הסמכת השב״כ לבצע איכון של חולי קורונה הסתיימה בחצות (בין רביעי לחמישי). המערכת, המכונה 'הכלי', פעלה קרוב לשלושה חודשים, החל מה-17 במרץ, מכוח תקנות שעת חירום. היא השתמשה באיכון הטלפונים הסלולריים של אנשים שאובחנו כחולי קורונה כדי לאתר אנשים שעמם באו במגע ולהורות להם להיכנס לבידוד. אנשים אלו קיבלו הודעות לטלפון הנייד שלהם כי באו במגע עם חולה קורונה. תוקף התקנות לא הוארך, והממשלה החליטה שלא לעגן את הפעלתן בחקיקה ראשית, מה שיבטל את סמכות שב"כ לבצע איכון.

תוקף התקנות היה אמור לפקוע בשני האחרון, אך ועדת המשנה לשירותים החשאיים בכנסת אישרה את בקשת הממשלה להארכת מועד של 48 שעות, כדי להניח על שולחן הכנסת הצעת חוק שתעגן את המשך ההפעלה. אתמול (שני) החליט קבינט הקורונה בממשלה שלא להניח את הצעת החוק. גם עמדת שירות הבטחון הכללי עצמו היתה שעדיף להפעיל את המעקב באמצעות גורמים אזרחיים.

הפעלת המערכת עוררה ביקורת ממספר סיבות: האחת היתה כי מדובר במתן סמכויות מופרזות לשב"כ כלפי אזרחים, מה שחורג מתפקידו כגוף בטחוני האחראי על מאבק בטרור. ביקורת נוספת היתה הפעלת המעקב מכח תקנות שעות חירום ולא מכוח חקיקה ראשית, מה שמונע בקרה על החקיקה. על נושא זה הוגשה עתירה לבג"ץ, שאכן המליץ לממשלה לעגן את הפעלת המערכת בחקיקה.

ביקורת נוספת שהובעה על המערכת היתה שהיא מציעה תחליף אלקטרוני לחקירה אפידמיולוגית שאמורה להיערך על ידי אנשי מקצוע מתחום בריאות הציבור.

חודשיים של הארכות

ועדת המשנה לשירותים החשאיים בכנסת, המפקחת על פעילות שב"כ, אישרה את החלטת הממשלה להפעיל את המערכת החריגה והאריכה את האישור מספר פעמים, תוך התניית ההארכה בכך שההפעלה תעוגן בחקיקה ולא בתקנות שעת חירום. ב-31 במרץ, שבועיים לאחר הפעלת המערכת, אישרה הוועדה להפעיל את האיכון עד ה-30 באפריל. ב-30 באפריל האריכה הוועדה את האישור בחמישה ימים נוספים, ב-5 במאי הוארך האישור בשלושה שבועות נוספים.

ב-26 במאי הוארך האישור בשלושה שבועות נוספים, עד ה-16 ביוני, אך נקבע כי אם הממשלה לא תגיש הצעת חוק עד יום שני השבוע, ה-8 ביוני, האישור יפקע. עם זאת נקבע כי השימוש במערכת ייעשה במקרים פרטניים וחריגים בלבד. בדיון בשני השבוע  דיווח משרד הבריאות כי בשבועיים שחלפו בין הדיונים נעשה שימוש במערכת פעם אחת בלבד, במקרה של חולה שלא היה מסוגל לתקשר.

ב-8 ביוני, שבו עדיין לא הונחה הצעת החוק, נעתרה הוועדה לבקשת הממשלה להאריך את האישור ביומיים נוספים, כדי לאפשר לקבינט הקורונה להחליט סופית האם להניח את החוק.

כפי שקבעה הוועדה, אי הנחת הצעת החוק על שולחן הכנסת משמעותה פקיעת הסמכתו של השב"כ לסייע בנושא. יו"ר ועדת החוץ והבטחון, ח"כ צבי האוזר (דרך ארץ), אמר: "אני מבהיר כי החל מהיום בחצות ישנה מניעה חוקית לעשות שימוש בכלי שירות הביטחון הכללי לצורך איכון מכשירי טלפון במסגרת המאבק בנגיף הקורונה. המאבק בנגיף הוא ארוך וחריג אך גם הסתייעות ביכולות שירות הביטחון הכללי הינן חריגות ביותר. ראינו לנכון לקיים דיון פתוח בנושא מהותי זה שעיקרו איזון בין הזכות לפרטיות לזכות הבסיסית לחיים.

"ועדת המשנה לשירותים חשאיים ראתה לאורך כל הדיון שנמשך כשלושה חודשים את הצורך בבחינת חלופות אפקטיביות לשימוש בכלי השב"כ. העובדה שהממשלה החליטה שלא להתקדם בשלב זה עם הליך חקיקה שיסדיר שימוש בכלי השב"כ מוכיחה כי התעקשות הועדה על חלופות נפלה על אזניים קשובות".

האוזר הוסיף כי "תקוותי שהממשלה תפעל באמצעים אחרים לתת מענה אפקטיבי לשמירת שלום הציבור בנושא הקורונה ותפנה להמשך הליך חקיקה רק במקרה בו יהיה קיים צורך ממשי ולא יינתן מענה משמעותי בכלים אזרחיים אחרים".