דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
23.2°תל אביב
  • 21.8°ירושלים
  • 23.2°תל אביב
  • 21.6°חיפה
  • 22.7°אשדוד
  • 26.0°באר שבע
  • 32.8°אילת
  • 30.0°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 24.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
ג'וליס

כלכלת בית / "אני לא אומרת לאנשים לא להוציא כסף, אני קוראת איתם את המצב, אבל התשובות נמצאות אצלם"

בושארה אבו ריש, שרה קשקוש וז'נאן טריף עובדות במרכז "עוצמה" בג'וליס ועוזרות למשפחות המתקשות בניהול כלכלת המשפחה להרים את הראש מעל המים | קשקוש: "מה למדתי מהקורונה? שצריך להכין את עצמנו לכל תרחיש, לשים בצד לפחות שלוש משכורות"

على اليمين: سارة كشكوش ، بشرى أبو ريش ، جنان طريف. أبو ريش: "نحن لا نهتم فقط ، بل نخلق أيضًا مكانًا للتحدث عنه والثقة" (الصورة: دافار)
على اليمين: سارة كشكوش ، بشرى أبو ريش ، جنان طريف. أبو ريش: "نحن لا نهتم فقط ، بل نخلق أيضًا مكانًا للتحدث عنه والثقة" (الصورة: دافار)
יניב שרון

מחאת ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות מציפה, בין השאר, את בעיות האוכלוסיה בכלל ובימי משבר הקורונה בפרט. בכפר הדרוזי ג'וליס, הסמוך לירכא בגליל, כפר הנחשב כמרכז הדתי של הדרוזים בישראל, ובו מתגורר מנהיג העדה, השיח’ מוואפק טריף, חיים כ-6,400 איש. "כפר קטן וכולם מכירים את כולם", מספרת שרה קשקוש, העובדת במרכז "עוצמה", שמסייע למשפחות המתקשות בניהול כלכלת המשפחה, במיצוי זכויות ותעסוקה.

המרכז הוקם ביוזמת משרד הרווחה וקרן רש"י, והוא פועל ברחוב מרכזי בכפר, בין עסקים סגורים למחצה, בחדר מוצף אור שמש. קשקוש מלווה את המשפחות המטופלות במרכז, ועמה עובדות גם בושארה אבו ריש, עובדת סוציאלית המתמחה במיצוי זכויות, וז'נאן טריף, מהתוכנית "נושמים לרווחה", תוכנית של משרד הרווחה שמטרתה לסייע לאנשים החיים בעוני ובהדרה להיחלץ מהחיים בעוני.

"המענה ניתן כביכול לכלל האוכלוסיה", מספרת קשקוש, "אך עיקר העבודה הוא עם משפחות רווחה".

"יש משפחות שלא יספרו לך על הצרות"

מה כוללת העבודה?
קשקוש: "התפקיד הוא ללוות את ההתנהלות הכלכלית של המשפחה. זהו תהליך ארוך. אני עובדת עם האישה ועם הבעל. אם הבעל לא רוצה, אז רק עם האישה".

אבו ריש: "מתחילים בשיחת היכרות שבה הפונים מעלים את בעיותיהם".
קשקוש: "אחר כך בודקים הוצאות והכנסות, הלוואות והחזרים, עמלות הבנק, תלושי שכר. מדברים על צרכנות נבונה, על חלוקה שבועית של הקניות במקום קניה חודשית, עושים מעקב חודשי או שבועי, כדי להגיע בסוף החודש לאיזון. נקודת הסיום של התהליך היא שהמשפחה עצמה לא צריכה את הייעוץ והליווי האינטנסיבי, ואז הקשר נמשך אחת לחודש-חודשיים".

לא קל לדבר עם אנשים על מצבם הכלכלי, על כסף.
קשקוש: "זה נושא לא מקובל לשיחה. יש משפחות שלא יספרו לך על הצרות. אני יודעת שאני צריכה להגיע למקום שלהם ולמשוך אותם לנושא. בהתחלה היה לי קשה, כי לא הגיעו, או לא השקיעו. האנשים יוצאים מאזור הנוחות שלהם. זה תהליך פנימי וזו עבודה קשה. יש המון אתגרים וזה לא קל".

אבו ריש: "אצלנו אף אחד לא מת מרעב. אין אצלנו קבצנים. אם מישהו צריך עזרה כל הכפר מתגייס לעזרתו. אני מירכא, ואמרו לי שבג'וליס כולם מסודרים, אבל כשבוחנים מקרוב רואים, שכמו בכל מקום, יש צרות, יש אנשים בחובות. יש צרות שעולות, וצריך לתת לזה מענה. אתה לא יכול לשמוע צרות של מישהו, ולהיות אדיש ולהגיד שזה לא מענייני".

