סיקו בכור, מדריך טיולים באזור הצפון, יצא מביתו בנהריה לטייל ביער אחיהוד. במהלך הטיול נתקל בגב מים קטן, מלא בבוץ, וראה בשוליו צמח קטן שלא היה מוכר לו, למרות היכרותו המעמיקה עם צמחי הארץ. "ישר צילמתי תמונות", מספר בכור, "ושלחתי לאורי פרגמן-ספיר".

מה הוא ענה לך?
"הוא ענה שגם הוא לא מכיר את הצמח".

אבל כעבור דקות אחדות, פרגמן-ספיר, המנהל המדעי בגן הבוטני האוניברסיטאי – ירושלים, שלח לבכור הודעה נוספת: "לימוסלת המים – צמח חדש בארץ".

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

"בכלל לא שמעתי על הצמח הזה ולא הכרתי אותו", מספר בכור. "אין לו אפילו שם בעברית – לימוסלה זה השם המדעי. זה צמח מאד קטן, והפריחה שלו עוד יותר קטנה. העלה הכי ארוך שמצאתי הוא 10 ס"מ והפרח בקושי 4 מ"מ. זה לא צמח מאד יפה או מרשים כמו אדמונית החורש למשל. אי אפשר לדעת כמה אנשים עברו לידו והמשיכו. אולי הם גם ראו אותו אבל לא חשבו שהוא נדיר או מיוחד, מי יודע".

"ואז זה הפך לעבודת בילוש"

אנחנו חיים בעולם מתועד. נדמה שתם עידן הגילויים, שכל צמח ובעל חיים כבר התגלה ונחקר, ושכל פיסת מידע שמורה ומתוייקת בענן. אך מסתבר שאפילו בישראל הקטנה מתגלים מינים חדשים של צמחים, גם כיום.

"הצמחייה של ישראל נחשבת לצמחייה שנחקרה", מסביר פרגמן-ספיר, "זאת אומרת שרוב הצמחים שגדלים בישראל כבר תועדו. אין פה יער טרופי עתיר מינים שעוד לא נתגלו למדע. למרות זאת, מתגלים צמחים חדשים בארץ באופן קבוע". שניים ממיני הצמחים הללו התגלו ממש בחודשיים האחרונים.

אורי פרמגן-ספיר. "הצמחייה של ישראל נחשבת לצמחייה שנחקרה ולמרות זאת מתגלים צמחים חדשים בארץ באופן קבוע" (צילום: אלבום פרטי)

בכור פרסם את התמונות שצילם באתר "כלנית", כתב עת מקוון המוקדש לצמחיית הבר ולצומח של ישראל. "אחרי שפרסמתי את התצפית", מספר בכור, "פנה אליי אדם שגם הוא מטייל ותיק ומסתבר שהוא טייל באותו אזור לפני שנה וגם ראה את הצמח הזה ולא זיהה. הוא שמר את התמונות שהוא צילם, ואחרי שאני ואורי הבנו שזה צמח חדש הוא חזר לתמונות שלו והבנו שזה אותו צמח. זה קורה הרבה פעמים שאתה רואה צמח לא מוכר, מצלם ושומר ופתאום, אחרי זמן מה, מבין מה ראית".

עם זאת, בכור, שפגש לא פעם צמחים נדירים או חדשים בארץ, לא מאוד התרגש מהגילוי. "התחושה הייתה כמובן נחמדה, אבל לא יותר מזה. בסופו של יום, זה לא שאני מתפרנס או מתפרסם מזה. מחר נמשיך לטייל במקום אחר".

לימוסלת המים. "זה קורה הרבה פעמים שאתה רואה צמח לא מוכר, מצלם ושומר ופתאום, אחרי זמן מה, מבין מה ראית" (צילום: סיקו בכור)

"כשקיבלתי את התמונה", מתאר פרגמן-ספיר את תהליך הזיהוי של לימוסלת המים, "הסכמתי שזה משהו שאנחנו לא מכירים. זו תחושה מרגשת. ואז זה הפך לעבודת בילוש, איך מנסים לזהות את הצמח הזה.

