תכנית התמיכה בתעסוקה אושרה הלילה בכנסת ברוב של 73 תומכים ואפס מתנגדים. בגין כל עובד שיחזור לעבודה החל מהאחד ביוני ושכרו עולה על 3,300 שקלים, יקבל המעסיק 1,875 שקלים בכל אחד מארבעת חודשי ההעסקה הראשונים. בגין עובדים שהוחזרו לפני ה-1 ביוני יקבל המעסיק 750 שקלים בחודש למשך ארבעה חודשים. סך כל עלות התוכנית כ-5.5 מיליארד שקלים.
לצד ההקלות בקבלת דמי אבטלה, זהו אחד הצעדים הכלכליים המשמעותיים בהם נקטה ממשלת ישראל כדי לצמצם את נזקי מגפת הקורונה. אלא שביחס למדינות אחרות בעולם מדובר בסיוע מצומצם, לא חכם, שמגיע באיחור של חודשים. בישראל על פי המוסד לביטוח לאומי 737,746 תביעות לדמי אבטלה, 18.5% מכלל כוח העבודה.
![שר האוצר ישראל כ"ץ (צילום: דוברות משרד האוצר)](https://static.davar1.co.il/www/uploads/2020/05/180520_katz.jpg "שר האוצר ישראל כ"ץ (צילום: דוברות משרד האוצר)")
למה מצומצם? סיוע של 1,875 שקלים לעובד לא יעשה שינוי בשיקול הדעת של המעסיק, בטח לא כשמדובר בסיוע קצוב לארבעה חודשים. הסביר זאת נשיא התאחדות התעשיינים שאמר כי במקום סיוע מודבר בהטלת התחייבות על המעסיקים. הסיוע בסך 750 שקלים למעסיקים שהחזירו עובדים לתעסוקה קודם הוא כבר לעג לרש.
למה מאוחר? שלושה חודשים אחרי תחילת הסגר, וכחודש וחצי אחרי סיומו, הנזק כבר נעשה. עסקים רבים נסגרו, עובדים שיצאו לחל"ת מצאו עצם מפוטרים. במקום לייצר אמירה חד משמעית בתחילת המשבר שתאפשר תחושת ביטחון נראה שבמשרד האוצר עשו הכל כדי לדחות את חבילות הסיוע בתקווה שאפשר יהיה לחסוך קצת כסף.
למה לא חכם? במקום לעודד תעסוקה בצורה גמישה, כזו שנותנת לעובדים הכנסה יציבה ולמעסיקים אפשרות להרחיב את מספר העובדים ככל שהחזרה לפעילות מתרחבת, ממשלת ישראל קבעה נוסחה קשיחה. במקום ליצור מתווה שישדר למעסיקים מסר, גם למשבר הבא – כדאי לשמור על העובדים, המסר הוא הפוך.
לעומת ישראל, בחלק גדול מהמדינות המפותחות אושר סיוע ישיר לעסקים כבר בסוף חודש מרץ, לפני קרוב לשלושה חודשים. בזמן שהתגובה האיטית של ישראל הייתה איטית, ומצומצמת, במדינות מפותחות אחרות הציעו מודלים דינאמים, חכמים ומהירים.
גרמניה – סבסוד העסקה גמיש
גרמניה זכתה לתואר המתמודדת המוצלחת ביותר עם ההשלכות הכלכליות של משבר הקורונה, בעיקר בזכות היקף ההשקעות והסבסודים הממשלתיים הרחבים שביצעה. רק לפני שבוע הציגה הממשלה הגרמנית פעימה נוספת של סיוע בהיקף של 4% תמ"ג שהם כ-160 מיליארד דולר.
גולת הכותרת של התמודדות הממשלה הגרמנית עם משבר התעסוקה היה אופן הפיצוי של המעסיקים שידוע בישראל כמודל הגרמני.
ההיגיון שעומד מאחורי המודל הוא פשוט – במקום שמבנה ההעסקה יהיה בינארי – העסקה או אבטלה, ניתן יהיה לאפשר העסקה חלקית עם פיצוי על שיעור אבטלה חלקי. המעסיק משלם לעובד את השכר בגין השעות שעבד, בגין השעות שהופחתו מהיקף העסקתו לפני המשבר, ישלם לו המעסיק שכר מופחת בשיעור דומה לדמי אבטלה. המדינה מפצה את המעסיק על הכסף ששילם לעובד בגין אותן השעות.
יפן – סבסוד שכר מלא לעסקים קטנים
גם יפן מיישמת את המודל הגרמני, עוד מלפני הקורונה. כדי לסייע לעסקים לעמוד בלחצים שהופעלו עליהם, בתחילת מאי הבטיחה הממשלה להרחיב את סבסוד השכר על כל עובד לכמעט 80% מהמשכורת.
בנוסף, כבר באפריל הודיעה ממשלת יפן כי היא תשלם את מלוא השכר של עובדי העסקים הקטנים עד לסיום המשבר. מדובר ב-10 מיליון עובדים יפנים שמקבלים את שכרם מהמדינה בתמורה לכך שלא יפוטרו, גם אם העסקים חוזרים לפעילות.
בריטניה – השארת העובדים מועסקים
בחודש מרץ הודיעה ממשלת בריטניה כי היא תשלם 80% משכר העובדים שהוצאו לחל"ת, בתנאי שהם ישארו מועסקים. מדובר על 8.7 מיליון עובדים שהם רבע מהעובדים בבריטניה שמקבלים סבסוד שכר, במטרה למנוע פיטורים או הורדות שכר בזמן המשבר. עד כה הממשלה מוציאה כ-14 מיליארד פאונד בחודש על סבסוד השכר הזה בלבד.
עם החזרה ההדרגתית של המשק לשגרה במדינה הודיעה הממשלה כי היא תאפשר למעסיקים להחזיר את העובדים באופן גמיש לעבודה, מבלי שיאבדו את הזכות לסבסוד השכר. כך, מעסיקים יכולים להחזיר את עובדיהם לעבודה למספר שעות כל שבוע, לשלם את שכרם על אותן שעות ולזכות בסבסוד המלא על יתר המשכורת החודשית.
דנמרק – תמיכה בתעשיות שנפגעו ובעובדים שעתיים
בחודש מרץ הציגה ממשלת דנמרק את תכנית הסיוע שלה לעסקים, שכללה סבסוד של 75% משכר העובדים הקבועים ו-90% משכר העובדים השעתיים בתמורה לכך שלא יפוטרו. גם לתעשיות כמו התיירות והתעופה שנפגעו באופן הקשה ביותר מהמשבר הציעה הממשלה הדנית לממן 90% משכר העובדים.
בנוסף לסיוע בתשלום המשכורות, הממשלה הדנית הציעה פיצוי בצורה של מענקים לעסקים שמחזורם נפגע כתוצאה מהמשבר. הממשלה פיצתה את העסקים הדניים על פי היקף הפגיעה, בכוונה להשלים כמעט לחלוטין את אותו החלק במחזור שלהם שאבד כתוצאה מהקורונה.
צרפת – פטור נרחב ממיסים
גם צרפת, כמו בריטניה, שילמה 80% משכר העובדים בתמורה לכך שלא יפוטרו- צעד שהחל כבר בחודש מרץ. עם זאת, במקביל להחלטה לסבסד את שכר העובדים, הצרפתים גם העניקו פטורים רחבים ממסים עד להודעה חדשה. הממשלה הודיעה כי תחדש את הדרישה לתשלום מיסים רק אחרי שהמשבר יחלוף, ולא יהיה עליהם תשלום בדיעבד.
