בייג'ינג הודיעה היום (שני) כי תשתלט על שמי האיים שבים סין הדרומי ותיצור בו מרחב הגנה אווירית בשליטתה. זוהי עוד חולייה בשרשרת צעדים שגרמו למתיחויות בין סין לבין שכנותיה, ובין סין למדינות המערב.

המהלך נעשה ימים ספורים לאחר שארה"ב הטילה סנקציות על סין והונג קונג בטענה כי הקולוניה הבריטית לשעבר נתונה בשליטה סינית ולכן אינה זכאית יותר לתנאים כלכליים מועדפים מארה"ב. בריטניה אף קראה לתושבי הונג קונג להגר לשטחה. ואם זה לא מספיק, ההחרפה בסכסוכי הגבול בין סין להודו בהרי ההימליה מסרבת להירגע.

טריטוריה במחלוקת

הונג קונג היא קולוניה בריטית לשעבר שהוחזרה לשליטת סין ב-1997 במסגרת הסכם שלפיו לפחות עד שנת 2047 היא תיהנה מאוטונומיה נרחבת ולא תיכפה עליה שיטת המשטר הדיקטטורית בקיימת ביתר ערי סין. בשבוע שעבר קבע הממשל האמריקני כי אבדה להונג קונג האוטונומיה וכי כעת היא נשלטת על ידי סין. ביום רביעי האחרון עדכן מזכיר המדינה האמריקני מייק פומפאו את הקונגרס כי לנוכח ההתערבות ההולכת וגוברת של סין בנעשה בהונג קונג ושחיקת הדמוקרטיה בה, הממשל האמריקני אינו רואה עוד בהונג קונג ישות נפרדת ואוטונומית מסין, וכי לפיכך אין עוד הצדקה ליחס הכלכלי המיוחד שקיבלה העיר לאורך השנים מוושינגטון, יחס שאִפשר לה לשמר את מעמדה כמרכז כלכלי עולמי.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

בסין ובהונג קונג תקפו את החלטת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מאתמול להסיר את מעמד המסחר המיוחד של הטריטוריה. במאמר המערכת של העיתון הממשלתי בסין, "פיפל'ס דיילי" נכתב היום: "ניסיונות ההתערבות בענייניה של הונג קונג, ובענייניה הפנימיים של סין, לא יפחידו את העם הסיני – וגורלם להיכשל. הניסיונות לאלץ אותנו להיכנע בנושאי ליבה כגון ריבונות וביטחון (…) הם רק תקוות שווא וחלומות בהקיץ".

גם בהונג קונג עצמה יצאו בכירים נגד החלטת טראמפ. שר הביטחון, ג'ון לי, אמר לכתבים כי לא ניתן לאיים על הונג קונג, וכי הליך חקיקת החוקים יימשך. לדבריו, "אני לא חושב שהם יצליחו בניסיון לאיים על ממשלת הונג קונג, מאחר שאנחנו מאמינים שמה שאנחנו עושים הוא נכון". שרת המשפט, תרזה צ'אנג, אמרה כי הבסיס לצעדי טראמפ "שקרי ולא נכון". לדבריה, חוקי הביטחון החדשים תקינים והכרחיים.

ביום חמישי האחרון הודיעה בריטניה, המתנגדת בתוקף לחקיקה החדשה של סין, כי תאריך את הדרכון הבריטי ל-350 אלף תושבי העיר הסינית וכי תשקול אף להעניק מקלט למיליונים מהעיר באם סין תמשיך לבטל את האוטונומיה של הונג קונג. "אם סין תיישם את החוק החדש (להגבלת האוטונומיה של הונג קונג) נשקול להאריך את האשרות של אזרחים בריטים השוהים מעבר לים ל-12 חודשים לפחות", אמרה שרת הפנים הבריטית פריטי פאטל, והוסיפה כי בריטניה תמשיך להגן על הזכויות והחירויות של תושבי העיר". דובר משרד החוץ הסיני, ג'או ליג'יאן, הגיב אתמול בחריפות להצעה הבריטית וטען שזוהי הפרה של החוקים הבינלאומיים.

מחאת המטריות הצהובות בהונג-קונג, אוקטובר 2014 (צילום: AP Photo/Kin Cheung, File).

