גל המחאה נגד הגזענות משנה את המרחב הציבורי. ההפגנות ההמוניות בהובלת תנועת Black Lives Matter, שהחלו בעקבות רצח ג'ורג' פלויד במיניאפוליס, זוכות להנצחה ברחובות ובכיכרות. מה שהחל בשינוי שמות של רחובות בארה"ב, מתרחב לצעדים משמעותיים יותר של הסרת פסלים של סוחרי עבדים באירופה.
זה התחיל בבירת ארה"ב, בוושינגטון די. סי. המילים "Black Lives Matter" נצבעו באותיות צהובות גדולות על גבי אחד הרחובות הסמוכים לבית הלבן, וזאת כתגובה לפיזור האלים של מפגינים שקטים ביום שני שעבר. מי שעמדה מאחורי המעשה הייתה ראש העיר מיוריאל באוזר. "הייתה אפשרות לשלוח מסר ברור זה באחד הרחובות החשובים בעיר שלנו", הסבירה באוזר, "מסר זה נועד לעם האמריקאי: חיים שחורים חשובים, אנושיות שחורה חשובה". באוזר אף החליטה כי מקטע הכביש שבו נצבעו האותיות יקרא מעתה "רח' בלאק לייבס מאטרס".
The section of 16th street in front of the White House is now officially “Black Lives Matter Plaza”. pic.twitter.com/bbJgAYE35b
— Mayor Muriel Bowser (@MayorBowser) June 5, 2020
משם התגלגלה המחאה לבריטניה. ביום ראשון, מפגינים בעיר הנמל בריסטול השליכו לים פסל שהנציח את אדוארד קולסטון, מעשירי העיר שעשה את הונו במאה ה-17 מסחר בעבדים ממערב אפריקה. חלק מנבחרי הציבור הבריטים גינו את הפלת הפסל בתור מעשה ונדליזם, בעוד שאחרים שיבחו את המפגינים על פעולתם נגד אידאולוגיה גזענית.
Absolute scenes today!!!!! Big up bristol, the statue of Edward Colston just got taken down in the BLM protest!!! #BlackLivesMatter pic.twitter.com/6yvyXm2dtJ
— s (@salmassalim) June 7, 2020
"זה היה מחזה מדהים לחלוטין שמראה את החשיבות בכך שנדע את ההיסטוריה שלנו", אמרה אלייה חסינה, דוברת תנועת Black Lives Matter בריטניה. חסינה, אוצרת במקצועה, אמרה לסוכנות הידיעות רויטרס כי "לאמנות ציבורית יש השפעה על הדמיון שלנו ועל מה שאנחנו מאמינים שהוא לב החברה שלנו, משום שזה מה שאנחנו מייחסים לו חשיבות".
לדבריה, אחרי שעצומות רבות להסרת הפסל של קולסטון, שתואר בתור "נדיב וישר" לא זכו לתגובה מצד הרשויות, "העיר בריסטול השמיעה את קולה בדרך אחרת".
בניסיון להימנע ממה שקרה בבריסטול, הסירו מועצת רובע טוואר האמלטס בלונדון, ו'קרן הנהר והתעלה' את פסלו של סוחר העבדים רוברט מיליגן, שעמד מחוץ למוזיאון דוקלנד במזרח העיר.
מיליגן, בן המאה ה-18, היה בעלים של מטעי סוכר בג'מייקה בהם החזיק יותר מ-500 עבדים. הפסל עמד על אדמה ששייכת לקרן, שהבטיחה כי תפעל להסרתו מהר ככל הניתן, זאת לאחר שאנשי תנועת Black Lives Matter בבריטניה דרשו להסיר את כל הפסלים של סוחרי העבדים במדינה. שני הפסלים, בריסטול ובלונדון, הוצבו בשנת 1895.
A statue of noted slaveholder Robert Milligan has been removed from outside the Museum of London Docklands.
(Read more: https://t.co/Hfa3q0eWkZ) pic.twitter.com/SAq4SI0r3x
— BBC London (@BBCLondonNews) June 9, 2020
עיריית אנטוורפן שבבלגיה, הסירה אתמול פסל של המלך לאופולד השני, אחרי שרבבות אזרחים חתמו על עצומה ברשת שקראה לעשות זאת בשל הרצח ההמוני שניהל בקונגו שבמרכז אפריקה.
#Antwerp authorities have removed a statue of colonial Belgian King Leopold II after the weekend’s #BlackLivesMatter protest. The campaign to remove all of them continues. #DRC #KingLeopoldII #Belgium pic.twitter.com/7Io5uAfcMK
— Jack Parrock (@jackeparrock) June 9, 2020
המלך לאופולד השני קיבל את קונגו, המדינה הגדולה ביותר באפריקה בימינו (פי 113 מישראל), במתנה בוועידת ברלין ב-1885. הייתה זו הפעם הראונה, והאחרונה, בה קיבל אדם פרטי שטח גדול ומיושב כל כך לידיו. המלך הבלגי הכניס לקולוניה חברות פרטיות שהיו בבעלותו לאיסוף גומי, הובלתו בנהרות, אחסונו, ומכירתו לסוחרים אירופאים. האיסוף של הגומי דרש עובדים רבים. הביקוש הרב לגומי בשווקי אירופה, בראשית המאה ה-20, גרם למלך הבלגי לעשות כל דבר, עד כדי רצח מאורגן של בני אדם, בעבור הגומי.
השיטה הייתה פשוטה: המעבידים האירופאים היו פונים לשבטים מקומיים, שרבים מהם היו אנאלפביתים, ומחתימים אותם על חוזים הכתובים בצרפתית, שגם דוברי צרפתית לא יכלו להבין. בתוקף החוזים הועברו כל האדמות והרכוש של הילידים לידי החברות הפרטיות. החוזים חייבו אותם לעבוד בתנאי רעב בעבור אותן חברות אירופאיות. המלך הבלגי התיר לאנשיו לרצוח את כל מי שסירב לעבוד, ולחסל כפרים שלמים על כל יושביהם במידה ויפרו הסכמים עם האירופאים.
מיליוני קונגולזים מתו מרעב, ממחלת השינה, וממגפות נוספות שנפוצו כתוצאה מהדיכוי שכפו עליהם האירופאים. על פי הערכות החוקרים, ב-24 שנותיה של "קונגו החופשית" תחת שלטונו של לאופולד השני, נהרגו 15-10 מיליון קונגולזים.
בלב הבירה בריסל ניצב פסל נוסף של המלך. פסל מהודר, בגובה שלושה מטרים, בו המלך רוכב על סוסו והוא מביט הרחק לעבר האופק. נכון לשעה זו, פסל זה עדיין לא הוסר.
