"משבר הקורונה הכניס בסערה לחיינו את המושג 'עבודה מהבית'. העובדים מרוצים מהגמישות שזה מאפשר אבל גם רוצים לחזור, לפחות חלק מהזמן, לעבוד במשרד ולהיפגש עם עובדים נוספים. הפגיעה בשכר מורגשת, הפגיעה האפשרית בפרטיות מדאיגה, אבל לכולם ברור שזו המציאות החדשה ובתוכה צריך להגדיר מחדש את יחסי העבודה. שלושה עובדים ושני מומחים מתארים את עולם העבודה המשתנה.

מאיה כהן, בת 21 מבאר שבע, סיימה לא מזמן את שירותה בשירות הלאומי אזרחי. היא טלפנית במוקד המידע של חברת אגד. כשהחל משבר הקורונה העבירו אותה לעבוד מהבית. טכנאי מטעם החברה התקין את התוכנה שאיתה היא עובדת על המחשב האישי שלה,  והיא מופעלת גם באמצעות שליטה מרחוק. בנוסף, בזמן המשמרת, השיחות המגיעות למוקד מועברות לטלפון הסלולרי האישי שלה.

מאיה כהן: "בסוף החודש הרווחתי פחות ממה שאני מרוויחה בדרך כלל, אבל גם עבדתי פחות". (צילום: אלבום פרטי)

"עבדתי שעה-שעתיים פחות בכל משמרת, אבל השכר לשעה נשאר זהה. ככה שבסוף החודש כן הרווחתי פחות ממה שאני מרוויחה בדרך כלל, אבל גם עבדתי פחות. את השעות רשמתי ודיווחתי בעצמי למנהל על שעת כניסה ויציאה".

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

כהן מספרת שהיא דווקא נהנתה לעבוד מהבית, אבל היא כבר רוצה לחזור לעבודה במשרד. "נהניתי בעיקר בגלל שלא הייתי צריכה לקום שעה לפני המשמרת כדי להתארגן ולקחת אוטובוס, ויכולתי לקום מעט לפני שהתחלתי לעבוד. אהבתי את העבודה מהבית אבל אני מצפה לחזור למוקד, זה יותר מרגיש 'בעבודה'. בבית יש המון הסחות דעת, בעבודה זה יותר מחייב. אני גם מתגעגעת לחברים".

התפוקה עלתה והשכר ירד

שי, בן 28 מתל אביב, עובד בחברת סטארטאפ העוסקת בפיתוח טפסים דיגיטליים העדיף להישאר בעילום שם. בתחילת המשבר, עוד לפני שסגרו את כל המקומות, החברה שבה הוא עובד החליטה להיערך למצב של סגר והעובדים לקחו מחשבים וציוד לבתיהם.

כשאנחנו עובדים מהבית נותנים פחות דגש על שעות העבודה, ויותר על התפוקה בפועל"

"בעצם, ביום חמישי של אותו השבוע לקחנו מחשבים וציוד מהעבודה הביתה לתרגול, ובסופ"ש כבר הודיעו שלא חוזרים, ככה שהיינו מוכנים למעבר". הוא אומר "כשהבינו שזה לא הולך להשתנות אמרו לנו לבוא לקחת גם ציוד נלווה כמו מסכים, מקלדות וכו'. מי שהיה צריך גם שלחו או קנו לו הביתה ציוד"

למרות ההכנה המוקפדת ולמרות שנפח המשרה שלו נשאר זהה לתקופה שלפני ההסגר, שכר העובדים ירד לדבריו ב-13%, ובקרב ההנהלה השכר ירד ב-15%. בינתיים עדיין לא הודיעו מהחברה האם או מתי יחזור השכר לקדמותו. "כשאנחנו עובדים מהבית נותנים פחות דגש על שעות העבודה, ויותר על התפוקה בפועל – לפי הפרויקטים, המשימות או הלקוחות שאני עובד מולם – והשכר הוא גלובלי".