משטרת הונג קונג הודיעה היום כי תבוטל עצרת הזיכרון לטבח בכיכר טיאננמן ב-4 ביוני בפארק ויקטוריה, בפעם הראשונה מאז הדיכוי האלים ב-1989, בטיעון שהאירוע מהווה "איום משמעותי על בריאות הציבור" לנוכח מגפת הקורונה. המארגנים נערכו מראש והודיעו כי האירוע, שבדרך כלל מושך מאות אלפי בני אדם, ייערך ברשתות החברתיות ובאינטרנט וכי הפעילים יוכלו להדליק נרות ולעמוד דקת דומייה בכל מקום שבו הם נמצאים. ההערכות הן כי הטקס שהתקיים בשנה שעברה היה האחרון שנערך בפומבי מאחר שהחל מהשנה הבאה צפויות הרשויות לנצל את חוקי הביטחון החדשים על מנת לאסור על קיום האזכרה לטבח שנחשב לטאבו בסין.

ההתפשטות לים סין הדרומי

העיתון סאות' צ'יינה מורנינג פוסט מצטט גורמי צבא סיניים החושפים שבייג'ינג נערכת להכריז על מרחב הגנה אווירית מעל האיים שבמחלוקת בים סין הדרומי, מהלך שצפוי להגביר את החיכוך ביחסי סין ומדינות האזור ולגרום למתיחות בינלאומית. גורם בצבא הסיני אמר לעיתון כי מרחב ההגנה, שעדיין לא ברור מתי יוכרז, יכסה את איי ספרטלי, איי פראסל ואיי פרטאס, קבוצות של איים ושוניות שנמצאים במחלוקת בין סין לבין המדינות המקיפות את ים סין הדרומי, ובהן טייוואן, הפיליפינים, וייטנאם ומלזיה.

זו לא תהיה הפעם הראשונה שבה סין מכריזה על מרחב הגנה אווירית, שמאפשר לה לדרוש זיהוי של כל כלי טיס שנכנס לאזור שבמחלוקת. בסוף 2013, היא נקטה בצעד דומה בים סין המזרחי, שם יש לה מחלוקת ארוכת שנים עם יפן סביב איי סנקוקו (איי דיאויו, לפי הסינים), אולם יפן וארה"ב הבהירו שאינן מכירות בהכרזה.

לפי הדיווח, התוכניות להכרזה בים סין הדרומי נידונו בשנים 2010 ו-2013, אולם נדחו מאחר שמדובר במרחב גדול יותר שמצריך משאבים גדולים יותר. בשנים האחרונות הקימו הסינים איים מלאכותיים שבחלקם אף נסללו שדות תעופה והוצבו מערכות מכ"ם שמאפשרות את יישום המהלך. "בייג'ינג היססה להכריז על מרחב הגנה אווירית בים סין הדרומי בשל שיקולים טכניים, פוליטיים ודיפלומטיים", אמר גורם צבאי נוסף. "אבל הבעיה הפרקטית ביותר הייתה שלצבא לא הייתה בעבר יכולת להזניק מטוסי קרב כדי לגרש מטוס זר שנכנס לים סין הדרומי, שהוא גדול פי כמה מים סין המזרחי".

דרו תומפסון, עמית מחקר מהאוניברסיטה הלאומית של סינגפור, אמר לעיתון כי הכרזה על מרחב הגנה אווירית עלולה לפגוע ביחסים הטובים שהתגבשו בשנים האחרונות בין סין לבין מדינות האזור על אף המחלוקות סביב האיים. "אם סין תבצע את ההכרזה, המדינות יצטרכו לבחור, לא בין ארה"ב ובין סין, אלא בין היחסים הכלכליים שלהן עם סין ובין הריבונות שלהן", הסביר.

מחלוקת גבולות בהימליה

המתיחות בין סין להודו, בגבול ביניהן באזור הרי ההימלאיה, הסלימה בשבועות האחרונים – עם עימותים בין חיילים שהידרדרו לקרבות אגרופים ויידוי אבנים. בממשלת הודו אומרים כי העימותים בין הצדדים החלו בתחילת חודש מאי, כאשר חיילים סינים נכנסו לטריטוריית לדאק שבשליטת הודו, והקימו שם אוהלים ועמדות שמירה. לטענת ההודים, החיילים הסינים התעלמו שוב ושוב מדרישותיהם לעזוב את המקום, ובין הצדדים פרץ קרב צעקות שהסלים להשלכה הדדית של אבנים ואף לקטטות אגרופים. בעמק בשם גלוואן באזור לדאק שוכנים כעת אלפי חיילים משתי המדינות, כשרק מאות מטרים מפרידים ביניהם.

