יהודה בן צבי (61) מקיבוץ גינוסר, הוא רב חובל ב'צים'. בינואר עלה על אניה שהפליגה לים התיכון ולחופי אמריקה. למזלו, ולמזלם של שאר הימאים הישראלים, בסיום סבב העבודה, לאחר שלושה חודשים, עגנה האניה בחופי ישראל והם יכלו לרדת ממנה ולשוב לביתם. "ידענו כבר אז שלא יתנו לרדת לנמלים ושנישאר על הספינה. יצא לנו טוב, הגענו לנמל ישראל, שבעה אנשי הצוות הישראלים, וירדנו ישר לבידוד. הצוות הזר נשאר על האניה בלי לדעת מתי יחזור. באניה לפנינו לא היה אפשר להחליף את הצוות והם נשארו".

כמו הימאים הזרים מהאניה של בן צבי ישנם עוד כ-150 אלף ימאים שנלכדו באניות ברחבי העולם בשל נגיף הקורונה. כעת ארגון העבודה הבינלאומי (ILO) קורא לממשלות לנקוט ללא דיחוי בכל האמצעים האפשריים בכדי לאפשר את החלפת הצוותים באניות תוך נקיטת צעדים למזעור הסיכון להידבקות.

קריאתו של ה-ILO מגיעה יותר מחודש לאחר שפרסם אזהרות לגבי מצוקתם של יורדי הים שאינם יכולים לעזוב את אניותיהם. מאז לא הושגה כל התקדמות, ולדברי הארגון, מצבם מחמיר עם כל יום שעובר.

"אנשים לא רואים את הסוף"

על פי ה-ILO רבים מהעובדים סיימו את סבב העבודה לפני יותר מארבעה חודשים, אך עם חוזים שהוארכו באופן חריג בגלל המשבר, רבים מדווחים כעת כי הם סובלים מבעיות נפשיות וגופניות, מה שמפחית את יכולתם לבצע את תפקידם בבטחה.

יהודה בן צבי. "אנשים לא רואים את הסוף" (צילום: אלבום פרטי)

לדבריו של בן צבי, המצב בו הימאים נמצאים, ללא יכולת להתאוורר, משפיע עליהם באופן קשה. "אנשים לא רואים את הסוף. לאור העובדה שאי אפשר לרדת לחוף – אלה לא בשורות טובות לאנשי האניה".

להפלגה הבאה יצא בן צבי בתחילת חודש יולי, ככל הנראה לארצות הברית, והוא חושש. "יש לי אחריות על האווירה באנייה ועל הטיפול השוטף באניה. זה לצאת ולא לדעת מה מחכה בצד השני, מתי זה יגמר, איפה זה ייגמר".

"סכנה בטיחותית ובריאותית"

98% מהסחורות בעולם נעות דרך הים. חברות הספנות מעסיקות עובדים מכל העולם וברוב המקרים הצוותים מורכבים מאזרחים ממדינות שונות. כשימאי עולה על ספינה הוא חותם על חוזה לחודשיים-שלושה, כאשר פריקת סחורה בנמל מהווה הזדמנות לימאים להתאוורר. לצד זאת, חילופי הצוותים מתבצעים בדרך כלל בעזרת טיסות, דבר שלא מתאפשר כעת בשל השבתת הטיסות העולמית.

בד בבד, ההגבלות על שינויי הצוותים, שנועדו לצמצם את התפשטות נגיף הקורונה גרמו לכך שהימאים הממתינים לחזור לים איבדו את הכנסותיהם.

בתגובה למצב, מפעיל ה-ILO לחץ על ממשלות, רשויות הגירה ורשויות ימיות על מנת שיפעלו יחד כדי להכיר בימאים כעובדי חיוניים שמבטיחים את שטף המסחר ואת שינועו של ציוד רפואי חיוני, ציוד בטיחות, מזון ומוצרים קריטיים אחרים במהלך המגיפה.

"אני קורא למדינות החברות בארגון להכיר בימאים כעובדים חיוניים", אמר גיא ריידר, מזכ"ל ה-ILO. ריידר קורא למדינות לאמץ את הצעדים הדחופים "שיאפשרו למי שעובד קשה כדי לספק לנו תרופות, מזון וצרכים אחרים, ללכת הביתה ולהיות מוחלפים על ידי צוותים טריים.

"אילוץ ימאים מותשים להמשיך לעבוד יותר מארבעה חודשים מעבר לסיום החוזה שלהם אינו מקובל. זו סכנה בטיחותית ובריאותית. כעת נדרשת פעולה כדי להבטיח עבודה הוגנת עבור הימאים, להימנע מתאונות ימיות ומאסונות סביבתיים. אנו קוראים לממשלות לפעול יחד כדי לגרום לשינוי".

הקריאה להגדיר את הימאים כעובדים חיוניים הודגשה בהצהרה משותפת שהונפקה ב- 22 במאי על ידי ארגון התעופה האזרחית הבינלאומית, הארגון הימי הבינלאומי וארגון ה-ILO. הגדרה שכזו היתה פוטרת את אנשי הצוות ממגבלות נסיעה ומקלה על החלפת המשמרות בספינות.

לשכת הספנות הבינלאומית, הקונפדרציה הבינלאומית של האיגודים המקצועיים ופדרציית עובדי התחבורה הבינלאומית התייחסו לדחיפות המצב במכתב למזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרס ב-21 במאי. הם הדגישו את הסיכונים לבריאותם הנפשית והפיזית של הצוותים שנלכדו על הסיפון והביעו חשש לגורלם של העובדים הפגיעים ביותר שעלולים לפגוע בעצמם.