דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי ט' באדר ב' תשפ"ד 19.03.24
14.2°תל אביב
  • 7.4°ירושלים
  • 14.2°תל אביב
  • 12.2°חיפה
  • 14.1°אשדוד
  • 11.5°באר שבע
  • 16.5°אילת
  • 15.0°טבריה
  • 8.4°צפת
  • 13.1°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
ג'וזף שטיגליץ

כלכלת הקורונה / ג'וזף שטיגליץ: "על ממשלות להציע ביטוח כנגד הסיכונים הנוכחיים"

חתן פרס נובל לכלכלה, וחמיד ראשיד, כלכלן בכיר באו"ם, קוראים לממשלות להציע ביטוח על הוצאות, קופונים קצרי מועד למוצרי צריכה וסבסוד שכר עובדים | בלעדי ל'דבר'

שוק המזון בווהאן, סין. יוני 2020  (צילום: Barcroft Media via Getty Images)
שוק המזון בווהאן, סין. יוני 2020 (צילום: Barcroft Media via Getty Images)
ג'וזף שטיגליץ
חמיד ראשיד
ג'וזף שטיגליץ
כותב אורח
צרו קשר עם המערכת:
חמיד ראשיד
כותב אורח
צרו קשר עם המערכת:

ניו יורק – ממשלות ברחבי העולם מגיבות במלוא כוחן למשבר הקורונה. התגובה הפיסקלית והמוניטרית המשולבת הגיעה כבר ל-10% מהתמ"ג העולמי. עם זאת, על פי ההערכה האחרונה של מחלקת האו"ם לענייני כלכלה וחברה, יתכן שהאמצעים שננקטו עד כה על מנת להמריץ את המשק לא יגבירו את הצריכה ואת ההשקעה במידה שלה מקווים קובעי המדיניות.

הבעיה היא שחלק ניכר מהכסף מועבר ישירות למאגרי הון, כלומר משמש להגברת היציבות של גופים פיננסיים. כך, התמריצים מגדילים את היתרות השמורות לחירום אך לא מגבירים את הייצור והצריכה. מצב זה דומה ל'מלכודת הנזילוּת' שהדאיגה כל כך את ג'ון מיינרד קיינס במהלך השפל הגדול.

כיבוי שריפות

התמריצים הנוכחיים נוצרו בחיפזון – כמעט מתוך פאניקה – כדי לבלום את המפולת הכלכלית שיצרה המגיפה. גישה זו של 'כיבוי שריפות' לא הייתה ממוקדת או מדויקת, אך פרשנים רבים טוענים שזו הייתה האופציה היחידה באותה עת. ללא הזרקת חירום של נזילוּת בהיקף גבוה, היינו עדים ככל הנראה לגל של פשיטות רגל ולאבדן של הון ארגוני רב, והנתיב להתאוששות היה הופך תלול אף יותר.

עם זאת, כעת ברור שבניגוד לתחזיות הראשוניות, המגיפה תימשך הרבה יותר משבועות ספורים. המשמעות היא שיש לבצע הערכה יסודית יותר של התוכניות הכלכליות, מתוך מחשבה לטווח הארוך. בתקופות של אי וודאות עמוקה, חסכונות לשעת חירום נוטים לגדול. משקי בית ועסקים מחזיקים במזומן שלהם מתוך פחד מפני מה שצפוי בעתיד.

המשבר הנוכחי אינו יוצא מן הכלל. חלק גדול מהכסף שמשקי בית ועסקים בארצות הברית מקבלים בצורת צ'קים לעידוד הוצאות יישאר ככל הנראה בחשבונות הבנק שלהם, בשל חרדות מהעתיד וכיוון שיש פחות הזדמנויות להוציא כסף. במקביל, בנקים יצטרכו ככל הנראה להחזיק בעודפי מזומן, בשל מחסור בלווים בעלי איכות אשראי גבוהה המוכנים לקחת הלוואות חדשות.

ספקולציות פיננסיות במקום עידוד המשק

באופן לא מפתיע, הרזרבות העודפות המוחזקות כפיקדונות בבנקים בארה"ב כמעט והוכפלו בין פברואר לאפריל, מ-1.5 טריליון דולר ל-2.9 טריליון דולר. לשם השוואה, עודפי הרזרבות שהוחזקו בבנקים במהלך השפל הגדול הגיעו לטריליון דולר בלבד. עלייה מאסיבית זו ברזרבות הבנקאיות מצביעה על כך שלמדיניות התמריצים שיושמה עד כה היתה השפעה בעלת אפקט מכפיל נמוך. הכסף נשאר בבנקים ולא הניע את המשק. אשראי בנקאי לבדו לא יוציא אותנו מהקיפאון הכלכלי הנוכחי.

