"אין מדיניות, אין הכנה לקראת הגל הבא, ואם הוא יקרה מחר נהיה בבעיה רצינית". את האזהרה הזו משמיעה אסתר אדמון, יו"ר הסתדרות עובדי המעבדות, על רקע הדיווחים על עלייה בהידבקות בקורונה והחשש מהתפרצות נוספת של המגפה. בשיחה עם 'דבר' היא מזהירה שגל שני עשוי להביא לקריסת המעבדות, חוליה קריטית במאבק בקורונה.

אסתר אדמון, יו"ר איגוד עובדי המעבדות (צילום: אלבום פרטי)

לפי ארגון הבריאות העולמי ומומחי בריאות הציבור, הבדיקות הן כלי הכרחי למיגור המחלה. אדמון טוענת שמשרד הבריאות לא מנהל את הכלי הזה כראוי, ומי שישלם על כך, בנוסף לציבור, הם עובדי המעבדות השחוקים.

"החשש שלי שיבוא עוד גל והכל שוב יפול על העובדים המעטים המסכנים", אומרת אדמון, "בגל הראשון הם לא עזבו את המעבדות, נשארו לישון על ספסלים. זה לא הוגן. צריך להביא כמות מספקת של עובדי מעבדות. אנחנו לא יכולים לכסות על מדיניות שגויה. בפעם שעברה היינו במלחמה, אז עשינו את זה. לא נוכל לעשות את זה שוב".

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

במשרד הבריאות לא ערים למצב?
"המנכ"ל משה בר סימן טוב אמר שהוא יביא לנו מאה עובדים, אבל זה לא קרה. במאי משרד הבריאות נרדם, למרות שזאת הייתה צריכה להיות הזדמנות להכין תכניות לגל הבא. הם לא עשו את זה. אני לא שומעת מהם. שלחתי מכתב ושאלתי מה מצופה מהמעבדות ואיך עלינו להיערך".

מה החשיבות של המעבדות בנקודה הנוכחית של ההתמודדות עם הקורונה?
"המעבדות הן העיניים של הרפואה. הם ה-GPS של הרופאים, שמוביל אותם לקבלת החלטות נכונות, ושל האפידמיולוגים שזקוקים לנתוני הבדיקות כדי להגיע למוקדי ההתפרצות. אדם שכבר חולה צריך בדיקה כדי לכוון את הרופאים. חשוב מכך, הקהילה צריכה בדיקות כדי לזהות את המחלה לפני שהיא מתפרצת. היה צריך מזמן להפעיל שיטה לביצוע רציף של בדיקות קורונה בכמות גדולה, ולא רק למי שיש לו תסמינים".

"אם הייתי מקבלת החלטות, הייתי עושה מדגמים כל יום של פלח אקראי מכל אזור בארץ. המטרה של הבדיקות לא צריכה להיות רק לבדוק את התסמינים, אלא לאתר אזורים עם עלייה בתחלואה ולשלוח אפידמיולוגים לחקור את המקרים שם. יש כל מיני שיטות לניטור התחלואה. יש עכשיו שיטות לזהות את הנגיף במי ביוב, שהתחילו להשתמש בהן במדינות אחרות, אבל אצלנו עדיין אומרים שרק שוקלים את הנושא. אנחנו צריכים לפעול והזמן לא פועל לטובתנו. המשק חייב לחזור לפעול אחרת אנשים ימותו, לא מהקורונה אלה ממצב כלכלי קשה".

"השיטה של הבידוד התאימה למגפת השפעת של 1918. היום יש שיטות יותר מדויקות שמבוססות על בדיקות הדוקות. השיטות האלה לא יושמו".

מה עומד בין המצב כרגע לבין מעבדות הערוכות לגל שני?
"יש התרופפות בממשלה. אני עדיין לא מצליחה להבין מה המדיניות שלהם. מתחילת מאי אנחנו בירידה משמעותית בכמות הבדיקות לקורונה, תחת הנחיה של משרד הבריאות לבצע בדיקות רק למי שיש להם תסמינים לקורונה. לא נעשו לא מדגמים ולא סקרים. כשכמות הבדיקות ירדה, גם שעות העבודה של עובדי המעבדות צומצמו. מסוף אפריל אני במשא ומתן עם משרד האוצר על מנת להכין מתווה שעות עבודה למקרה של התפרצות, ושל ביצוע בדיקות ניטור סרולוגיות, דבר שידרוש עלייה בשעות העבודה".

