביות שלמה מאד גבוהה כך או כך", נמסר מהחברה.

סאפ: עבודה מלאה מהבית

בתחילת התפרצות המגפה הנחתה ההנהלה העולמית של החברה, שמעסיקה כ-700 עובדים בישראל, לעבור לעבודה מהבית בשכר מלא. "הכל בעצם המשיך כרגיל, רק מהבית ולא מהמשרד", אומר ל'דבר' גד רביד, יו"ר הועד של המוקד הישראלי. עד סוף מאי העובדים לא צפויים להידרש לשוב לעבודה במשרדים, אך יוכלו לעשות זאת במסגרת מגבלות 'התו הסגול'.

"הוכחנו שהפרודוקטיביות לא ירדה"

רביד מציין כי בהנהלה העולמית של סאפ חששו שדווקא בעבודה מהבית תהיה שחיקה מוגברת אצל עובדים שפחות רגילים לכך. "הם ממש העירו על זה שאנשים ישימו לב שהם לא שוחקים את עצמם בעבודה, ולא עובדים גם בשעות שלא אמורים לעבוד, בשישי ובשבת למשל". עובדים שרצו בכך יכלו להגיע למשרד ולקחת ציוד הביתה – כיסאות אורתופדיים, מסכים, מקלדות ועוד.

גד רביד, יו"ר ועד SAP (צילום: אלבום פרטי)

ערב המשבר דנו ועד העובדים והנהלת החברה בהרחבת העבודה מהבית, כחלק ממשא ומתן להסכם קיבוצי חדש. בוועד ביקשו לעבור למודל של שני ימי עבודה מהבית בשבוע, ובהנהלה הישראלית התקשו להסכים לכך. "עכשיו אנחנו עובדים כל השבוע מהבית, ומוכיחים שהפרודוקטיביות לא ירדה, וזה כשמרבית הזמן הילדים היו בבית. מסתבר שאנשים לא בטלנים".

עכשיו, כשהסגר הוסר, רביד מעוניין שהאפשרות לעבוד מהבית תישאר בחברה גם בימי שגרה. "האתגר מבחינתי הוא שאם כבר הייתה קורונה ואנחנו שם, צריך שנתקדם קדימה ולא לאחור. הוועד עשה גם סקר בקרב העובדים ורובם מאוד רוצים את האפשרות לעבודה מהבית. יש כמובן גם כאלו שיותר נוח להם לעבוד מהמשרד, בעיקר הורים לילדים ואנשים שגרים קרוב יחסית."

רביד מציין כי בגרמניה יש הסכם בין הוועד להנהלה, שמאפשר לכל עובד לבחור היכן הוא רוצה לעבוד במשך 100% מזמן עבודתו. "אם מחייבים אותו להגיע למשרד, המנהל צריך לספק לכך סיבה עניינית. במקרים של חוסר הסכמה יש דיון בין הוועד למחלקת משאבי אנוש, שבסופו משאבי האנוש מחליטים. למרות הדימוי, הם לא תמיד מקבלים את עמדת המנהל".

אותה עבודה, פחות שכר

לצד החברות הגדולות שמתגאות בשמירה על התנאים והשכר, המצב החדש טומן בחובו גם פתח להרעת תנאי העבודה. אנליסטית בחברה בינלאומית גדולה בדרום מספרת ל'דבר' כי יום לאחר שכלל עובדי החברה בישראל עברו לעבוד מהבית, הם התבשרו ששכרם יעמוד על 75% מהשכר הרגיל, על אף שהיקף העבודה נשאר זהה. "אני מפחדת שהם עלו על שיטה שאפשר להעסיק ככה אנשים שעושים את אותה עבודה, ולשלם להם פחות", אמרה.

עובד בחברת סטארט-אפ קטנה בתל אביב המונה עשרה עובדים סיפר כי בעל החברה הורה לעובדים לשוב לעבודה אך אמר שלא יוכל לשלם שכר מלא, אלא רק על חצי משרה, כ-50-70% מהשכר הקודם. לדבריו, היקף העבודה נשאר זהה. "אתה בעצם מול מחשב כמו כל יום במשרד, זה לא משתנה. זה מרגיש כאילו לא מעריכים אותך על מה שאתה עושה, וקצת מנצלים את המצב כדי לקצץ בשכר".

מומחית לדיני עבודה: המעבר לעבודה מהבית אינו תירוץ להרעת תנאים

עו"ד ליאור ארז, המתמחה בדיני עבודה וזכויות עובדים, אומרת ל'דבר': "עצוב ומקומם לראות כיצד מיום ליום מעסיקים נעשים 'יצירתיים' יותר ויותר באופן בו הם רומסים את זכויות העובדים/ות. כעו"ד המלווה בימים אלו לקוחות רבים אשר חווים חוויות אלו, חשוב לי להבהיר: המעבר לעבודה מהבית איננו תירוץ להרעת תנאיו/ה של העובד/ת. הרעת תנאים מוחשית היא עילה ל'התפטרות בדין מפוטר', שבה העובד זכאי לתשלום פיצויי פיטורין, הודעה מוקדמת ופדיון ימי חופשה."

עו"ד ליאור ארז (צילום: אלבום פרטי)

עו"ד ארז מציינת שכדי להיות זכאי לפיצויים במידה שירצה לעזוב את העבודה, העובד צריך להתריע בפני המעסיק על הרעה בתנאים. "פסיקת בתי הדין לעבודה דוחקת בעובד לא להשתהות ולא לשתוק, שכן שיהוי מוגזם והסכמה שבשתיקה תקבע את המצב, והעובד יחשב שמי שהסכים להרעה בתנאיו. העובד/ת מחוייב/ת להתריע על ההרעה בתנאיו/יה בכתב, ולתת למעסיק זמן סביר על מנת שיתקן את דרכיו. חשוב לתעד בכתב ולהקליט שיחות עם המעסיק בנושא. במידה ומדובר בעובדת בהריון או עובד/ת לאחר תקופת הריון ולידה לפי חוק עבודת נשים על המעסיק לפנות לממונה על עבודת נשים במשרד העבודה על מנת לבקש היתר להרעת תנאים". לארז יש גם מסר למעסיקים: "תהיו בני אדם, אל תהיו זאבים".