 רק המדינה יכולה לשבור את מעגל הקסמים"

כדי להחמיר את המצב, לעודף הנזילות הנוכחי עלולה להיות עלות חברתית גבוהה. מעבר לחששות הרגילים מפני חובות ואינפלציה, יש גם סיבה טובה לדאוג מכך שעודף המזומנים בבנקים יתועל לטובת ספקולציות פיננסיות. שווקי המניות כבר מסתחררים באופן פראי על בסיס יומיומי, ותנודתיות זו עשויה, בתורה, להנציח את האקלים של חוסר ודאות מוגבר, שיוביל להתנהגות זהירה עוד יותר, מה שיפגע הן בצריכה והן בהשקעה הדרושות בכדי להניע את ההתאוששות.

במקרה זה, נעמוד בפני מלכודת נזילות ומצוקת נזילות: עלייה מאסיבית בהיצע הכסף, לצד שימושים מוגבלים עבורו מבחינת משקי בית ועסקים. תמריצים כספיים מתוכננים היטב יכולים לעזור לאחר שהקורונה תהיה תחת שליטה. אבל כל עוד המגיפה עדיין משתוללת, אי אפשר להתנהג כאילו הכל כרגיל.

ביטוח סיכונים

המפתח כעת הוא להפחית את הסיכון ולהגדיל את התמריצים להוצאת כספים. כל עוד בעלי עסקים חוששים שהכלכלה תישאר חלשה גם בעוד חצי שנה או שנה, הם ידחו השקעות ובכך יעכבו את ההתאוששות. רק המדינה יכולה לשבור את מעגל הקסמים זה. על ממשלות להציע ביטוח כנגד הסיכונים הנוכחיים ולהבטיח פיצויים לחברות במקרה שהמשק לא יתאושש עד נקודת זמן מסוימת.

יש כבר מודל לכך: "ביטחונות אָרוֹ-דֶבּרוּ" (שנקראים על שם הכלכלנים זוכי פרס הנובל קנת' ארו וג'רארד דברו) הופכים לברי תשלום בתנאים מסוימים שנקבעו מראש. לדוגמה, הממשלה יכולה להבטיח שאם משק בית ירכוש מכונית היום, ואם בעוד חצי שנה נתוני התפשטות המגפה יוותרו מעל רף שיוגדר, התשלומים החודשיים על המכונית יושהו. באופן דומה, ניתן להשתמש בהלוואות ומשכנתאות מותנות הכנסה כדי לעודד רכישת מגוון מוצרים צרכניים בעלי תוחלת חיים גבוהה, בתים למשל. התניות כאלו יכולות להיות מיושמות גם לעידוד השקעות ריאליות מצד חברות ועסקים.

שוברי הוצאות מוגבלים בזמן

ממשלות צריכות גם לשקול להנפיק שוברי הוצאות כדי לעודד צריכה ביתית. בסין, רשויות ב-50 ערים הנפיקו קופונים דיגיטליים שיכולים לשמש לקניית מוצרים ושירותים שונים. תאריך התפוגה של הקופונים הופך אותם לממריצים חזקים של צריכה וביקוש בטווח הקצר – בו ההמרצה נדרשת ביותר.

כיוון שהמגפה צפויה ללוות אותנו למשך זמן ארוך בהרבה מאשר הוערך בתחילתה, יהיה צורך בתמריצים נוספים. למרות שארצות הברית, למשל, כבר הוציאה 3 טריליון דולר בצורות שונות של סיוע, ללא אמצעים נוספים – ומתוכננים טוב יותר, אפשר לקוות – הכסף רק יאריך את חייהם של ארגונים רבים במספר חודשים, אך לא יציל אותם.

סיוע בכיסוי עליות שכר

גישה נוספת, שהופעלה במספר מדינות, היא סיוע לעסקים בתנאי שימשיכו להעסיק את עובדיהם, תוך כיסוי עלויות שכר והוצאות נוספות באופן פרופורציונלי לאבדן ההכנסה. בארצות הברית, פרמילה ג'איאפל, חברת קונגרס מטעם מדינת ואשינגטון, הציעה חקיקה ברוח זו, וכמוה גם מספר סנאטורים.

תוכניות תמריץ המתוכננות באופן גרוע הן לא רק בלתי יעילות. הן עלולות להיות גם מסוכנות. מדיניות גרועה עלולה לתרום לחוסר שוויון, לזרוע חוסר יציבות ולערער את התמיכה הפוליטית בממשל, בדיוק בזמן בו היא נדרשת כדי למנוע מהמשק ליפול למיתון ממושך. למרבה המזל, יש אלטרנטיבות. נותר רק לראות אם ממשלות יאמצו אותן.

_____________________

הדעות האמורות כאן אינן משקפות את דעותיהם של האו"ם או של המדינות החברות בו.

 ג'וזף שטיגליץ, חתן פרס נובל לכלכלה ופרופסור באוניברסיטת קולומביה, הוא כלכלן ראשי במכון רוזוולט, וסגן נשיא בכיר וכלכלן ראשי לשעבר בבנק העולמי. ספרו האחרון הוא People, Power, and Profits: Progressive Capitalism for an Age of Discontent..

חמיד ראשיד הוא ראש המעקב הכלכלי הגלובלי במחלקת האו"ם לענייני כלכלה וחברה.

©project Syndicate, 2020

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!