לימוסלת המים, בגב המים בו סיקו בכור מצא אותה (צילום: סיקו בכור)

"הצמח הזה גדל בבית גידול מימי, אז החלטתי לחפש אותו בספרים של אזורים רטובים. הספר הראשון שפתחתי זה המגדיר לצמחי אנגליה. יש בו איורים יפים ומפורטים. חיפשתי שם וממש תוך שתי דקות ראיתי איור שמתאים לצמח בתמונה, ומצאנו את הצמח".

לדבריו, הטלפון הנייד שלו "מפוצץ בתמונות של פרחים מאנשים. אני משתדל להיות נחמד ולענות לכולם. אני גם מפנה אותם לפורמים של עוד חוקרים ולחברים שיוכלו לשתף את המידע", הוא מספר ומפנה לאתר "צמחיית ישראל ברשת" שם ניתן לשתף תמונות ולקבל תשובות.

"מבחינתי זה חלום"

גם "בר דרבן הסירה" הוא צמח שהתגלה בחודש האחרון. פרופ' אבי שמידע, בוטאני באוניברסיטה העברית, הוביל סיור בוטני ארכיאולוגי במזרח גוש עציון, בהשתתפות אוהד בנימיני, מדריך בבית ספר שדה "עפרה" של החברה להגנת הטבע, ועפרה פרידמן, אוספת זרעים לשימור עבור בנק הגנים.

בר דרבן הסירה (צילום: אוהד בנימיני)

"בתחילת הסיור הבחנו בצמח חריג ולא מוכר", מספר בנימיני. "כשהתקרבנו אליו ראינו את הפרחים הקטנים והמיוחדים, והבנו מיד שלפנינו עומד מין חדש שלא נצפה עדיין בגבולות הארץ. הכרנו את הצמח מתמונות שצולמו בירדן על ידי ד״ר אורי פרגמן-ספיר. זה הרגיש כמו לראות אח תאום של מישהו שאתה מכיר ומזהה, רק לא זוכר את השם שלו. פרופ' שמידע מיד הזכיר לנו את השם – בר דרבן הסירה".

אוהד בנימיני. "הבנו מיד שלפנינו עומד מין חדש שלא נצפה עדיין בגבולות הארץ" (צילום: אלבום פרטי)

שלא כמו בכור עם לימוסלת המים, בנימיני דווקא מתרגש מהגילוי. "מבחינתי זה חלום. יש בוטנאים שזה קורה להם כמה פעמים בחיים. בשבילי זו פעם ראשונה. כל אותו יום מאוד התרגשנו. בכלל לא חיפשנו את הצמח באופן ספציפי. זה אתר שהגענו אליו הרבה בשנה האחרונה. יש שם ריכוז מאד גדול של צמחים כנראה לא נסקרו, כאלה שגדלים באתרים בודדים בארץ. עפרה מצאה באזור צמח נדיר בשם 'בולנטוס', ואני מצאתי שם עוד צמח נדיר ששמו 'דבקה אפורה', והלכנו לחפש אותו יחד עם פרופ' שמידע כדי לראות את הפריחה שלו".

"בצמחים יש שונות ורב גוניות, בדיוק כמו אצל בני אדם"

איך ניתן להסביר את זה שעדיין מתגלים צמחים חדשים, גם בימינו?
פרגמן-ספיר: "צמחים חדשים שמתגלים משתייכים לשתי קבוצות שונות. הסוג הראשון הוא צמחים גרים, שהגיעו ממדינות אחרות. רובם לא מגיעים למדדים של מיני פולשים. הם בגדר אפיזודה. אבל עדיין צריך לדאוג, כי הם יכולים להתפתח למינים פולשים.

זרעים מגיעים על ידי האדם ובעלי חיים כל הזמן. צמח יכול לפרוח בגלל שנה גשומה למשל, כמו השנה, אבל בטווח הארוך בתחרות עם הצמחיים המקומיים, הם לא מתבססים. ואז זו אפיזודה"

"לימוסלת המים למשל, הוא צמח שחשוד שהוא גר. הוא גדל בבית גידול רטוב, וזה יכול להיות צמח במעמד של צמח אפיזודי. עכשיו נעקוב אחריו כמה שנים ונראה אם יש לו אוכלוסייה בת קיימא שמחזיקה את עצמה ולא נעלמת.