אשמח להמשיך עם אחוזי משרה מסוימים מהבית, אבל לא כל הזמן"

בגלל שבחברה של שי עובדים מול לקוחות, הוא מרגיש ירידה בהיקף הפעילות של החברה ולכן גם של המשימות שהוא מקבל. "כמות המשימות ירדה, אבל התפוקה, מכל הדיווחים ששמעתי מההנהלה, נשארה כמו שהייתה ואפילו עלתה. נראה שזה נותן להם מוטיבציה להשאיר את העבודה מהבית".

בית קפה בירושלים, עובדים מהבית – מחוץ לבית (צילום: נתי שוחט/פלאש90)

מבחינת חבריו שגרים רחוק מהמשרד, העבודה מהבית חסכה שעתיים-שלוש ביום על טרטורים ונסיעות. "אני גם נהנה מזה, אבל האמת שאני מעדיף לעבוד במשרד, גם כי אני גר 10 דקות נסיעה ממנו. וגם אני רואה המון ערך בעבודה עם האנשים. כשנמצאים ביחד המשימות גם מבוצעות בצורה יותר איכותית. אני חושב שכן אשמח להמשיך עם אחוזי משרה מסוימים מהבית, אבל לא כל הזמן".

יש גמישות, אין שעות נוספות

אהוד הכט, בן 27 מירושלים, סיים לא מזמן את לימודי המשפטים, ובימים אלה הוא עובד כמתמחה במחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה. "מסוף מרץ היינו בחל"ת, והחזירו אותנו לעבודה ב-22 באפריל. בשבועיים הראשונים עבדנו רק מהבית. בתחילת מאי עברנו למתכונת של עבודה יום מהבית ויום מהמשרד".

אין ספק שאני הרבה יותר אפקטיבי כשאני במשרד"

"העבודה מהבית שונה בעיקר בסביבת העבודה", אומר הכט. "כל מה שקשור להגשות ומועדים, דברים שצריך לעשות אותם פיזית במשרד, אלה דברים שאני לא עושה מהבית. במקום שהעו"ד שמאמן אותי יגיד לי מה לעשות, הוא עושה בעצמו כשהוא במשרד או שאני עושה את זה כשאני במשרד. חוץ מזה, רוב העבודה שלי זה מחקר משפטי או כתיבה משפטית ואת זה אין לי בעיה לעשות מהבית".

אהוד הכט: "רוב העבודה שלי זה מחקר משפטי או כתיבה משפטית ואת זה אין לי בעיה לעשות מהבית" (צילום: אלבום פרטי)

מבחינת הגישה מהבית למסמכים ודואר אלקטרוני מהעבודה, הכט מסביר שיש להם מערכת גישה שהוא יכול להתחבר אליה מהמחשב האישי שלו. "אני יכול לעשות את זה כשצריך, אבל אני לא חייב להיות מחובר כל הזמן. פגישות אנחנו עושים בדרך כלל בזום. אין דרישה ספציפית אצלנו לפתוח מצלמה, אם הסיטואציה לא מתאימה ורוצים לשים על השתק ובלי מצלמה זה בסדר".

הכט מספר שהבעיה העיקרית היא סביב השעות הנוספות. "אם עבדתי מהבית היום אז אני מדווח על זה, ורושמים לי 8.5 שעות יום תקן, ואין שעות נוספות. לא משנה כמה שעות עבדתי בפועל. מה שכן", הוא מודה, "אין ספק שאני הרבה יותר אפקטיבי כשאני במשרד".

את הגמישות שמאפשרים לו במקום העבודה הוא מעריך. "אם מחר, על פי החלוקה, אני אמור להגיע למשרד אבל רוצה לעבוד מהבית, זה בסדר, וגם ההיפך. במשרד צריכה להיות נוכחות של עד 80%, אז אם אני רוצה לבוא ביום שאני לא אמור להגיע בו אני צריך לתאם".

