שני נתונים נפגשים ללמד על כלכלה, דמוקרטיה והקשר ביניהן.

נתון מס' 1: השכר הממוצע של העובדים שפוטרו או נשלחו לחל"ת בזמן הקורונה עמד על 7,577 שקלים בחודש לעומת שכר ממוצע של 12,136 שקלים בקרב אלו שהמשיכו לעבוד. כלומר, בישראל השכבות החלשות ספגו את הפגיעה הכלכלית החמורה ביותר מהמגפה.

נתון מס' 2: בארה"ב שיעור התמותה מקורונה בקרב שחורים גבוה פי שלוש מזה של לבנים. אחת הסיבות לכך נעוצה בעובדה ששחורים עובדים יותר בענפי שירות כמו קופאים, נהגי תחבורה ציבורית וכו'. ענפים בהם השכר נמוך והחיכוך עם הציבור גבוה.
בזמן שבישראל העובדים החלשים נשלחו הביתה וספגו פגיעה כלכלית, בארצות הברית הם פשוט המשיכו לעבוד והסתכנו בהדבקות.

שמרנו על החוקים שלהם, אבל המשחק מוטה לרעתנו

הריגתו של ג'ורג' פלויד בידי שוטר הציתה חבית נפץ של אי שוויון כלכלי וחברתי בין שחורים ולבנים בארה"ב. שיעור העוני בקרב שחורים עומד על 22%, לעומת רק 9% בקרב לבנים. העושר (סך כל הנכסים) הממוצע של משק בית לבן, גבוה פי 6.7 מזה של משק בית שחור. הנתונים האלו לא מפתיעים כשמציינים ש-14% מהשחורים מועסקים בעבודות בשכר מינימום, וקיימת בעיה כרונית של אבטלה גבוהה בקהילות שחורות.

בראיון לרשת CBS, נשאל מרקיז ארמסטרונג, פעיל במחאות במיניאפוליס, מתי יסתיימו ההפגנות. "כשיהיה צדק. כשהמדיניות תשנה. כשיפסיקו להשתין עלינו ולספר לנו שזה גשם", הייתה התשובה שלו. "במשך שנים הזהרנו שאנחנו הולכים למקום הזה. הזהרנו את העיר, ניסינו לדחוף לשינויים במדיניות, אנחנו עוסקים בזה כבר חמש שנים באופן בלתי אלים וזה לא מביא לתוצאות".

"זאת התקוממות. אני לא תומך בביזה, אבל אני יכול להבין אותה. זה מושך את תשומת הלב של האומה. לצערי הם לא מקשיבים לקולות של אנשים רגילים. אמרו לנו לעשות את זה בשקט ועשינו את זה, שמרנו על החוקים שלהם, אבל המשחק מוטה לרעתנו", אמר ארמסטרונג לכתבת CBS.

ארמסטרונג מבטא את מה שאמריקאים רבים מרגישים כלפי המדינה – אין איש שמקשיב, וכללי המשחק בנויים לטובת מישהו אחר – לא לטובתי. זה בדיוק ההפך ממה שאזרח במדינה דמוקרטית אמור להרגיש.

השחורים פוגשים את המדינה רק כאוכפת חוק וסדר. כל שאר המצוקות שלהם נשמרות לטיפולו של השוק החופשי

לפני כעשור הביאה המערכת הבנקאית הספקולטיבית בארה"ב את העולם למשבר כלכלי שעלה במחיר כבד לאמריקאים רבים. אלא שהתגובה של ממשלת ארה"ב העדיפה את טובתם של האמריקאים העשירים ביותר על פני טובתם של אנשים כמו ג'ורג' פלויד.

"לשחורים מגיע יותר". הפגנה מול הבית הלבן בעקבות הריגתו של ג'ורג' פלויד בידי שוטר. יום שלישי 2 ביוני . (AP Photo/Alex Brandon)

אי אפשר שלא לתהות מדוע הבנק הפדרלי של ארה"ב יכול היה להדפיס טריליוני דולרים ולשפוך אותם לשוק ההון, בזמן שהממשלה האמריקאית טוענת שוב ושוב שהיא נדרשת לקיצוצים תקציביים. אפשר רק לשער האם המציאות היום הייתה נראית אחרת אם אותם טריליונים היו זורמים דווקא לתכניות רווחה ועידוד תעסוקה בקהילות עניות, או בתקצוב בתי ספר ותשתיות בערים הגדולות.

