הצעת חוק לפיקוח אלקטרוני על מי שהוצא נגדו צו הגנה אושרה היום (ראשון) בוועדת שרים לחקיקה. בסוף 2018 עברה בוועדת שרים לחקיקה הצעת חוק דומה של גלעד ארדן ואיילת שקד, אך זו לא קודמה כבר למעלה משנתיים.

אזיק אלקטרוני (צילום: Jérémy-Günther-Heinz Jähnick/ wikimedia).

ע״פ הצעת החוק, יצטרכו הגורמים שנגדם הוגש צו ההגנה לשאת על גופם צימוד אלקטרוני אשר יתריע לקורבן ולמשטרת ישראל אם המרחק הקבוע מופר, וחלים עליו אחד התנאים: הוא הפר צו הגנה קודם; הוא הורשע בעבר בעבירות אלימות, או שתלוי ועומד כנגדו כתב אישום בעבירות אלימות; בית המשפט סבור כי נדרש בנסיבות המקרה צו הגנה בפיקוח אלקטרוני כדי להשיג את תכלית צו ההגנה, בין היתר בשל מסוכנותו של האדם, ומטעמים מיוחדים שיירשמו.

יוזמת החוק חברת הכנסת קרן ברק:  "היום עשינו צעד משמעותי נוסף, מתוך סט חוקים רחב, למיגור האלימות כנגד נשים בחברה הישראלית. דווקא ביום קשה זה, שבו קיפחה אישה נוספת את חייה, על פי החשדות על ידי בעלה, הצלחנו להדליק את לפיד התקווה מחדש. החלטת וועדת השרים לאשר את הצעתי, לפיקוח אלקטרוני כנגד התוקפים, ולאפשר לאותן נשים וילדים להמשיך בשגרת חייהם ללא החשש המתמיד מפני התוקפים, מראה כי נושא זה נמצא בראש סדר העדיפויות של הממשלה. אני גאה להיות חלק מממשלה הנלחמת על ביטחון חייהן של הנשים בישראל. אמשיך להיאבק ולהילחם למען חברה בטוחה יותר."​

יו"ר ויצו אניטה פרידמן: "האזיק האלקטרוני הופך את צו ההגנה חסר השיניים לכלי הגנה אפקטיבי, תוך שמירה על חירותה של האישה והישארותה בסביבתה במקום להישלח למקלט לנשים מוכות. המדינה כבר הוכיחה שיש ביכולתה להיעזר בטכנולוגיה כאשר מדובר בהצלת חיים – אין ספק שדמן של נשים נפגעות אלימות אינו שונה מדמם של כלל האזרחים".

ח"כ קרן ברק. (צילום: נועם ריבקין פנטון/פלאש90)

עוד הוסיפה, "עם זאת אסור למדינה להסתפק בקידום פתרון זה בלבד. אמנם נדרשת הגברת הפיקוח, אך במקביל נדרשת גם השקעה בחינוך ומניעה, העמקת הטיפול במשפחות, סנכרון בין כלל המערכות ובראש ובראשונה יישום מלא של התכנית הממשלתית לטיפול באלימות- רק צעדים אלו יוכלו למגר את התופעה ולהוביל לשינוי אמיתי"

בדברי ההסבר לחוק נכתב: "חוסר האפקטיביות של צווי ההגנה נובע בעיקרו מחוסר היכולת לפקח על מי שניתן נגדו צו ההגנה כי הוא אכן עומד בתנאיו, וכן מהעובדה כי ללא הגשת תלונה במשטרה על הפרת צו ההגנה, לא ניתן לעצור את המפר. חוסר האפקטיביות של הפיקוח מביאה להעדר הרתעה מהפרת הצו.

"אנשים שהוצא כנגדם צו הגנה יודעים כי אין ביכולתה של המשטרה לדעת אם הפרו את הצו אם לאו, ולכן אינם נרתעים מהפרתו. כמו כן, יש לזכור כי במקרים רבים של אלימות בין בני זוג, התלות ומערכת היחסים הרגשית בין בני הזוג אינה מאפשרת לבן הזוג, קורבן מעשי האלימות, לעמוד על זכויותיו. לנשים המצויות במערכת יחסים שכזו לוקח זמן רב עד אשר הן מעזות לדווח על מצבן ולבקש צו הגנה, ולאחר הפרת צו הגנה, הן מוצאות עצמן לעתים נתונות ללחצים כבדים של בני הזוג האלימים שלא להתלונן על הפרת הצו".