"כרגע נראה שלמשרד הבריאות אין דרך ואין תכנית בנוגע למדיניות הבדיקות. כנראה שהם לא מבינים מה חשיבות הבדיקות. הם אמרו לפני חודש שהם רוצים להגיע לשלושים אלף בדיקות ביום, מה קורה עם זה? פעם אומרים שצריך 30,000 בדיקות, פעם אומרים שצריך 10,000, פעם בכלל לא. מה השתנה מאז שרצו להרחיב את הבדיקות?"

עובדת במעבדה באור יהודה (צילום: פלאש 90)

דובר על בדיקות סרולוגיות – בדיקות שמאתרות נוגדנים לנגיף ומאפשרות לקבוע את רמת ההתחסנות של האוכלוסיה. האם למיטב ידיעתך הכלי הזה יופעל בקרוב?
"המשרד רכש מיליון בדיקות סרולוגיות, הן יושבות בארגזים ללא שימוש כרגע, והתוקף שלהן הולך לפוג ביולי. אנחנו עדיין לא קיבלנו הנחיה לבצע אותן. אבל גם אם נקבל מחר הנחיה לבצע אותן, מי יבצע אותן?"

"אנחנו מבקשים לדעת מה המדיניות, מה רוצים, לאילו כמויות רוצים להגיע. משרד הבריאות צריך לאפשר לנו להיערך, שלא נעשה את אותן הטעויות שעשינו בפעם שעברה. בגל הראשון, מכיוון שלא היו מספיק עובדים, כל עובדי המעבדה התגייסו, לא ראו את המשפחות שלהם חודש. היו עובדים שישנו במסדרונות המעבדה, הכל על מנת לבצע את כמות הבדיקות הנדרשת".

מה נדרש לכם כדי להיות מסוגלים לעמוד בדרישה להגדיל את כמות הבדיקות?
"אנחנו חייבים להיערך בהתאם לדרישות. אנחנו לא יכולים שמהיום למחר יגידו פתאום שיש עוד 700 בדיקות, עוד 1,000 בדיקות לעשות, בלי שאלו יהיו הציפיות מראש ונתגבר את כוח האדם בהתאם".

"צריך תוספת של לפחות מאה עובדים ברמה הארצית. צריך שיהיו לנו מספיק עובדים, כדי שאם יגיעו בצהריים 700 דגימות, כמו שהיה בשבוע שעבר מבית ספר מסוים, נוכל להביא עובדים שיבדקו אותן לתוך הלילה, במקום להשאיר את אותם העובדים שעבדו מהבוקר. המשמעות של 700 דגימות לבדיקה היא לפחות 7-8 עובדים שיעבדו עד הלילה. אז צריך עוד עובדים כדי לבצע את הבדיקות ברמה הנדרשת".

"כדי להכניס עובד למעבדה, הוא צריך לעבור סדרה של חיסונים, וזה תהליך שלוקח חודשיים. אז אנחנו חייבים כבר עכשיו להיערך אם ירצו לתגבר את הבדיקות לקראת הסתיו".

אינטרס של משרד הבריאות

ולמה זה לא קורה?
"אנחנו קיימנו שמונה או תשעה מפגשים עם משרד האוצר והמעסיקים כדי להסכים על הרחבת שעות העבודה ומספר העובדים, ובכל פעם באוצר אומרים שהם מחכים לקבל את תכניות משרד הבריאות בנוגע לבדיקות".

"בנקודות האלה אנחנו מוצאים את עצמנו נופלים לתוך מאבקים פוליטיים שלא מתאימים לנו. אנחנו אנשי מקצוע וזה לא התפקיד שלנו. אני מתעסקת בלהשיג כוח אדם למעבדות, וזה אמור להיות אינטרס של משרד הבריאות לאייש את המעבדות שלו".

