החומה הגדולה של סין היא מותג רב עוצמה, אולם רק מעטים יודעים שמדובר במספר רב של חומות ומקטעים שלפחות חלקן כלל לא נבנו על ידי הסינים, אלא בידי החיטאני, שקרובים יותר למונגולים של ימינו. החומות הללו נבנו בתקופות שונות לאורך כ-2,000 שנים.
כעת משלחת של ארכאולוגים והיסטוריונים מהאוניברסיטה העברית, בהובלת פרופ' גדעון שלח-לביא ובשיתוף פעולה עם חוקרים מאוניברסיטת ייל והאקדמיה המונגולית למדעים, יצאה למפות את החומה ולחפור חלקים ממנה.
שלח-לביא מספר ל'דבר' על הממצאים המפתיעים: "למרות שהחומה נבנתה בתקופה שנשארו ממנה לא מעט חומרים כתובים, בניית החומה לא מוזכרת בשום מקור. אף שליט לא כתב 'אני בניתי את החומה הגדולה'. אולי כתוצאה מכך החומה לא נחקרה הרבה. וזה מעניין כי מדובר באחד הפרויקטים הגדולים ביותר של האנושות בימי הביניים ובכל זאת נכתב עליה כל כך מעט".
גלי קור שהובילו להגירה דרומה
משלחת בראשותו של שלח-לביא חקרה מקטע באורך של יותר מ-3,500 קילומטרים, שנבנה ככל הנראה על ידי שושלת ליאו בין המאות ה-11 ל-13. במחקר חדש שפורסם בכתב העת היוקרתי Antiquity, לאחר שתי עונות של חפירות שבוצעו על ידי צוות בין לאומי, קבוצת החוקרים מציגה ניתוח מבני וגאוגרפי של החומה שהוביל אותה למסקנה כי תפקידה היה להדוף גלי הגירה ופליטים. זוהי מסקנה המנוגדת להנחה הרווחת שטענה שהחומה הסינית נועדה להגן על גבול האימפריה מפני כיבוש צבאי.
"החומה ממוקמת עמוק בשטחי הערבה המונגולית והרחק מכל ישוב עתיק ולכן מעלה שאלות רבות הן בנוגע לזהות הבונים שלה, אך לא פחות מכך לגבי הסיבות להקמתה. לא ברור מה היתה המוטיבציה להשקיע כמות אדירה של עבודה ומשאבים באזור כל כך מרוחק שגם בתקופה העתיקה יושב באופן מאוד פזור על ידי עמים נוודים.
בניגוד לדימוי הרווח שעמי הערבה הנוודים ישבו מצפון לחומה, וניסו לפלוש לשטחה של הממלכה הסינית שיושביה היו עובדי אדמה, החומה ישבה בלב הערבות. מצפונה ומדרומה עמים נוודים המתפרנסים ממרעה. ככל שאנחנו מצליחים לפענח את רזי העבר אנחנו מבינים שהאזור הצפוני יותר (ערבות מונגוליה של ימינו) סבל ממחזורים של גלי קור שחיסלו את העשבייה והובילו להגירה דרומה. העמים שחיו מדרום לחומה ביקשו להגן על עצמם מפני ההגירה הזו. מבחינה זו, החומה דומה לחומות מודרניות שנועדו לעצור, או לכל הפחות לפקח, על גלי הגירה", אומר שלח-לביא.
החומה של ג'ינגס חאן
אחת הסיבות ל"התעלמות" החוקרים ממקטע החומה הספציפי הזה היא העובדה שחלקים גדולים ממנו ממוקמים רחוק מקווי החומה המוכרים ועמוק בשטח הערבה המונגולית. אחד מהמקטעים הנידחים ביותר של החומה הזאת, שידוע בשמו העממי "החומה של ג'ינגס חאן", הוא באורך של כ-750 ק"מ וממוקם באזור הגבול בין מונגוליה, רוסיה וסין.
משלחת החוקרים חקרה את החומה של ג'ינגיס חאן במשך כשנתיים. מחקר השטח כלל תיעוד שיטתי של קוו החומה ושל קבוצות המבנים שממוקמות מדרום לו, וכן שימוש בטכניקות מתקדמות של תיעוד (שימוש בצילומי רחפן) ותיארוך. בנוסף, החוקרים גילו כי החומה הוקמה כנראה על ידי החיטאנים, קבוצה בעלת רקע נוודי ששלטה על צפון סין ועל חלקים ניכרים ממונגוליה בין המאה ה-10 למאה ה-13 לספירה והקימה בהם שושלת בשם ליאו (Liao dynasty, AD 916-1125 ).
פרופ' שלח-לביא: "העובדה שדווקא קבוצה זו, בעלת רקע נוודי, הקימה את אחד ממערכי החומות הגדולים בהיסטוריה האנושית היא כשלעצמה מעניינת. ניתן ללמוד מכך על הדינמיקה שהביאה לבניית חומה ושאיננה מתאימה בדיוק לדעה הקדומה שלנו של יחסי יושבי הקבע החקלאיים (הסינים) עם עמי הערבה (המונגולים)."
המאמר מהווה בסיס להמשך המחקר של מערך החומות האדיר שהוקם בצפון סין ומונגוליה בימי הביניים. לאחרונה זכה שלח-לביא במענק מחקר מטעם הקרן האירופאית למחקר (ERC), שיאפשר להמשיך ולחקור הן את החומה (כולל חומות מקבילות שנבנו בתחומי סין של היום) והן את התנאים האקולוגיים, הפוליטיים והחברתיים שהביאו להקמתה. הוא מצפה לערוך מחקר מקיף במשך חמש עונות במונגוליה ובסין. "נקווה שזה יתאפשר למרות הקורונה".