"זרעים מגיעים על ידי האדם ובעלי חיים כל הזמן. צמח יכול לפרוח בגלל שנה גשומה למשל, כמו השנה, אבל בטווח הארוך בתחרות עם הצמחיים המקומיים, הם לא מתבססים. ואז זו אפיזודה. היא מעניינת וחשובה, אבל זו עדיין אפיזודה בלבד, והיא לא מעידה על שינוי בצמחיית ישראל".

יש גם צמחים שתמיד היו כאן ופשוט לא גילו אותם?
"יש עדיין צמחים חדשים שנחשבים לחלק מצמחיית הארץ, ואז השאלה היא האם הוא תמיד היה פה ופשוט לא ראינו אותו. לדוגמה, בר דרבן הסירה. האם לא גילו אותו קודם בגלל שהוא גדל באזור ספר שפחות הסתובבו בו, או שהוא הגיע עכשיו ומנסה להתאזרח. בדרך כלל המינים האלה מגיעים ממקומות קרובים כמו ירדן".

לא כל צמח עם עלה בצבע שונה, או מספר עלים חריג, הוא מיד צמח חדש. בדרך כלל אנחנו לא מתארים צמח לפי פרט בודד"

פרגמן-ספיר מספר שמינים חדשים מתגלים לפעמים דווקא במעבדה ולאו דווקא בשטח. "צמחים חדשים מתגלים הרבה פעמים בגלל שינויים טקסונומיים. כלומר, מין שחשבנו שהוא מין אחד ואנחנו מבינים שאלה בעצם כמה מינים שונים, בסביבה ובדרכי הגידול שלהם. אני למשל הגדרתי את השום השחור כשלושה מינים נפרדים".

יש צמחים חדשים שהתגלו אבל לא הוגדרו?
"המחקר המודרני משנה מאוד את ההבנה שלנו על הצמחים, אבל עד היום יש כמה צמחים בארץ שלא הצלחנו להגדיר. זה יכול להיות צמח חדש למדע, ואז צריך לתאר אותו. או שאלה פרטים עקומים, או צמחים מאד קטנים שהם למעשה צמחים מוכרים. בצמחים יש שונות ורב גוניות, בדיוק כמו אצל בני אדם. לא כל צמח עם עלה בצבע שונה, או מספר עלים חריג, הוא מיד צמח חדש. בדרך כלל אנחנו לא מתארים צמח לפי פרט בודד. אני בודק גם אם יש צמחים דומים או קרובים לצמח שמצאנו כדי להבין אם זה מוטציה פרטנית של צמח או צמח חדש".

צמחים חדשים בנוף

בארץ התגלו באחרונה מספר צמחים חדשים ונדירים. "מונטיית המעיינות", צמח זעיר שנמצא במספר אתרים בגולן ובחרמון הנמוך.

מונטיית המעיינות (צילום: אורי פרגמן-ספיר)

תורמוס לא מוגדר שנאסף בבקעת קונייטרה בגולן ונמצא עדיין במחקר.

תורמוס לא מוגדר (צילום: אורי פרגמן-ספיר)

"קצח ארוך-שפה", גם הוא צמח חדש שנמצא באתרים ספורים בארץ.

קצח ארוך-שפה , צמח חדש לארץ שנמצא באתרים ספורים (צילום: אורי פרגמן-ספיר)

ו"טפרוסיה נובית" שנעלמה לפני יותר מעשרים שנה ונמצאה השנה באזור אילת.

טפרוסיה נובית (צילום: אורי פרגמן-ספיר)

"לא הלכתי לחפש, הלכתי לטייל"

מהתיאורים של בנימיני ובכור ניתן לטעות ולחשוב שמציאת צמח חדש זה עניין של מקריות ומזל, אבל שניהם טוענים בתוקף כי הסוד מצוי בהיכרות עם עולם הטבע, ובעיניים סקרניות. "לא הלכתי לחפש, הלכתי לטייל", אומר בכור. "הטיפ הוא פשוט ללכת לטייל הרבה. אם אתה מטייל אתה מתרגל את העין ואת הזיכרון, אתה לומד לזהות בתי גידול מיוחדים. זה לא משנה אם זה חרקים או צמחים.  העניין זה להסתכל. כשמתרגלים לזהות אפשר לגלות את מה שמיוחד".