"לא יכול להיות שאנחנו חודש ימים מדברים בלי להגיע להסכמה כי משרד הבריאות משנה את הגישה שלה ביחס לבדיקות מרגע לרגע. אנחנו בחוסר ודאות, ואנחנו לא יכולים לעבוד בחוסר ודאות. אנחנו מסדרים סידור עבודה חודש קדימה, ואם לא תהיה תכנית עבודה לא נהיה ערוכים לצרכים ולהחלטות שיתקבלו".

השיח שלכם עם מקבלי ההחלטות המשיך לאורך כל התקופה?
"אין לנו עם מי לדבר כרגע. אני קוראת לשר הבריאות החדש ולסגן שלו לשמוע את אנשי המקצוע. אני הולכת להזמין אותם לפגישה עם אנשי המקצוע. פרופ' סיגל סדצקי, ראש שירותי בריאות הציבור, כבר שנתיים בתפקיד ונפגשנו איתה רק פעם אחת. חוסר התקשורת עם הגורמים המקצועיים מוביל להחלטות שגויות. למה הזמינו ערכות לבדיקות סרולוגיות בלי לתת לאנשי מקצוע לבדוק אותן? למה מתעכבים בלבדוק את החומרים אחרי שכבר הזמינו אותם? כמה בדיקות רוצים לעשות? אנחנו צריכים לדעת כדי להיערך".

"הרבה כסף נזרק על העסקאות עם מכון ויצמן ועם 'מיי הריטג". אני אמרתי להם אז שבמקום העסקאות עם חברות חיצוניות צריך להשקיע במעבדות, כי זה ישתלם גם לעתיד. אז אמרו שיכניסו חיילים למעבדות. איזו חיילים? אני לא צריכה חיילים מסתובבים במעבדות, אני צריכה אנשי מקצוע".

"אנחנו נשמח מאוד ששר הבריאות החדש והסגן שלו יתאמו פגישה. אני בטוחה שאם היו נותנים לאנשי מקצוע להיות מעורבים, היו מגיעים להחלטות יותר נכונות, יותר נקודתיות ויותר חסכוניות. היינו מנתבים את התקציבים למקומות יותר יעילים".

לא נלחמים במשרד הבריאות

זה נשמע כמעט כאילו אתם נאלצים להיאבק בממשלה, לא רק בנגיף.
"זאת לא מלחמה שלנו נגד משרד הבריאות, זו מלחמה שלנו עם משרד הבריאות נגד הקורונה. אנחנו לא אנשי פוליטיקה ולא קשורים לפוליטיקה. אנחנו החיילים בחזית, תנו לנו לנהל את המלחמה שלנו. לפני הקורונה היינו במשא ומתן על השכר, ירדנו מהמשא ומתן כי זה לא הזמן".

"תנו לנו למגר את המגפה כמו שמיגרנו מגפות אחרות – הסלמונלה, הלישמניה, הפוליו. מי מיגר אותן? אנחנו. לא עשו מזה רעש תקשורתי, אבל כל הזמן יש מגפות. באזור הדרום היה פוליו, זה היה יכול להיות קטסטרופה. האנשים שלנו הלכו למי הביוב ויחד עם אפידמיולוגים גילו את זה, ולפי זה סגרו אזורים שלמים".

"נראה שאין דרך, אין תכניות מגירה. בפעם שעברה זה נפל עליהם במפתיע, אבל עכשיו היה זמן להקשיב, ולשמוע ולתכנן. הפעם לא תהיה סלחנות. אני לא יודעת אם לצחוק או לבכות".

"נדרשת מדיניות אחידה. שיבואו ויתוו דרך. זה בסדר לשנות דרך, אבל צריך שתהיה דרך. בבוקר חושבים משהו, בצהריים משהו חדש ובערב משהו אחר. ושלא נשמע את זה דרך התקשורת. למה אני צריכה לדעת בארבע אחר הצהריים שצריך לעשות 700 בדיקות לתלמידי בית ספר? למה לא להיערך לזה, מבחינת כוח אדם, ריאגנטים (חומרים חיוניים לביצוע הבדיקות – ד.א), מכל הבחינות? אנחנו צריכים להיות מוכנים לכל תרחיש. אנחנו בחזית".