בלא מתווה ממשלתי ברור לפתיחת השמיים מחדש, יתקשו חברות התעופה הישראליות להיערך לחזרה לפעילות. כך אמרו מנכ"לי החברות בוועדת הכלכלה של הכנסת. לדבריהם, גם לאחר פתיחת השמיים תהיה התעופה הישראלית בעמדת נחיתות מול חברות תעופה זרות הזוכות לסיוע רב יותר, לרבות הזרמת כספים ישירה מצד מדינותיהן. יו"ר הועדה ח"כ יעקב מרגי נזף במשרד התחבורה שלא שלח נציג לדיון.

"אנחנו בקשר רציף עם משרדי הממשלה השונים כדי להבין מתי המדינה מתכוונת לפתוח את השמיים, וכרגע אין שום תשובה ברורה לא מתי ולא לאיזה יעדים יפתחו השמיים, אפילו לא ביחס למדינות המגדרות 'ירוקות'" אמר גונן אוסישקין,  מנכ"ל אל על, שהסביר שכיום פועלת החברה עם 10% מכוח האדם שלה.

אורי סירקיס, מנכ"ל חברת ישראייר, סיפר שהחברה מפעילה את קו הטיסות לאילת, תוך שימוש ב-40% מכוח האדם שלה. הוא דיווח כי אמש פתחה קפריסין את גבולותיה, והחברה ביצעה אליה טיסה ראשונה מאז סגירתם. עם זאת, חוסר הוודאות בשוק, והעובדה שקפריסאים המגיעים לארץ (בניגוד לישראלים הנוחתים בקפריסין) מחויבים בתקופת בידוד, מקשים על יכולתה של החברה להגדיל את המכירות ולהיערך כראוי להמשך.

גם ב'ארקיע' מתמודדים עם מציאות דומה. "אנחנו לא יודעים להגיד מתי נוכל לחזור לטוס, קשה לנו לבנות אפילו תרחישים עסקיים מול המערכת הבנקאית שנחוצים לנו כדי לקבל את ההלוואה בערבות המדינה" אומר ירון אמזלג, המנכ"ל הטרי.

בעולם יש הבנה של חשיבות התעופה לכלכלה המקומית

"המדינה מדברת על הלוואות בנקאיות ולא על שום דבר אחר" הוסיף אוסישקין. "כל חברות התעופה בעולם, חזקות כחלשות, נסמכות היום על תמיכה מדינתית. לופטהנזה קיבלה לפני שבוע 10 מיליארד שקלים". לדבריו, חברת אל על תורמת מדי שנה כ-700 מיליון דולר לתל"ג של מדינת ישראל, ומעולם לא ביקשה קודם למשבר הקורונה את עזרת המדינה. "הצגנו גם תוכנית התייעלות בהיקף 400 מיליון דולר בשנה, הכוללת פיטורי 2000 עובדים, שאושרה על ידי המדינה".

קובי זוסמן מנכ"ל השלוחה הישראלית של ארגון חברות התעופה העולמי IATA חידד גם הוא כי בניגוד לישראל, בחלקים נרחבים מהעולם ניתן לחברות התעופה סיוע ישיר לחברות. "הונג קונג  פשוט קנתה 400 אלף כרטיסים מהחברות. למה? כי יש הבנה של החשיבות של הסקטור הזה לכלכלה המקומית".

הלאמה של ממש אינה על הפרק

לפי אלי מורגנשטרן, רכז תחום תעופה באגף התקציבים באוצר, במדינות רבות ובהן ארצות הברית, חלק ניכר מכספי התמיכות הישירות שהועברו לחברות התעופה נועד לתשלום שכר לעובדים בתקופת ההשבתה, בעוד שבישראל נעשה שימוש במנגנון ההוצאה לחל"ת ובתשלום של דמי אבטלה לעובדים. "מורכב להשוות את ישראל למדינות אחרות בהקשר הזה", אמר.

לדבריו, לחברות ישראייר וארקיע הוצעו הלוואות בנקאיות  בגובה 100 מיליון דולר בערבות מדינה של 75%. "ישראייר כבר קיבלה גם אישור מהבנקים. גם ארקיע זכאית והיא צריכה להשלים את ההליך הטכני לשם כך. מדובר בערבות חריגה ביחס לחברות אחרות במשק".

אל על נמצאת לדבריו במצב מורכב יותר, שכן על פי ההערכות היא זקוקה לכ-400 מיליון דולר. לאחר שהחברה לא הצליחה לקבל הלוואה מהבנקים בתנאים מקבילים לאלו של שתי החברות האחרות, הוצעה לה ערבות מדינה בגובה 82.5% מההלוואה, אולם גם בתנאים אלו, לא הצליחה החברה לקבל הלוואה.

לטענתו הקושי של החברה לקבל הלוואה נובע מהעובדה שהמינוף שלה גבוה מידי. "המינוף של חברות התעופה הישראליות האחרות עומד על 50%, ובעולם עומדים על בין 20% ל-200%. באל על עומדים על 1,200% מינוף".

האוצר מציע לחברה לבצע הנפקת מניות בשווי 150 מיליון דולר, ובכך להכפיל את ההון של החברה, ומתחייב לרכוש מניות שלא יירכשו על ידי הציבור. מורגנשטיין הסביר כי הנחת העבודה היא שהציבור ירכוש חלק לא מבוטל מהמניות, אך כי במידה והמדינה תהיה הרוכשת היחידה יוותרו בבעלותה 60% ממניות החברה. כדי למנוע מצב בו המדינה משמשת כבעלים בפועל של החברה מכין האוצר מתווה להעברת המניות לנאמן, בייפוי כוח. לאחר ההנפקה, מאמינים באוצר, יקל על החברה לקבל הלוואה בגובה יתרת הסכום הדרוש לה.