ארה"ב מטפחת באופן היסטורי מערכת משפטית וכלכלית גזענית ומדירה כלפי שחורים. אבל אידאולוגיית צמצום המדינה, היא זו שפוגעת ביותר בחלשים, בשחורים ובלבנים,  ומונעת מהמדינה לממש את הפוטנציאל שלה לתיקון עוולות חברתיות וכלכליות.

בסופו של דבר, כשהמדינה מסרבת לקחת אחריות על האזרחים שלה, לא נשאר ממנה הרבה מעבר לכוח שיטור שאמור לשמור על הסדר. הסדר הקיים, זה שבו יש מי שלמטה ומי שלמעלה, מי שיש לו ומי שאין לו.

מפגין עם דגל ארה"ב סמוך לבניין המשטרה שהוצת במינאפוליס, מינסוטה במחאה על מותו של ג'ורג' פלויד. (AP Photo/Julio Cortez)

זה לא חדש שאלימות ופשע משגשגים היכן שיש מצוקה כלכלית. תמהיל שמחריף עוד יותר את פעולת השיטור. אזרחי ארה"ב השחורים מופקרים על ידי המדינה, פוגשים אותה רק כאוכפת חוק וסדר. כל שאר המצוקות שלהם נשמרות לטיפולו של השוק החופשי.

ישנה סכנה ליציבות הדמוקרטיה במצב בו הצמיחה לא מיטיבה עם מרבית האזרחים

כשזה המצב, זה לא מפתיע שבארה"ב אזרחים שחורים רבים מרגישים עוינות כלפי נציגי המדינה. זה לא מפתיע שהמפגינים מטילים ספק בזה שקולם יוכל להישמע אלא אם הוא ישמע בהתנגשות מתוקשרת עם המשטרה.

במילים אחרות, רצח ג'ורג' פלויד חשף נקודת תורפה בדמוקרטיה האמריקאית, ואולי בכל דמוקרטיה שמבוססת על קידוש השוק החופשי כדרך הבלעדית להתמודדות עם בעיות חברתיות. כשהמדינה מסרבת לקחת אחריות על החברה והכלכלה ומסתפקת רק בתפקיד השוטר, הכלים שיש לדמוקרטיה כדי לפתור חיכוכים הופכים לחסרי טעם.

זה לא מקרי שדווקא בזמן משבר הקורונה התפוצצו ההפגנות האלימות ביותר שארה"ב ראתה בשנים האחרונות. ארצות הברית סיפקה חבילת סיוע מהירה יותר ונדיבה יותר ממדינות אחרות ובטח מזו של ישראל. אבל בארצות הברית, עובדים עניים רבים, שחורים ולבנים, נדרשו להמשיך לעבוד תוך סיכון חיים, לעתים גם ללא ביטוח בריאות ובלי כל הבטחה שיזכו לטיפול אם יחלו.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, צועד מול שוטרים עם ציוד לפיזור הפגנות, בסמוך לכנסיית סיינט ג'ון בוושינגטון. זה היום השביעי למחאות ברחבי ארה"ב בעקבות הריגתו של ג'ורג' פלויד בידי שוטר (AP Photo/Patrick Semansky)

כשטראמפ דוחף לפתוח את הכלכלה שוב כמה שיותר מהר, על אף הסכנות, במקום לשמור על ההגבלות ולהמשיך לתמוך במי שזקוק לתמיכה, זו עוד הוכחה לכך שהמדינה לא מעוניינת בטובת אזרחיה. השוק ידאג להוציא את ארה"ב מהמשבר, אבל הוא גם זה שהביא את שיעור התמותה של שחורים להיות גבוה פי שלושה מזה של לבנים.

ההפגנות בארה"ב צריכות להדליק נורות אזהרה בכל מדינה דמוקרטית ששבויה בקסם של אידאולוגיית צמצום התערבות המדינה, כולל ישראל. הסביר זאת יפה הכלכלן הצרפתי ז'אן פול פיטוסי, בראיון ל'דבר' מ-2017:

"מה שאני רואה לגבי ישראל הוא שיש לה את כל התנאים שמאפשרים לה להתעשר יותר ויותר. אבל יש לה שתי בעיות גדולות. הראשונה היא אי שוויון. זו בעיה גדולה, מכיוון שהיא מסכנת את הדמוקרטיה. הבעיה השניה היא שחיתות במוסדות השלטון. ישנה סכנה ליציבות הדמוקרטיה במצב בו הצמיחה לא מיטיבה עם מרבית האזרחים".