עבודה מהבית היא דבר נפלא אבל גם מדרון חלקלק – המומחים מסבירים ממה להיזהר

עו"ד יעל שילוני, שותפה במשרד אוהד שילוני ושות' ומתמחה במשפט עבודה, חושבת שהשינוי של העסקה מהבית הוא דווקא מבורך, אבל עדיף לייצר מודל של העסקה משולבת. "יום אחד של עבודה מהבית מאפשר לעובדים גמישות שכיום אין בשוק העבודה הישראלי. חוסר הגמישות הזה מביא לרמת שביעות רצון נמוכה בחצי מזו המדווחת בשאר מדינות ה-OECD. הממוצע שם עומד על כ-19% שלא מרוצים, אצלנו כ-40% אחוזים לא מרוצים מעבודתם".

עו"ד יעל שילוני: "צריכים לדעת לייצר איזונים ובלמים שמותאמים לכל ענף ומקצוע" (צילום: אלבום פרטי)

שביעות הרצון נוגעת לדבריה לאיזון בין פנאי לעבודה, והיא טוענת שככל שהגמישות נמוכה יותר, שביעות הרצון יורדת. "כל הרעיון בעבודה מהבית הוא שהעובד זמין בשעות העבודה הרגילות, אבל לא בכל דקה של יום העבודה. זה מאפשר לעשות סידורים, לייצר יום עבודה גמיש יותר, להוציא את הילדים מביה"ס ולאכול איתם צהריים. זה גם מאפשר לא לעמוד בפקקים הבלתי נסבלים בדרך לעבודה". כיום בישראל זה לא מה שקורה לרוב.

"יש גם יתרון חברתי במקום עבודה פיזי. הקהילתיות היא אחד מהצרכים הרגשיים של האדם. אנשים זקוקים ואוהבים את היציאה מהבית, את השגרה, את המגע האנושי עם אנשים אחרים. ויתור על כל אלו בצורה מופרזת עשוי להגדיל ניכור ובדידות, וזו אחת הסכנות בהעסקה שהיא רק מהבית".

שעות עבודה לא מתוגמלות

לרוב, עבודה מהבית פוגעת בשכר, בעיקר לעובדים שאצלם חלק נכבד מהשכר נבע משעות נוספות. "בהעסקה מהבית הדבר הראשון שקורה הוא שמפסיקים לאשר שעות נוספות למי שעובד מהבית. לעיתים מדובר באחוזים נכבדים מההשתכרות השוטפת".

כבר היום יש תופעה רווחת של ניצול עובדים כאשר הם נדרשים לענות להודעות וואטסאפ מהבית, להיות בקבוצות וואטסאפ של המעסיק ולא להשתיק אותן".

מעבר לחוסר ההכרה בשעות נוספות שכן מבוצעות בפועל, שילוני טוענת כי קיימות שלל בעיות נוספות בתחום השכר והזמינות בשיטת העבודה מהבית. "בעבודה במשרד, כשעובד לא במקומו כי הוא יצא לשירותים – אף אחד לא אומר לו כלום. דווקא בבית הציפייה עשויה להגיע לרמות מגוחכות של זמינות, גם מחדר הנוחיות".

לטענתה התשובה לבעיה הזו נמצאת גם אצל המעסיק וגם אצל העובד. "הם צריכים לדעת לייצר איזונים ובלמים שמותאמים לכל ענף ומקצוע, מתוך הבנת צרכי המערכת וצרכי העובד. המחוקק והכנסת צריכים לייצר את המסגרת של החקיקה למציאות הזו שתהיה גם מאוזנת".

בצד הסדרת העבודה מהבית, אומרת שילוני, יש מקום להסדיר 'זמן שקט', או תיגמול על זמן לא שקט למי שלא עובד מהבית – הזמן בו שולחים לך הודעות וואטסאפ, מיילים וכו'. "כבר היום יש תופעה רווחת של ניצול עובדים כאשר הם נדרשים לענות להודעות וואטסאפ מהבית, להיות בקבוצות וואטסאפ של המעסיק ולא להשתיק אותן".

