השופט יוחנן כהן מבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע קבע כי יש להשוות שכרם של קייסים ורבני קהילות בני העדה האתיופית, לשכר רבני שכונות שאינם בני הקהילה. הקייסים והרבנים יפוצו ב-50 אלף ש"ח כל אחד, בגין אפליה מצד המועצות הדתיות והמדינה, ויקבלו את הפרשי השכר המגיעים להם רטרואקטיבית מאז קליטתם לעבודה ועד להשוואת תנאיהם.

עו"ד אלכס ספינרד ועו"ד מיה עובדיה שייצגו את הקייסים בתביעה מסרו כי, "מדובר בפסק דין שעשה סוף לקיפוח ואפליה של הרבנים האתיופים". חברת הכנסת לשעבר, עו"ד פנינה תמנו-שטה כתבה בעמוד הפייסבוק שלה "זמן רב שהצדק לא ביקר במחוזותינו, והינה הוא בא במפתיע. רבים מהקייסים כבר לא איתנו, אבל הצדק נעשה עם הקייסים שנותרו ורבנים יוצאי אתיופיה. ככה מרגיש צדק, ככה ניראה צדק וככה צריכה להיראות מערכת משפט תקינה!"

עו"ד פנינה תמנו-שטה. צילום ארכיון: מרים אלסטר \ פלאש 90

על פי פסק הדין, לאורך השנים הועבר תקציב עבור שכר הקייסים למועצות הדתיות, אולם אלו העבירו לקייסים עצמם סכומים מופחתים. כמו כן קבע בית הדין כי המדינה והמועצות הדתיות מעסיקות את הקייסים ורבני הקהילה האתיופים במשותף, ודחה את טענות המדינה כי אינה מעסיקתם.

כיוון שבהזדמנויות שונות, כגון דיוני ועדות בכנסת, הודתה המדינה כי שכרם בפועל של הקייסים ורבני הקהילה האתיופים פחות ממה שהתחייבה לו, קבע בית המשפט כי יפוצו עבור כל השנים מאז ניקלטו לעבודה, וכי לא תחול התיישנות על התביעה. "במקום לאזור אומץ ולמצוא פתרון לעיוות שנוצר לאורך השנים", נכתב בפסק הדין, "הרי שהמדינה הנציחה את האפליה ואת הפער, כאשר התנערה מהתחייבויותיה לתיקון המעוות, בעיקר בהצגת טענות 'מפולפלות' של התיישנות, פרשנות ההתחייבות… התנהלות זו אינה מתיישבת עם חובת תום הלב המוטלת על המדינה בצורה מוגברת. התמונה שהתגלתה בפני בית הדין היא תמונה מצערת שאינה מתיישבת עם עקרונות השיוויון כעולה ממגילת העצמאות".

16 תובעים היו חלק ממהלך התביעה, בינהם – אלמנות של קייסים שנפטרו ושהפנסיה שלהם חושבה על פי השכר המופחת אותו קיבלו. פסק הדין אף קובע כי שלושת רבני הקהילות מבין התובעים זכאים לפנסיה תקציבית, כרבני השכונות. לקייסים, על פי המדינה, לא נקבע גיל פרישה והם אמורים להמשיך ולקבל שכר עד יום מותם. אלמנותיהם מקבלות קיצבה חודשית בסך 40% משכרו של הקייס בחייו. המדינה חוייבה גם בהוצאות משפט בסך 75 אלף ש"ח.

"המדינה הנציחה את האפליה ואת הפער, כאשר התנערה מהתחייבויותיה לתיקון המעוות, בעיקר בהצגת טענות 'מפולפלות' של התיישנות, פרשנות ההתחייבות… התנהלות זו אינה מתיישבת עם חובת תום הלב המוטלת על המדינה בצורה מוגברת" נכתב בפסק הדין

בשנת 1992, לאחר מחאה בת 17 יום של בני העדה האתיופית בישראל כנגד סירוב הרבנות הראשית והמועצות הדתיות בישראל להכיר במעמד הקייסים כמנהיגים רוחניים, הוקמה ועדה ונתקבלה החלטת ממשלה על פיה יש לקלוט את הקייסים במועצות הדתיות. בשנת 2005 לאחר פרסומים בתקשורת ודיונים בוועדת העליה, הקליטה והתפוצות של הכנסת, הורה מנהל הרשות לשירותי דת הוראות חד משמעיות למועצות הדתיות, על פי הן ההתייחסות לקייסים ולרבני הקהילה האתיופים צריכה להיות זהה לנהוג כלפי רבני שכונות.

עו"ד פנינה תמנו-שטה: "רבים מהקייסים כבר לא איתנו, אבל הצדק נעשה עם הקייסים שנותרו ורבנים יוצאי אתיופיה. ככה מרגיש צדק, ככה ניראה צדק וככה צריכה להיראות מערכת משפט תקינה!"

בחודש שעבר התפרסמה בתקשורת כוונת משרד הדתות לסיים את כהונתו של הרב הראשי של יהדות אתיופיה בישראל, הרב יוסף הדנה. המהלך הגיע כנראה, לאחר שהדנה תמך במאבק כנגד הרבנות בפרשת אפליית אתיופים והטלת ספק ביהדותם בעת רישום לנישואין ברבנות פתח תקווה. ביום שני בשבוע שעבר הודיע שר הדתות דוד אזולאי כי כהונתו של הדנה תוארך בחצי שנה נוספת. הדנה עומד בראש האגף לשירותי דת לעדה האתיופית במשרד הדתות, האמון על נושא הכשרת רבני קהילות אתיופים וקייסים.