עדכון הנול שנקבע בתחילת משבר הקורונה לביקורי משפחות של קשישים בבתי אבות ממתין כבר שבועיים לאישור משרד הבריאות. בינתיים, אלפי קשישים נאלצים להסתפק בביקורים קצרים, או לא לפגוש את בני משפחותיהם כלל, בהתאם למדיניות המוסד בו הם מתגוררים. הנוהל נכתב על ידי מטה 'מגן אבות ואמהות' במשרד הבריאות, המרכז את הטיפול בבתי האבות מול משבר הקורונה, והוא ממתין להחלטת מנכ"ל המשרד החדש חזי לוי והשר יולי אדלשטיין.

הנוהל הנוכחי מאפשר ביקורים בשטח פתוח ותוך שמירת מרחק של שני מטר, ואורכם נקבע על ידי בתי האבות, בהתאם לצרכי המוסד והמטופל. כרגע תדירות הביקורים תלויה בכוח האדם של כל בית אבות, מכיוון שנדרש תיאום של הביקורים ופיקוח עליהם. בעקבות זאת ישנם בתי אבות שאינם מאפשרים ביקורים כלל. לאחר שחיילי פיקוד העורף יצאו מבתי האבות, המוסדות צריכים גם להקצות אדם שישב בכניסה להחתמה על הצהרות בריאות של המבקרים.

העומס על עובדי בתי האבות גובר עקב האיסור על בני משפחה להיכנס לחדרי הדיירים, בנוסף לאיסור על מטפלות סיעודיות להיכנס לבית האבות. כל הסיוע שבני המשפחה והמטפלות העניקו לדיירים נופל כעת על כתפי העובדים.

פרופ' נמרוד מימון, ראש מטה 'מגן אבות ואמהות', אומר ל'דבר' כי הגברת הביקורים היא צעד נדרש. "המנכ"ל הקודם של המשרד חשב שזה קצת מוקדם, וזה עבר עכשיו למנכ"ל חדש שנכנס היום לתפקידו. המערכת חייבת להבין שאנחנו בשגרת קורונה, צריך לעשות התאמות חדשות למצב. למרות שבשבוע האחרון יש עליה במספרי הנדבקים, אי אפשר למנוע את הביקורים לנצח. זאת ההמלצה שלי, יש מנכ"ל ושר חדשים, והם יחליטו ביום-יומיים הקרובים".

"כל הדברים הקטנים שבני המשפחה היו עושים, עכשיו אנשי צוות צריכים לעשות"

לאה, שאמה בת ה- 95 נמצאת במחלקה סיעודית בבית אבות במרכז הארץ, הייתה מגיעה לפני הקורונה כל יום לביקור ממושך, שכלל עזרה באכילת ארוחת ערב ובהשכבה. לאמה היו שתי מטפלות מבחוץ שהיו מגיעות לעזור לאמה לאכול את ארוחת הצהריים, ולעיתים גם טיפלו באם כשלאה לא יכלה להגיע. "כשהתחילה הקורונה הודיעו לנו מהיום למחר שלבני משפחה אסור להיכנס. הביקור הראשון שלנו היה רק אחרי45 יום. כרגע הביקורים תלויים בהקצאת כוח אדם של כל בית אבות. היה צורך לארגן מקום מרווח ומאוורר. אצלנו מתעסקת בזה עובדת סוציאלית אחת, שמתאמת למעל 35 משפחות את הביקורים."

"בהתחלה זה לקח שבועיים בין ביקור לביקור בגינה, במרחק של שני מטר. אנשים מבוגרים לא שומעים טוב, עם המסכה הם לא רואים את תנועות השפתיים. יש אנשים שהם כמעט עיוורים וחייבים מגע, שידברו לאוזן כדי שיזהו. אמא שלי רק בסביבת אנשים דמנטיים, המצב שלה התדרדר בתקופה הזאת".

ההגבלות על בתי האבות לא מאפשרות למטפלות מבחוץ להיכנס, ולא מאפשרות מעבר של עובדים בין מחלקות לעזור בשעות העומס, לדברי לאה, "יש מחסור בכוח אדם, מטפלים שעבדו בשני מקומות היו צריכים לבחור מקום אחד, בגלל הקפסולות יש הפרדה בין הקומות, לפני הקורונה מישהו מקומה אחרת היה מגיע לעזור בשעות העומס, בארוחות ובהשכבות. אותם אנשי צוות עובדים כמו חמורים 16 שעות, ואין מי שיחליף אותם. המשפחות והמטפלות לא מגיעים יותר, והדיירים מקבלים פחות דקות התייחסות."