יש לייצר בלמים מפני ניצול. ככל עניין שהוא בהתהוות וצמיחה יש סיכון של 'משיכת שמיכה' של הצד היותר חזק, היותר מיודע, היותר משפיע. הדרך למנוע את זה היא אחת – עבודה מאורגנת".

"הזמינות הזו היא בעצם עבודה מהבית לכל דבר ועניין, בלי המיסוד של זה, בלי הכללים, בלי תיגמול שהדין מעניק. יש פה מדרון חלקלק שמייצר נזק בריאותי שהוא תולדה של עומס קוגנטיבי, מה שמגביר הפרעות קשב, לחץ וחסר מהותי בתרבות הפנאי".

שילוני מקפידה לחדד שהעבודה מהבית היא כבר מציאות קיימת "מדובר במציאות נהדרת שמאפשרת הנגשה של מקום העבודה לאמהות, הארכת יום העבודה על חשבון קיצור משך הנסיעה וכו'. אבל בצד היתרונות, יש לייצר בלמים מפני ניצול. ככל עניין שהוא בהתהוות וצמיחה יש סיכון של 'משיכת שמיכה' של הצד היותר חזק, היותר מיודע, היותר משפיע. הדרך למנוע את זה היא אחת – עבודה מאורגנת".

מה עם הפרטיות?

במקום העבודה, למעסיק יש שלל דרכים לפקח על הנוכחות והמעשים של העובד. בבית הנושא הזה כבר יותר מסובך. יש מעסיקים שמתבססים על יחסי אמון ויש אחרים שמחפשים טכניקות וטכנולוגיות שיאפשרו לוודא מה עושה העובד בזמן העבודה.

"כשהמעסיק מציע לעובד לעבור לעבודה מהבית, חשוב מאוד לשים לב לחוזה העבודה, לעיתים גם נחתם הסכם זמני לתקופת הקורונה והעבודה מהבית" מסביר יהונתן קלינגר, יועצה המשפטי של התנועה לזכויות דיגיטליות. "העובד צריך לבדוק מה המעביד מבקש, ולוודא שיש למעביד אינטרס לגיטימי לאסוף את המידע".  

יהונתן קלינגר: "ראינו כבר מקרים של מעבידים שרוצים להפוך את העובדים שלהם למועדון לקוחות". (צילום: גלעד אילוז)

"כדאי לעובד גם לוודא שהמעביד לא יאסוף מידע שלא למטרה לשמה הוא נמסר וגם לא יעביר את המידע הזה הלאה. ראינו כבר מקרים של מעבידים שרוצים להפוך את העובדים שלהם למועדון לקוחות".

"למעשה, המעבר לעבודה מהבית מביא איתו כל מיני בעיות של אבטחה ושל פרטיות".  אומר קלינגר "כשעובד משתמש במחשב של המעביד שלו למטרות אישיות, הוא עשוי להיות כפוף לחיפוש ומעקב בצורה לא הוגנת, אבל מצד שני הוא גם מפר את כללי העבודה"

למרות זאת, קלינגר טוען שבתנועה לזכויות דיגיטליות לא מזהים את הפגיעה בפרטיות בעבודה מהבית כתקדים מסוכן. הוא מסביר שהחוק ברור ומהמעסיק יש דרישה חוקית לא רק ליידוע, אלא גם לקבלת הסכמה של העובד לכך שהוא יהיה כפוף למעקב דיגיטלי.

לשימוש במצלמת המחשב הנייד כדוגמה יש שני תנאים: "התנאי הראשון הוא חדירה של המעביד למרחב הפרטי של העובד, הסלון או חדר השינה למשל, שלא בהסכמה. דבר כזה אסור מבחינת החוק. התנאי השני הוא שהאינטרס הלגיטימי של המעביד הוא לפקח שהעבודה אכן מבוצעת, ולא לעקוב אחרי העובד".