מדברים על צרכנות נבונה, על חלוקה שבועית של הקניות במקום קניה חודשית, עושים מעקב חודשי או שבועי, כדי להגיע בסוף החודש לאיזון. נקודת הסיום של התהליך היא שהמשפחה עצמה לא צריכה את הייעוץ והליווי האינטנסיבי"

קשקוש: "אני לא אומרת לאנשים לא להוציא כסף, התהליך הוא שלהם, והתשובות נמצאות אצלם. אני קוראת איתם את המצב, אבל הם צריכים לראות את התמונה ולאתר את הנקודות האדומות. היתה לנו משפחה עם חשבון חשמל גדול מאוד. לא אמרתי להם תצמצמו את צריכת החשמל. הסתכלנו ביחד על החשבונות וניתחנו אותם. הם העלו סעיפים אחרים שאפשר לצמצם. וזה לא היה חשמל, כי הוצאות החשמל היו חשובות. אני נותנת להם את הכלים, אבל העשייה היא שלהם. אני מלווה בפניה למוסדות. אסור לעשות במקומם את הדברים אלא ללמד אותם לעשות וללוות אותם כדי שיהיו עצמאיים יותר ויעזרו לאנשים אחרים".

איך אתן מתמודדות עם הקשיים שעולים? איך אתן מצליחות להפריד בין העבודה לחיים הפרטיים?
קשקוש: "אנחנו כפר קטן, אנחנו מכירות את המשפחות. צריך להציב גבולות, להגדיר מה אנו יכולות לעשות כאן ומה לא. מעבר לזה, צריך להקשיב. הגיע לקוח וסיפר על אלימות מילולית. הקשבתי לו והפניתי אותו לעובדת סוציאלית. צריך הצבת גבולות ותיאום ציפיות”.

טריף: "בהתחלה היה קשה. הייתי לוקחת את הבעיה ללב, והייתי חייבת לפתור כל בעיה מיד. לאט לאט הרגלתי את עצמי לתפוס מרחק ולחשוב איך לפתור את הבעיה. לחשוב כיצד מכילים את הבעיה. הזדהיתי עם הלקוחות. רק כשהצלחתי להשתחרר מכך, הצלחתי להתקדם עם המשפחה".

קשקוש: "בהתחלה היה לי קשה לעמוד מול מצוקת האנשים, אבל פתרון מיידי לא היה עוזר. צריך להתמודד עם הבעיה העמוקה, בתהליך עמוק וארוך. כך הצלחתי לשחרר”.

"בהתחלה היה קשה לגייס אנשים"

כמה משפחות מטופלות במרכז?
קשקוש: "היעד הוא 40 משפחות בשנה. התחלנו עם שמונה משפחות, ובגלל הקורונה זה נפסק לטובת מיצוי זכויות”.

פרט לכך, מוסיפה אבו ריש, "יש את עניין הקהילה. אנחנו עובדים באופן פרטי, קבוצתי וכללי. פעם בחודש-חודשיים יש הרצאות פתוחות, סדנאות כלכלת משפחה וסדנאות הכנה לעולם העבודה. יש לנו תוכנית שנתית שנעצרה בגלל הקורונה".

מרכז "עוצמה" בג'וליס. מימין: שרה קשקוש, בושרה אבו ריש, ז'נאן טריף. "אתה לא יכול לשמוע צרות של מישהו, ולהיות אדיש ולהגיד שזה לא מענייני" (צילום: דבר)
מרכז "עוצמה" בג'וליס. מימין: שרה קשקוש, בושרה אבו ריש, ז'נאן טריף. "אתה לא יכול לשמוע צרות של מישהו, ולהיות אדיש ולהגיד שזה לא מענייני" (צילום: דבר)

המענה ניתן לכלל האוכלוסיה. "אנחנו מפרסמים את הסדנאות בפייסבוק ובווטסאפ ודרך חברים", מספרת אבו ריש. "הרווחה מפנה אלינו משפחות. בהתחלה היה קשה לגייס אנשים. האנשים היו רגילים למתנ"ס וכששמעו שזה רווחה אז הסתייגו. אנחנו הראשונים שעשינו סדנאות בחינם. בהתחלה הגיעו הנשים. בתקופה האחרונה מגיעים גם גברים, 17 גברים הגיעו לסדנת משפחה. לאט לאט יש פניות גם מגברים שצריכים עזרה. סייענו לקשר בין המשפחות ובין עורך דין או מוסדות.

"לפני משבר הקורונה ארגנו קבוצת פעילות של 11 נשים, שאותן הכשרנו לפעילות בכפר, שתעשינה פרויקט לטובת הכפר. תפקידן הוא גם לגייס עוד נשים. הנשים צעירות ובעלות משפחות, אבל יש לנו בקבוצת הפעילות גם מישהי בת יותר מ-60. אנחנו מנסות לתת מענה לכל קבוצות האוכלוסיה. הנשים אוהבות את היחס. אנחנו לא רק מטפלות, אלא גם יוצרות מקום, שניתן לדבר בו ולתת בו אמון".

