בימים אלו, מתחם הר ציון בירושלים גדוש תכונה והתרחשות. המתחם, שבמרכזו חדר הסעודה האחרונה וקבר דוד, ניעור לחיים בתקופה זו של השנה. סמיכותם של חג השבועות היהודי וחג השבועות הנוצרי (ה"פנטקוסט", או "יום ראשון הלבן, החל היום, בתאריך 31 למאי) לצד אירועי עיד אל פיטר, הופכים את האווירה במתחם לנפיצה.
קבר דוד משמש כאתר עליה לרגל ליהודים במהלך חג השבועות (מועד לידתו ופטירתו של דוד המלך ע"פ המסורת). המקום קדוש גם למוסלמים המחשיבים את דוד לאחד הנביאים. לפיכך, מתחם הר ציון הוא דוגמה לגיוון הדתי בירושלים: כנסיות שונות, מנזרים, מספר ישיבות, בית כנסת ומסגד שוכנים צד לצד זה ומופרדים בגדרות ובדלתות נעולות. בלב המתחם קבר דוד המלך הצמוד למקאם נבי דאוד ול"חדר הסעודה האחרונה".
"בחג השבועות מותר רק לנזירים הפרנציסקנים, נציגי הכנסיה הקתולית, לקיים תפילה בתוך 'חדר הסעודה האחרונה'. הכנסיות האחרות מקיימות את טקסיהן בחוץ" מספר אלברטו, נזיר פרנציסקני מירושלים. לצד התפילה של הפרנציסקנים מקיימת הכנסיה היוונית-אורתודוכסית תהלוכה במקום.
"החג מזכיר לנו שאנו לא לבד בעולם, שרוח הקודש תמיד איתנו. כשליחי הכנסייה אנו ממשיכים לשמור על המתנות שקיבלנו (אמונה, שליחות ודעה – מתנות רוח הקודש י.ש.) אנו מאמינים שהכנסיה נולדה ביום הזה. אנו ההמשך לשליחים הראשונים. החג מזכיר לנו מי אנחנו כשליחים וכנוצרים.” מספר אלברטו.
בפינה הדרומית מזרחית במתחם שוכן המרכז הבין-תרבותי בירושלים. המרכז נוסד ב-1999 ושם לו למטרה ליצור בירושלים סביבה מותאמת וידידותית לכל העדות. המרכז השיק את תכנית "חלון להר ציון" במסגרתה הוא נפגש ומפגיש בין כל המוסדות השוכנים במתחם לשם ניהול השגרה במקום.
"כשהגענו למקום האווירה במקום היתה מתוחה. היו אירועי ונדליזם ואלימות. היה מתח רב בין התושבים", מספרת מירב סטיין, מפעילות המרכז. "בהתחלה התמקדנו בהיכרות וביצירת קשרים. לאחר מכן ארגנו פגישות של כל המוסדות בהר ציון, מעין ועד שכונה, שם מדברים על היומיום. ב-2016 נכתבו כתובות נאצה על כנסיות. בפעם הראשונה, לדעתי, הוצאנו גילוי דעת משותף לכל המוסדות, המגנה את האירוע. החלו להיווצר יחסי אמון בין תושבי המקום. התברר שיש אנשים מהצד השני של החומה".
במהלך חג השבועות (הנוצרי והיהודי) מצטרפים מתנדבי המרכז לפעילות המשטרה במקום ומסייעים בהרגעת הרוחות. "הבנו, שמגיעים אנשים מהחוץ, המנסים להפריע לטקסים ולתפילה. המתנדבים שלנו מדברים בשפות שונות (אנגלית צרפתית גרמנית) ובעצם הם מספרים ומסבירים את ההתרחשות. בכך הם מסייעים להרגעת המתח. עם המתנגדים אנו מנהלים שיחות. נוכחותנו יצרה גורם נוסף, בלתי תלוי, שתורם להרגעת האווירה בין הקהילות לבין עצמן ובינן ובין המשטרה", מספרת סטיין.
"הדבר המשמעותי שלמדנו הוא, שצריך להכיר את המקום לעומק להיות בקשר מתמשך עם כל הגורמים במקום. אי אפשר ליצור דינמיקה במקום שאתה לא מכיר היטב מהם אתגריו ומהם כוחותיו המיוחדים לו. אין כללי אצבע. אחד העקרונות של המרכז הוא פעולה לפי הצרכים העולים מהשטח. אנו יוצרים קשרים, ונותנים מענה לצרכים שעולים. ההצלחה היא של הגורמים במקום. אנו תרמנו את חלקנו, את המסגרת, אך ההצלחה היא שלהם", מסכמת סטיין.
