מרבית המדינות לא קיצצו בשכר המגזר הציבורי בעקבות משבר הקורונה, כך עולה מסקירה חדשה שפרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת. מבין 29 המדינות שנבדקו, בפולין לבדה הוחלט על קביעת מנגנון שיאפשר במידת הצורך הפחתה בשכר העובדים במגזר הציבורי, וגם זאת – לתקופה מוגבלת בלבד.

בגרמניה, נורווגיה וסלובניה ננקטו צעדים של הפחתת שכר או הקפאתו לראשי המדינה, השרים או חברי הפרלמנט, מנכ"לי המשרדים ועובדים בכירים אחרים בשירות הציבורי. בבלגיה, הונג קונג, יוון, ניו זילנד וסלובקיה בחרו חלק מנבחרי הציבור לתרום חלק משכרם לשם התמודדות עם המשבר, או להפחיתו באופן וולנטרי לתקופה קצובה – ברובן החלטה זו התקבלה כביטוי למנהיגות ולסולידריות, ולא כצעד שתכליתו להביא לחיסכון תקציבי.

חלק מהמדינות השיבו כי ידונו באופן מימון הטיפול במשבר הבריאותי והכלכלי, רק לאחר היציאה ממנו ולא במהלכו. רובן ציינו כי מהלך של פגיעה בשכר עובדי המגזר הציבורי דורש חקיקה או פתיחה מחדש של ההסכמים הקיבוציים מול ארגוני העובדים, וניהול משא ומתן קיבוצי. 12 מדינות ציינו בפני מרכז המחקר והמידע של הכנסת כי מתקיים אצלן שיח ציבורי בנושא, ו-15 השיבו כי שיח בנושא אינו קיים כרגע. בליטא ציינו כי הצעה של האופוזיציה בפרלמנט לקצץ בשכר עובדי המגזר הציבורי – נפלה.

בהונגריה, סלובניה וצרפת הוחלט דווקא להגדיל את שכרם ואת תנאיהם של עובדים חיוניים במגזר הציבורי בעקבות המשבר. גם בבריטניה ובניו זילנד מתקיימים דיונים על הגדלת השכר לעובדים אלו.

הסקירה התבססה על בקשת מידע שהגיש מרכז המחקר והמידע של הכנסת למרכז האירופאי של הגופים המקבילים לו (ECPRD) ועל פניות ישירות לפרלמנטים נוספים מסביב לעולם.

לקחים ממשבר 2008

מרכז המחקר והמידע של הכנסת בחן גם את השימוש בכלי הפחתת השכר או הקפאתו במגזר הציבורי, במשברים כלכליים קודמים. כך למשל, בעקבות משבר 2008 דווחו תשע מדינות כי ביצעו הפחתת שכר לכלל עובדי המגזר הציבורי, ובארבע מדינות (בריטניה, הולנד, פולין וקנדה) הייתה הקפאת שכר בלבד. באיטליה ובליטא היו הפחתות שכר לבכירים בלבד, שהוחזרו בהמשך, ובניו זילנד וסלובקיה הוקפא שכר הבכירים בעקבות המשבר.

גם מדינת ישראל עשתה בעבר שימוש בקיצוץ בשכר העובדים במגזר הציבורי בעקבות משברים כלכליים – הפחתת שכר מדורגת לתקופה מוגבלת בשנים 2003-2005 ובאמצעות הפחתת תשלומי דמי הבראה בשנת 2009 ודחיית תשלום תוספות שכר.

בסקירה שפרסם ארגון ה-OECD בשנת 2016, נסקרו תהליכים ותוצאות של רפורמות בניהול משאבי האנוש במגזר הציבורי בתגובה למשבר הפיננסי של 2008, ונמצא כי לצד החיסכון התקציבי, להפחתות השכר במגזר הציבורי עשויות להיות גם השלכות שליליות. נמצא כי צעדים אלו הביאו לעליית האינטנסיביות והלחץ בעבודה, בחלק מהמדינות נצפתה ירידה באמון העובדים במערכת ופגיעה במוטיבציה שלהם – דווקא בזמנים מאתגרים בהם עובדים אלו נתקלים בבעיות מורכבות שהם נדרשים לתת להם מענה. זאת לצד הקושי בגיוס עובדים איכותיים יותר שקיצוצים אלו יוצרים למגזר הציבורי המתמודד מול השוק הפרטי.

ה-OECD הבהיר כי אינו תומך בהפחתות שכר רוחביות ככלי מרכזי, אלא מציע למצוא תמהיל נכון של רפורמות ותהליכים המבוססים על גישות חדשניות במטרה להביא להגדלת הביצועים והיעילות של המגזר הציבורי, ולמשיכת עובדים מוכשרים למערכת, תוך התייחסות גם לעלויות ההעסקה.