אלפי נשים וגברים השתתפו הערב (שני) בעצרת מחאה נגד אלימות כלפי נשים בגן בצ’ארלס קלור בתל אביב. תחת הסיסמה: "ביחד נשים סוף לאלימות", המוחים דרשו מהממשלה החדשה להעביר את התקציב לתכנית למניעת אלימות במשפחה ולעגן אותו בחוק. במהלך משבר הקורונה נרצחו 6 נשים, ומתחילת השנה נרצחו 11 נשים ותינוקת.
את העצרת פתחו שלוש יוזמות המצעד שהזכירו את שמות 12 הנרצחות מתחילת השנה ואמרו: "אנחנו כאן כי אנחנו יודעות ויודעים שזה מתחיל בלהגיד לנערות מה מותר או אסור ללבוש ונגמר בלהרגיש בעלות ויכולת לעשות בגוף שלהן מה שרוצים. ממשיך גם בפערי השכר שרובנו חוות, ובסוף במינויים לוועדות בקבלת החלטות אשר נשים לא חלק מהן. אנחנו פה כי אלימות כלפי נשים היא בעיה חברתית שיש בה גבר, יש אישה, אין מדיניות ויש רצח. סיימנו להקשיב למקבלי ההחלטות מדברים על עצמם, הגיע הזמן שיתחילו לדבר עלינו".
לילי בן עמי, אחותה של מיכל סלה ז"ל נאמה על הבמה ואמרה: "זו השעה לצופף שורות. שלבו ידיים, חזק. חומה בצורה. אפס אגו ואפס רחמנות לאלימות. אפס נרצחות בשנה. מספיק עם שיח הבעיות והקורבנות, עם הפלסטר על הפה והאישה שמקופלת בפינה. זוהי השעה לשיח של פתרונות. היא החזקה, והוא החלש העלוב שלא שולט בעצמו".
יו"ר נעמת, חגית פאר: "אנו נמצאים בעיצומו של גל טרור נגד נשים בישראל והחשש הוא שהשיא עוד לפנינו. אנו עדים לעלייה דרמטית הן בפניות לקווי החירום והן בתופעות האלימות בשטח. זו לא גזירת גורל ובהחלט ניתן למנוע את הרצח הבא. אנו קוראות הערב לממשלת ישראל ליישם לאלתר את התכנית למאבק באלימות שמעלה אבק משנת 2017. אנחנו כאן אלפי נשים וגם לא מעט גברים כדי להשמיע את זעקתן של הנשים השותקות. אלו שכבר לא יוכלו יותר לדבר ואלו שעדיין לא מדברות. להן אני אומרת: אל תמותו מבושה. דברו. תצעקו. אנחנו כאן איתכן. יחד אנחנו כוח".
אניטה פרידמן, יו"ר ויצו העולמית ואורה כורזים יו"ר ויצו ישראל: "הקיפאון של כלל המערכות בטיפול בתופעת האלימות מהדהד: תכניות שאושרו אינן מיושמות, תקציבים נעלמו, כמות השירותים אינה מגרדת את מספר המשפחות הזקוקות לטיפול, כמות צווי ההגנה המופרים ללא כל אכיפה בלתי נסלחת, מערכת המשפט סלחנית מדי והסנכרון החיוני והמובן מאליו שצריך להיות בין מערכות הרווחה, המשטרה והמשפט הוא חלום רחוק.
"אנו קוראות לראש הממשלה לקחת אחריות על הטיפול בנגע האלימות, ליישם לאלתר את התכנית הממשלתית לטיפול באלימות ולייחד משרד ממשלתי שיעסוק רק במיגור האלימות- רק משרד כזה, שתחום האלימות יהיה תחום העיסוק הבלעדי שלו, שיתייחס לרצח נשים לא כעוד אירוע שולי בחברה אלא כאירוע טרור חברתי, יוכל לקחת שליטה על מיגור התופעה ולטפל בנושא בכל הרמות הנדרשות: מדיניות, חקיקה, ענישה, טיפול ותקציבים".
שירה וישניאק, שאחותה מאיה נרצחה לפני כשבועיים: "עם כל הקושי הגעתי לספר על אחותי הקטנה, החצי השני שלי. לפני חודש אבא אמר לי שקשר כמו שלנו יש רק פעם בחיים, מי היה יכול לדמיין שאצטרך להמשיך בלעדיך? אני חושבת עליך כל רגע ביום שלי וחולמת עליך כל לילה מאז, הלוואי והייתי יודעת משהו, הלוואי והייתי יכולה להציל אותך. אני לא מאמינה שכבר שבועיים את לא איתי. אני לא רוצה שאף אחות תצטרך לקבור את אחותה בת ה-21, אני רוצה שנעשה הכל למגר את התופעה הנוראית הזאת.
לכל מי שהגיע לפה היום: בואו נעשה שאחותי תהיה האחרונה, לחברי הכנסת: שימו את מניעת הרצח הבא בראש סדר העדיפויות שלכם".
ניר אלימלך, אח של ענת אלימלך ז”ל שנרצחה על ידי בן זוגה ב-1997: "אלימות היא מחלה, המחלה הכי מדבקת שיש. במדינת ישראל, לא מעוניינים למנוע את הרצח הבא, פחות מאמינים לנשים שמתלוננות. ואם אנחנו לא מקשיבים לנשים שמתלוננות, אז מתי כן נקשיב להם, כשהן יהיו עמוק בבטן האדמה? בשנת 2020 במדינת ישראל הטרור המגדרי מכה בעוצמה והמדינה מסרבת להכיר בנרצחות כנפגעות טרור מגדרי. אם המדינה היתה מכירה בנרצחות כנפגעות טרור, היה תקציב, סיוע ותמיכה למשפחות".
בעצרת השתתפו ארגוני נשים רבים, בהן נעמת, שדולת הנשים, המטה הפמיניסטי לשעת חירום, פורום מיכל סלה, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, תזכור ועוד.
על פי נתונים שפרסם היום משרד הרווחה, בחודש מאי נרשמה עלייה של 122% במספר התלונות על אלימות במשפחה למוקד 118 – מ-849 בחודש אפריל ל-1885 בחודש מאי. מדובר במגמה שנמשכת ברצף מאז חודש מרץ.
בחודש פברואר עמד מספר התלונות על אלימות במשפחה במוקד 118 על 316 פניות, במרץ חלה עליה ל-344 תלונות, באפריל ל-849 ול-1885 במאי.
