דו"ח "מבט לכלכלה העולמית" שפרסם השבוע ארגון המדינות המפותחות (OECD) סוקר בהרחבה את השבר הכלכלי העולמי שמתרחש כעת בשל התפרצות הקורונה, וממליץ על דרכים ליציאה מהמשבר. חלק מצעדי המדיניות שמציעים מחבריו, מזכ"ל הארגון אנחל גורייה והכלכלנית הראשית לורנס בון, נחשבו עד לפני זמן קצר בלתי מקובלים בעליל.
קודם כל, הגדלת החוב
לפי גורייה ובון, הגדלת החוב איננה רק "תאונה", אלא כלי הכרחי לביצוע השקעות בחילוץ הכלכלה שלא ניתן לבצע בעזרת המשק הפרטי. בטווח המידי, ההשקעות החיוניות הן בהזרמת כספים למימון שכר לעובדים והלוואות תזרימיות לחברות וארגונים בכדי לאפשר להם לעבור בשלום את הגל הראשון. עם זאת, הדרך לשיקום כלכלי איננה קצרה, ולכן המדינות יידרשו להמשיך ולגייס חוב בכדי לממן השקעות בשיקום הכלכלה והתאמתה לתנאים העולמיים החדשים.
הארגון מצדיק את הגדלת חובות הממשלות כל עוד האבטלה גבוהה והאינפלציה נמוכה. לפי התחזית המוצגת בדו"ח, השיקום צפוי להגיע רק במהלך 2021, בתרחיש האופטימי בו ממשלות סיפקו את התמיכה הנדרשת שהמשק הפרטי יוכל להתאושש.
למקד את ההשקעות ב'כלכלת מעבר'
בארגון ממליצים למקד את ההשקעות באוכלוסיות החלשות ביותר, כמו גם בתמריצים לשינוי המבנה הכלכלי לעבר עסקים חסונים יותר. לדבריהם, יש לגבות מחיר מתאגידים שיזכו לחילוץ ממשלתי, כדי לא להעניק 'פרס' למנהלים שהתנהלו בחוסר אחריות כלכלי בטרם התפרצות הקורונה. עם זאת, הפגיעה צריכה להתמקד זכויות בעלי המניות ובעלי החוב, אך לא בצורה שתפגע ביחסי העבודה בארגונים עצמם.
במקביל, השקעות הון חדשות צריכות להיות ממוקדות בענפים המודרניים, ובכאלו שגילו חסינות גבוהה יותר להשלכות הסגר. לשם כך נדרש שינוי בשוק העבודה, תוך עידוד תעסוקה בענפים יציבים יותר. שינוי זה מחייב הגדלה של הזכאות לדמי אבטלה והשקעה נרחבת במערך הסבות מקצועיות.
הדילמה העולמית – שיתוף פעולה או הסתגרות?
מהלכי סגירת הגבולות והחשש מהמגפה עודדו את הממשלות לצעדי הסתגרות כלכלית. למרות הביקורת הרבה במדינות המערב על השלכות תהליכי הגלובליזציה הכלכלית בעשורים האחרונים, בארגון מזהירים כי נקיטת מדיניות של הסתגרות תפגע בכלכלות העולם יותר מאשר תועיל להן. לפיכך ממליץ הדו"ח לחזק את ממדי ההוגנות והקיימות במאמצים החדשים לשיתוף פעולה כלכלי, ובראשן התחייבות להפיץ במהירות ובזול לכל מדינות העולם את החיסון למגפת הקורונה, מרגע שחיסון כזה יהיה קיים.
"שגשוג נובע מדיאלוג ושיתוף פעולה. הדבר נכון ברמה הלאומית והבינלאומית כאחד", מצהירים בארגון. לא קשה להבין את הספקנות שהאמירה הזו מעוררת לאור ההשלכות הקשות של הסכמי הסחר העולמי על התעסוקה במגזר היצרני במדינות המערב, ובצידה ההתעשרות המתגברת של שכבה מצומצמת יחסית – יבואנים, יצואנים, הייטקיסטים והמגזר הפיננסי.
