מוסדות דיור מוגן אוסרים על יציאתם של מטפלים זרים קרוב לשלושה חודשים, בניגוד להנחיות משרד הבריאות, כך על פי עמותת קו לעובד ומטפלים ששוחחו עם 'דבר'. ברשות האוכלוסין, משרד הרווחה ומטה 'מגן אבות ואימהות' במשרד הבריאות טוענים כי ההנחיות מאפשרות למטפלים יציאה מהמוסדות, ויש לדווח על מוסדות שלא מאפשרים זאת. עם זאת, המצב הנוכחי חושף את העובדה כי אין גוף ממשלתי שבודק, באופן יזום, את הנהלים הנהוגים בדיור המוגן ביחס לזכויות המטפלים הזרים.

מאז התפרצות מגפת הקורונה בישראל נאסר על המטפלים הזרים, המועסקים על ידי חברות סיעוד או משפחות המטופלים, לצאת ממוסדות הדיור המוגן, גם ביום החופש שלהם. למרות שההנחיה הזו השתנתה לפני כשבועיים, בחלק מהמוסדות ממשיכים לאסור יציאה של המטפלים מחשש להדבקה.

גם כשהותרה יציאת המטפלים מהמוסדות, הם נתקלו בקושי נוסף: הנחיית משרד הבריאות שאסרה עליהם לשהות בדירות משותפות בימי החופשה. למרות שעובדים רבים שוכרים דירות וישנים בהן במשותף ביום החופשי שלהם, ההנחייה התירה מגורים בדירה עם אדם אחד נוסף בלבד. המשמעות היא שבפועל, לרבים מהעובדים לא היה מקום לשהות בו ביום החופשי.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

עשרה שבועות בסגר מוחלט

המצב בו לא מתאפשרת יציאה של העובדים גורם לכך שאין הפרדה בין העובד למעסיק, אין לעובד פרטיות, הוא אינו יכול לנוח ובהכרח גם עובד יותר. הא גם אינו יכול לצאת לסידורים כמו ללכת לדואר או לבנק. בחלק מהמקומות מותרת יציאה בליווי נציג הנהלת המקום, אבל החובה להישאר עם המטופלים מונעת גם אפשרות זו. המצב הבעייתי הזה פוגע גם במטופלים עצמם, שזקוקים לפרטיות, ואף חושף אותם לעבירה על חוקי העבודה.

מטפל סיעודי שעובד בדיור מוגן באזור ירושלים, שביקש לא לחשוף את פרטיו האישיים, מספר ל'דבר', כי מאז ה-29 בפברואר נאסר עליו לצאת מהמקום, חוץ מכדי ללוות מטופלים. הקושי העיקרי שציין הוא אובדן יום החופש שלו, והעובדה כי אינו מקבל תשלום שעות נוספות על היום הנוסף בו הוא נאלץ לעבוד.

עובד באזור תל אביב, שביקש גם הוא לשמור על אנונימיות, לא עזב את הדיור המוגן בו הוא מועסק כבר עשרה שבועות. לדבריו, החל מיום חמישי הקרוב תותר היציאה, אך ללא לינה מחוץ למוסד. "זה סבל, אבל לפחות אנחנו יודעים שבחמישי נוכל לצאת", הוא אומר, "זה היה מאוד קשה, אבל לא בגלל המשפחה של המטופל, אלא בגלל ההנהלה והמצב".

יש לציין כי על פי ההנחיות החדשות, מטפלים חדשים נדרשים לעבור בדיקת קורונה, דרישה שמקשה על מציאת מחליף שיאפשר לעובד הקבוע לצאת ליום החופש שלו. הנהלת רשת בתי האבות 'משען' הודיעה כי תפנה למשרדי הרווחה והבריאות על מנת שיסדירו את הנושא ויאפשרו החלפה בין עובדים.

בארגון 'קו לעובד', העוסק בזכויות עובדים זרים ומהגרי עבודה, אומרים כי האיסורים וההגבלות שהוטלו על המטפלים הזרים שונים מאלה שהוטלו על מטפלים ישראלים ומנוגדים להנחיות משרד הבריאות והממונה על זכויות זרים במשרד העבודה. בפנייה לפרופ' נמרוד מימון, ראש תכנית 'מגן אבות ואימהות' במשרד הבריאות, התריעו כי הנהלים של מוסדות הדיור המוגן "מביאים לכליאה של העובדות, הלכה למעשה, באופן שפוגע בהן ומסכן את מעסיקיהן".

"יש לדווח על מקרים ספציפיים"

הטיפול במהגרי עבודה מחולק בכמה משרדים ממשלתיים: רשות האוכלוסין במשרד הפנים, הפיקוח על הדיור המוגן במשרד הרווחה, והממונה לזכויות עובדים זרים במשרד העבודה שאחראי על אכיפת תנאי ההעסקה. מבדיקת 'דבר' עולה כי אף אחד מהגופים הללו לא ערך בדיקה יזומה כי זכויות העובדים הזרים נשמרות במוסדות השונים.

פרופסור נמרוד מימון, ראש מטה 'מגן אבות ואמהות' במשרד הבריאות, אומר ל'דבר' כי "מטה מגן אבות ואימהות הוא גוף מנחה, ואין לו אמצעי בקרה ואכיפה. לכן צריך לדווח על מקרים כאלה. לעובדים זרים יש זכויות, זו כליאה וצריך להתלונן. המצב עומד בניגוד להנחיות שלנו, ולכן אם יש מקום שלא מאפשר יציאה, צריך לדווח עליו".

במשרד הרווחה אמרו כי "מדובר בהתנהלות שלא עומדת בנהלי המשרד, יש לדווח על מקרים ספציפיים". הממונה על זכויות עובדים זרים במשרד העבודה, עו"ד שירי לב-רן לביא, אמרה כי לא התקבלו פניות, והיא לא מכירה את הטענות המתוארות. בהמשך הוסיפו כי הנושא ייבדק.

"הגיעה השעה לחשבון נפש נוקב"

עו"ד חני בן ישראל, מומחית לזכויות עובדים זרים, אומרת שהיחס למהגרות העבודה בסיעוד בזמן הקורונה ממחיש את הבעייתיות הטבועה מלכתחילה במתכונת ההעסקה שלהן. "זו העסקה המבוססת גם בימי שגרה על שלילה נרחבת של פנאי ומנוחה, ומשום שהיחס אליהן הוא מאד אינסטרומנטלי, הדרך לשלילה מוחלטת של פנאי ושל חירות בסיסית וחופש תנועה היא קצרה יותר".

"באופן פרדוקסלי, החיוניות וההכרחיות של העבודה שמבצעות עובדות הסיעוד – שהודגשה עוד יותר בעת המשבר – לא הובילה אותנו לחשוב מחדש על התגמול הזעום שהן מקבלות או על תנאי העבודה הבלתי אפשריים שלהן, אלא הובילה להידרדרות נוספת של תנאי עבודה קשים ממילא", מוסיפה בן ישראל, מנחת הקליניקה לזכויות פליטים ומהגרים במרכז הבינתחומי הרצליה וחברה בקבוצת המחקר TraffLab- גישת עבודה לסחר בבני אדם בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב.

"עם היציאה מהמשבר הגיעה גם השעה לחשבון נפש נוקב באשר למתכונת העבודה שעיצבנו עבור העובדות האלה, והקלות שבה מתכונת זו הדרדרה לשלילת זכויות גורפת וקיצונית בחומרתה בזמן הקורונה", אומרת בן ישראל, "קשה לדמיין ששלילה כזו קיצונית של זכויות היתה מתקבלת על דעתנו לגבי עובדים ישראלים."