"חלק מהמשפחות הצליחו להחזיר חובות"

איך עבדתן בזמן הקורונה?
אבו ריש: "יש לנו ילדות קטנות. כל פעם לקחנו חופשה על חשבוננו. הגענו לכאן פעם-פעמיים בשבוע. שרה עבדה מחצית מהתקופה של הקורונה ויצאה לחל"ת".

קשקוש: "השיחות האישיות בטלפון נמשכו וניתן מענה לאנשים, כי הם צריכים מישהו שיקשיב להם. הם בטוחים במרכז 'עוצמה'. הפניות שהיו לפני הקורונה היו על כלכלת הבית. בתקופת הקורונה עיקר השאלות היו על תשלומים ופער תשלומים, אילו הקלות יש בתשלומים".

אבו ריש: "העבודה שלנו היתה ממוקדת במי שפנו אלינו. התמקדנו במי שלא פנה לרווחה. יצרנו קשר עם כולם, ושוחחנו איתם. בהתחלה אמרו שהכל בסדר, אחר כך עלו הבעיות – שלא יודעים האם מגיע להם מענק, ואיך להגיש בקשות. ניסינו להסביר ולפשט את העניין. עצם השיחות יצרו את התחושה שיש מי שדואג להם".

טריף: "אני מלווה את תכנית 'נושמים לרווחה'. בכל התקופה שמרתי קשר יומי עם כל המשפחות אצלנו ונתתי מענה. אלה משפחות מהרווחה. אנחנו עובדים עם המשפחה במשך שנתיים. לחלק מהמשפחות היתה זו תקופה של רוגע מהלחץ הכלכלי. חלקן אף הצליח להחזיר חלק מהחובות. המשפחות קיבלו סלי מזון מתרומות בעלי עסקים בכפר. יחסית, המצב של המשפחות היה יציב. הסברנו שזו הזדמנות לחסוך. אפשר היה לשבת בבית ולהתרכז".

אבו ריש: "חילקנו לכמה משפחות מחשבים מתרומה, ודרך מחשב לכל ילד. יש לנו במרכז גם תקציב לזה".

קשקוש: "בתקופה הזו הסברנו דרך פייסבוק איך להגיש זכאות לביטוח לאומי. אתר שירות התעסוקה היה בעברית וגם בביטוח לאומי הטפסים בעברית. אבל בביטוח לאומי יש הסבר בערבית. אמרו שבתקופה הקרובה יתקנו".

"לחשב מסלול מחדש ולהסתגל"

מה למדתן מתקופת הקורונה?
קשקוש: "אני למדתי שצריכים להכין את עצמנו לכל תרחיש. זה נכון גם לכלכלת משפחה, צריך להתכונן מראש. אם אני יודעת שיש חג עוד שנה, אז להתכונן לכך. גם מההיבט הכלכלי צריך להיערך למצב חירום. אנחנו צריכים לשים בצד שש משכורות לשעת חירום, או לפחות שלוש משכורות. ההכנסות ירדו, אבל גם ההוצאות ירדו”.

לחלק מהמשפחות היתה זו תקופה של רוגע מהלחץ הכלכלי. חלקן אף הצליח להחזיר חלק מהחובות. יחסית, המצב של המשפחות היה יציב. הסברנו שזו הזדמנות לחסוך. אפשר היה לשבת בבית ולהתרכז"

טריף: "אם אתה נכנס למצב פתאומי, אתה צריך לחשב מסלול מחדש ולהסתגל”.

קשקוש: "אחד הדברים שצריך ללמוד מהמשבר הזה, זה חלוקת העבודה. למדנו שעבודה בצוות היא חשובה מאוד – גם בתוך הצוות וגם עם הרווחה. למדנו שסדנאות בזום זה עובד. אמנם זה לא אותו דבר, אבל זה עובד. העבודה מהבית אפשרית. לא תמיד הכל עובד, אבל זה יותר טוב מלהפסיק, כי היו אנשים שצריכים אותנו".

אבו ריש: "צריך לקחת את התקופה הזו ולחשוב, להיות עם המשפחה. צריך עכשיו לחסוך ולחשוב מהן ההוצאות ההכרחיות, לשנות מסלול. מצד שני, צריך את המרחב להירגע. אני מניחה שכולנו ערוכים יותר טוב. אנחנו לומדים מהניסיון".

דמיינו את המרכז עוד חמש שנים.
קשקוש: "נרחיב את השירותים מבחינת סדנאות והרצאות, נעזור לאנשים שלא יצטרכו אותנו, אבל ניתן להם ליווי ותמיכה. ניתן להם עוצמה".

אבו ריש: "מרכז שיכול לתת מענה לכל נושא. מקום אסטרטגי".

טריף: משפחות 'נושמים לרווחה' יגיעו ליעד שלהן, ונצליח לשחרר אותן לדרך חדשה".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!