ועדת העבודה והרווחה של הכנסת דנה בהצעת חוק על פיו מוסדות ציבוריים יחוייבו בייצוג הולם לאנשים עם מוגבלויות משמעותיות בשיעור של 5% ממצבת העובדים, לקריאה שניה ושלישית. יו"ר הוועדה ח"כ אלי אלאלוף (כולנו) אמר כי בכוונתו להביא את הצעת החוק להצבעה בוועדה בעוד שלושה שבועות.

אמנם כבר כיום, ישנו צו הרחבה להסכם בין ההסתדרות וארגוני המעסיקים, המחייב כל מעסיק של למעלה ממאה עובדים, ובכללם מעסיקים ציבוריים, לעמוד בייצוג הולם של 3% לאנשים עם מוגבלויות. אולם הצעת החוק מבקשת להתמקד בהעסקתם של בעלי מוגבלות משמעותית ולהרחיב את שיעור ההעסקה ל-5%.

בדיונים על הצעת החוק התגלו מספר סוגיות שהמענה עליהם טרם בורר. סוגיה ראשונה היא הגדרת מוגבלות משמעותית. על פי ההצעה, אנשים עם "מוגבלות משמעותית" יוגדרו כמי שיש לו 40% נכות ומעלה, שהוכרו על ידי המוסד לביטוח לאומי, משרד הביטחון או מס הכנסה וכן מי שיש לו 20% נכות ומעלה ועבר שיקום תעסוקתי במשרד הביטחון, המוסד לביטוח לאומי, או משרד הבריאות. נושא השיקום התעסוקתי הניתן על ידי משרד הכלכלה, הנוגע לבעלי אחוזי הנכות הנמוכים יותר (20% ומעלה) שרוי עדיין במחלוקת.

אורן הלמן, ארגון 'סיכוי שווה': "למדתי עכשיו מה זה 'לא בחצר האחורית שלי' – כולם בעד החוק אבל לא אצלם. גם לא רוצים אכיפה. למה שהנאכף ירצה שיאכפו?"

כרמל שטינגר, מנהלת אגף השיקום במוסד לביטוח לאומי אמרה, "הצעת החקיקה לא עושה הבחנה בין אחוזי נכות. צריך לדייק מעט יותר, ההצעה לא מבחינה בין אדם עם 20% נכות שיכול להיות למשל חולה סכרת, לבים אדם עם 100% נכות". ד"ר שלי נורדהיים-גולן, מנהלת השירות לשיקום מקצועי תעסוקתי, אמרה כי "לדעתנו תהיה העדפה לאוכלוסיה בעלת יכולת תפקוד גבוה יותר. באירופה למשל מדובר רק על נכויות קשות". ח"כ שמולי, מיוזמי החוק, השיב "יש פה דילמה, זה ברור – איפה שמים את הרף כי זה משפיע לכאן ולכאן. חשבנו ש-20% נכות ומעלה שעברו שיקום תעסוקתי, זו נקודת איזון טובה".

לא בגינה האחורית שלי

במהלך הדיון הביעו שורה של נציגי גופים תמיכה עקרונית בהצעת החוק, אך ביקשו, מטעמים שונים, לצמצמו או להחריגם ממנו. עורך הדין בשארה פראן מהלשכה המשפטית של נציבות שירות המדינה, אמר כי קיים כבר חוק לייצוג הולם לאוכלוסיה הערבית וכי על שולחן הכנסת ישנה הצעת חוק נוספת הנוגעת לייצוג הולם לאוכלוסיה החרדית. לדבריו "לשריון של 5% יש השלכות רוחב ביחס לשאר האוכלוסיות, שאנחנו לא יודעים להעריך". פראן הצהיר כי נציבות שירות המדינה כבר היום הינה "נושאת הדגל" של התחום וכי הייצוג בה כיום לאנשים עם מוגבלויות עומד על 2.7% על פי הגדרה המחמירה מזו המופיעה בחוק. בתגובה לדבריו השיב חבר הכנסת שמולי כי הוא למעשה מבקש מהוועדה לוותר על החוק. ויו"ר הועדה אלי אלאלוף הבהיר כי אין בכוונתו לשנות את הדרישה לייצוג הולם של 5% לפחות.

"למיטב ידיעתי אין במדינת ישראל 5% מכלל הרופאים שעומדים בקריטריונים הללו, וגם אם נרצה לעמוד בחוק לא נוכל." אמר גדי כהן סמנכ"ל משאבי אנוש בריאות כללית אשר סיפר לנוכחים כי הוא בעצמו נכה צה"ל עם 58% נכות. "אני לא מקבל את זה" השיב יו"ר הוועדה אלי אלאלוף "בעתיד אנשים עם מוגבלויות ילמדו מקצועות שהיום לא ניתן למצוא בהם אותם", והדגיש כי מדובר בחוק הדרגתי שיישומו לא יבוצע בבת אחת.

גדי כהן סמנכ"ל משאבי אנוש בריאות כללית: "למיטב ידיעתי אין במדינת ישראל 5% מכלל הרופאים שעומדים בקריטריונים הללו, וגם אם נרצה לעמוד בחוק לא נוכל."

עו"ד מרגלית גוטרמן מהלשכה המשפטית במשרד הפנים הביעה התנגדות מכיוון העומס הכלכלי שיוטל על רשויות מקומיות ללא קשר למצבן הכלכל. במשרד המשפטים ובמנהל הרשויות המקומיות התנגדו גם להטלת אחריות אישית על נבחרי ציבור לעמידה בתנאי הייצוג ההולם.

אורן הלמן, סמנכ"ל רגולציה, קשרי ממשל ותקשורת בחברת החשמל, וממקימי ארגון "סיכוי שווה" אמר "למדתי עכשיו מה זה 'לא בחצר האחורית שלי' – כולם בעד החוק אבל לא אצלם. גם לא רוצים אכיפה. למה שהנאכף ירצה שיאכפו? 68 שנים היה לכם להסתגל לחוק הזה, ואני מבקש שתהיה אכיפה, כי חוק בלי אכיפה הוא המלצה. אני מבקש כן לנקוט בסנקציות" אמר. לדבריו על פי נתוני הלמ"ס כ-880 אלף בוגרים בישראל הם אנשים עם מוגבלויות, וכי על פי נתוני מבקר המדינה, המדינה מפסיקה כ- 5 מיליארד שקלים מאי-שילובם בתעסוקה.

אברמי טורם נציב שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות אמר "אני מברך על החוק, אין סיבה שגופים ציבוריים לא יעשו זאת. אנחנו מדברים על זה זמן רב מדי. יש פה בשורה שלא כל כך דיברנו עליה, והיא ייצוג הולם במגוון דרגות, אנחנו מצפים שעסק יעסיק אנשים עם מוגבלויות לא רק בדרגות נמוכות. כשאנשים יתחילו לקבל שירות מאנשים עם מוגבלות התפיסה והמרחב הציבורי ישתנו. בלי אכיפה זה לא יקרה".