'תקנת הפיגומים', לפיה כל פיגום חדש שיוקם בגובה של למעלה מ-8 מטרים, יהיה חייב לשאת תו תקן ישראלי – תיכנס לתוקפה ב-27 ביולי; אלא שנכון להיום, אין ולו דגם פיגומים אחד, בין אם מיובא ובין כזה המיוצר בארץ, שאושר על-ידי מכון התקנים הישראלי.

בהתאחדות בוני הארץ טוענים כי מכון התקנים לא עמד בהתחייבויותיו להקים מעבדה מוסמכת שתוכל לבצע את הבדיקות הנחוצות לאישור דגמי הפיגומים. בהתאחדות דורשים לדחות את מועד הכניסה לתוקף של התקנה, עד שיאושרו דגמים וניתן יהיה להצטייד בפיגומים העומדים בהם. "לא ניתן להטיל על ציבור הקבלנים גזירות שהוא איננו יכול לעמוד בהן".

תקנות הפיגומים עברו בינואר 2019, ימים ספורים לפני פיזורה של הכנסת ה-21, מתוך תחושת דחיפות ובמטרה שלא למסמס את ההסכמות בין ההסתדרות והממשלה להתאים את סטנדרט הפיגומים בישראל לזה הנהוג במדינות אירופה.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

כך הוחלט על מתווה מדורג להחלת התקן החדש – שבתוך חצי שנה יחול על פיגומים בגובה למעלה מ-30 מטרים; בתוך שנה וחצי על פיגומים בגובה למעלה מ-8 מטרים; ובתוך 3 שנים על כלל הפיגומים באתרי הבנייה בישראל.

פיגומים באתר בנייה. ארכיון (צילום: יונתן זינדל/ פלאש90)

מכון התקנים התחייב אז בפני הוועדה, כי בתוך חודשים ספורים ייערך להתחיל בביצוע הבדיקות הנחוצות לדגמים במטרה לאשר אותם, אולם בפועל נשלחו היצרנים והיבואנים להשיג שורה ארוכה של אישורים ותוצאות בדיקות ממעבדות שונות ברחבי העולם.

למרות שבין 8 הגורמים שפנו למכון, ישנם גם גורמים המשווקים פיגומים למדינות רבות באירופה, עד היום אף פיגום לא אושר. אחת הסיבות לכך היא דרישה שמציב מכון התקנים לביצוע 'בדיקת עומס', בדיקה שאינה נדרשת לדוגמה בגרמניה ובבריטניה. יתרה מכך, המכון מוכן לקבל את תוצאות הבדיקה, רק במידה ותבוצע באחת משתי מעבדות עימן התקשר – בגרמניה ובטורקיה.

"גם אם מחר יאשרו את הדגם, ייקח בין שנה לשנה וחצי להחליף את הפיגומים בשטח. מדובר בתהליך ארוך, השוק בכלל לא ערוך", אומר ל'דבר' מאיר שמש, יו"ר ארגון מתקיני הפיגומים. "היצרנים צמצמו בשנה החולפת את הייצור של הפיגומים כי הם חוששים שבסוף לא יקבלו אישורים על התקנים ויתבעו אותם".

מכון התקנים הישראלי (צילום ארכיון: Itzuvit, מתוך ויקיפדיה).

שמש מזכיר כי כבר החל מסוף יולי 2019 נאסר השימוש בפיגומים הישנים לבניית פיגומים בגובה למעלה מ-30 מטרים, ופיגומים 'חוקיים' כאמור אינם קיימים בשוק. "כמובן שאנשים בכל זאת מרכיבים, הם עושים את זה עם אישור קונסטרוקציה אצל מהנדס. אבל בעצם הם נאלצים לעבור על החוק בעל כורחם". ארגון מתקיני הפגיומים קרא גם הוא לדחיית יישום הפעימה הנוספת של התקנות, ואף לשקילתן מחדש.

"בתקופה שחלפה ניסינו לדון עם מכון התקנים ולחפש פריצת דרך שתאפשר את היערכות הענף במועד, אך ללא הועיל", אומר ל'דבר' יו"ר מנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד העבודה והרווחה, חזי שוורצמן. "אנחנו סבורים שניתן למצוא פתרונות שכן ישנם יצרנים ויבואנים שהמוצרים שלהם משמשים כאמור את השוק האירופאי על-פי התקן האירופאי, ונדרש רק להבין כיצד להשלים את תהליך האישור שלהם על-פי התקן הישראלי. מה שמעניין אותנו זה שיהיו פיגומים בטוחים ב-2020".

לדבריו מצטרף סגנו, אריק שמילוביץ', שמוסיף כי בכל מקרה, מנהל הבטיחות יבצע את ההנחיות הכתובות בחקיקה, כלשונן, או בהתאם להנחיות השר. "לנו אין כאן שיקול דעת".

גם במכון התקנים טוענים כי טווח הפעולה שלהם מוגבל על-ידי נוסח החוק. עדי כפרי, ממלא מקום ראש ענף עמידות מבנים במכון, מסביר ל'דבר' כי בניגוד למדינות השונות באירופה, שאימצו חלקים שונים מתוך התקן והגדירו בדיקות ספציפיות כבדיקות מחייבות, התקנה הישראלית, כפי שנוסחה בינואר 2019, הפכה את נוסח התקן כולו למחייב.

סגירת אתרי בנייה בתל אביב. (קרדיט דוברות המשטרה)

"השאלה למה מתעקשים על כל הבדיקות היא עניין רגולטורי שלא עומד לפתחו של מכון התקנים. אנחנו מיישמים את החוק ככתבו", אמר. "בגלל לשון התקנה אין לנו אפשרות היום לתת 'אישורים חלקיים', והאישור ניתן רק לאחר בדיקת כלל הסעיפים בתקן. מספיק שלא עומדים בסעיף אחד – וכל הדגם לא יכול להיות מאושר".

לדבריו, רק לאחר אישור התקנה הבינו במכון כי לא יהיו מסוגלים לבצע בעצמם את כל הבדיקות הנדרשות על-פי התקן ושבועות ספורים לאחר כניסת התקנה לתוקף כבר התריעו בנושא והחלו לחפש מעבדות חיצוניות שיוכלו לבצע אותן. גם כאן, לטענתו, מוגבל המכון ויכול לקבל רק תוצאות בדיקות של מעבדות שהוסמכו על-ידי אחד הגופים החברים בגוף הבינלאומי להסמכת מעבדות  (ILAC).

הקושי המרכזי לדבריו היה באיתור מעבדות שיוכלו לבצע את מבחן ההעמסה המופיע בתקן, ואכן – נמצאו רק שתיים כאלו בכל העולם, בטורקיה וגרמניה, והמכון חתם עימן על הסכמי הכרה. לעת עתה, אף אחד מהגופים שפנה לאשר דגמי פיגומים, לא הציג אישור לביצוע המבחן.

כפרי טוען שהפתרון למצב אינו תלוי במכון התקנים, ודורש את תיקון החוק. לחילופין, הוא אומר "מה שהצענו ונשקל בחיוב בזרוע העבודה זו הקמה של וועדה בראשות מפקח עבודה ראשי של מנהל הבטיחות והבריאות, שיהיה אחראי לתת אישור לשימוש בדגם".