ראש ממשלת הודו הנבחר, נרנדרה מודי, בנאום בחירתו. (AP Photo/Manish Swarup)

סין ניסתה להפחית בחשיבות העימות, אך לא סיפקה הסברים על שאירע שם. דובר משרד החוץ הסיני, ג'או ליג'יאן, אמר ביום רביעי בשבוע שעבר כי המצב בגבול "יציב באופן יחסי". לדבריו הצדדים נמצאים בקשר אחד עם השני דרך ערוצים צבאיים ודיפלומטיים, ודנים בדרכים לפתור את המחלוקת "באמצעות דיאלוג".

סין מתנגדת לכוונתה של הודו לבנות בטריטוריה כביש שיקשר את האזור לשדה תעופה, וייתכן שהתנגדות זו היא שהובילה למהלך שנועד כנראה לחזק את טענתה לריבונות על טריטוריית לדאק, שבה הגבול בין הודו לסין לא מוגדר היטב.

בין היתר, בשנה האחרונה, סין הרחיבה את פעילותו של שדה תעופה אזרחי-צבאי סמוך, והציבה שם סוללות של טילי קרקע-אוויר וכן ארבעה מטוסי קרב. האנליסט כריס ביגרס אמר לסוכנות הידיעות האמריקנית AP כי תמונות לוויין מהתקופה האחרונה, של נמל נגארי גונסה, מראות שנערכות שם עבודות בנייה שונות.

עימות דומה בין סין להודו, בדוקלאם, בקצה השני של האזור הנתון למחלוקת בגבול בין שתי המדינות, פרץ ב-2017 ונמשך אז 73 ימים. הודו שלחה אז חיילים לאותו אזור, בתגובה למה שראתה כצעדים סיניים שמטרתם להגדיל את הנוכחות שלה בגבול עם בהוטן. המתיחות שם נפתרה בסופו של דבר בעקבות מגעים דיפלומטיים, אך היא המחישה את החשש הרב מהתלקחות של ממש באזור.

בין סין והודו, נזכיר, פרצה ב-1962 מלחמה בשל המחלוקת על הגבול ביניהן, מלחמה שגם עשרות שנים לאחר סיומה העיבה מאוד על יחסיהן. בלב הסכסוך בין סין להודו נמצאים 90,000 קמ"ר שסין טוענת לבעלות עליהם במדינת-המחוז ארונאצ'ל פרדש, שבצפון-מזרח הודו. שטח זה מכונה בסין "דרום טיבט", ואוכלוסייתו בודהיסטית בעיקרה. מנגד, הודו טוענת שסין שולטת על שטח שאמור להיות בריבונותה ברמת אקסאי צ'ין, במערב אזור ההימלאיה, שטח שמתפרש על פני 38,000 קמ"ר. אזור זה כולל בתוכו גם את לדאק, שם אירעה הקטטה האחרונה בין החיילים ההודים והסינים. התמיכה של בייג'ינג בפקיסטן, במחלוקת בינה לבין הודו בעניין קשמיר, מהווה גם היא גורם לחשש רב בהודו. מנגד, הודו מסרבת לתמוך בתוכנית הפיתוח הכלכלית של הנשיא שי, "חגורה אחת, דרך אחת".

למתיחות בין סין להודו תורם גם הזעם של בייג'ינג על כך שהודו מארחת בשטחה את המנהיג הטיבטי הגולה, הדלאי לאמה, שברח מטיבט ב-1959. הדלאי לאמה הקים בדרמסאלה שבצפון הודו ממשלה גולה, ואלפי טיבטים השתכנו שם מאז. המתיחות בין הצדדים פחתה ב-1993, אז הם חתמו על הסכם שכונה "שמירה על השלום והשלווה", לאורך מה שכיום ידוע כ"קו השליטה בפועל" בגבול. אלא שהצדדים לא קרובים כלל לפתרון המחלוקות ביניהם, גם אחרי 20 סבבי שיחות בין נשיא סין שי ג'ינפינג לראש הממשלה ההודי נרנדרה מודי.

למרות ההתנגשויות הספורדיות על הגבול, היחסים הכלכליים בין הודו לסין התרחבו מאוד בעשור האחרון. לפי הרשויות בהודו, יותר מ-100 חברות סיניות, רבות מהן בשליטה ממשלתית, פתחו משרדים בהודו. חברות סיניות כמוו וואווי ושיאומי מחזיקות בנתח של כ-60% משוק הטלפונים הסלולריים של הודו, בעוד הודו מייצאת לסין חומרי גלם, כמו כותנה ונחושת.