"להוציא לגינה זה סיפור, רק משפחות ומטפלות היו עושים את זה בעבר, זה יצר מצב שהדיירים בקושי רואים אור יום. אוכל שהמשפחות היו מביאות כבר אי אפשר, להבריש שיער, ללטף, לעשות מסאז', לבדוק אם יש פצעים, לראות איך הבנאדם לבוש, אם קר לו או חם. כל הדברים הקטנים שבני המשפחה היו עושים, עכשיו אנשי צוות צריכים לעשות. בסופי שבוע אין ביקורים כי העובדת הסוציאלית והמשגיחים לא עובדים בסופי שבוע. צריך להוסיף תקציב כדי להביא עוד עובדים בשביל זה. כרגע הביקורים הם חצי שעה בשבוע".

לדברי לאה, "היינו מצפים שהממשלה תכניס את היד לכיס וגם המוסדות הפרטיים. ולדאוג לתגבר את הצוות, את העובדות הסוציאליות, את עובדי הקבלה. זה הכל מתחיל ונגמר בכסף. גם לפני הקורונה התקן של משרד הבריאות הוא עובד לתשעה-עשרה דיירים, וכך גם המוסדות הפרטיים פועלים. זה תקן לא אנושי ולא הגיוני, שלא מכסה את הצרכים של הדיירים. זה מגיע למצב שדייר שצריך לשירותים נאלץ להתאפק כי אין לעובדים זמן. גם אחרי מקלחת, לייבש כמו שצריך, לגרוב את הגרב כמו שצריך על העקב, הדברים הקטנטנים שלוקחים עוד שלוש דקות, אין להם זמן לעשות אותם.

"הפחד, המחסור בציוד, ההיערכות המחודשת, הכל מלחיץ וסוחט"

רינת גולדברג, עובדת סוציאלית בבית אבות "בית יפה לגיל הזהב" בנתניה, אומרת שמעבר לעומס המטלות על העובדים, המצב יוצר גם עומס נפשי גדול. "לפני שלושה חודשים היינו צריכים להסביר לדיירים, למשפחות, לעובדים שסוגרים את שערי המקום. יש הרבה משפחות שבימי שגרה מגיעות פעמיים-שלוש ביום ומסייעות בעבודה השוטפת. ועכשיו צריך להמשיך לתת את השירות והטיפול הכי טוב למשפחה. הפחד, המחסור בציוד, ההיערכות המחודשת, הכל מלחיץ וסוחט. המשכנו לעבוד במלוא המרץ, מצד אחד אנחנו לא רוצים שייפגעו מהקורונה, ומצד שני אנחנו לא רוצים שייפגעו מהשלכות הקורונה. יש אנשים שלא מבינים מדוע בן המשפחה שלהם נעלם, או שאי אפשר לצאת."

"העבודה בקפסולות גזרה משמרות יותר ארוכות, ומבחינתי זה דורש לתמוך בעובדים שמשאירים בבית משפחות, לעמוד מול בני משפחה של דיירים שכועסים כי אין ביקורים, וגם כשחזרנו לביקורים, כל הזמן יש שינויים והתאמות למצב. אנחנו מנסים לאפשר ולהתגמש כמה שאפשר, תוך הקפדה על הנהלים".

"בבתי חולים, עם כל הזיהומים, מאפשרים ביקורים"

לדברי לאה, "כבר שבועיים יש נוהל חדש שכתב פרופ' מימון, מחכה על השולחן של שר הבריאות. הנוהל אומר בסך הכל ששני בני משפחה ממוגנים יוכלו לבקר, כמו שאפשר בבתי חולים. מה זה חצי שעה בשבוע? בבתי חולים, עם כל הזיהומים, מאפשרים ביקורים. אין לי טענה למקום עצמו, להיפך, מגיע להם כל הכבוד. הבעיה היא משרד האוצר ומשרד הבריאות".

במשרד הבריאות לא הגיבו לדברים.