״קמה ממשלה שעולה כסף, ושוב הולכים לפתרון הקל של קיצוץ בתקציב השכר״, אומר אריאל יעקבי, יו״ר הסתדרות עובדי המדינה, ל׳דבר׳, ״אני בטוח שאם היו באים לדבר איתנו, היינו מוצאים פתרונות יותר טובים. התחושה היא שלא חושבים עד הסוף. מדברים על 100 מיליארד שקל עבור ההתאוששות מהמשבר, ועד עכשיו לא הצליחו להוציא אפילו 20% מזה״.

ההסתדרות הכריזה על סכסוך עבודה בשם 70 אלף עובדים בשירות המדינה. זאת על רקע כוונת הממשלה לפטר עובדים ולקצץ בשכרם. ״קיצוץ רוחבי הוא תמיד רע. הוא בהכרח פוגע בתפקוד הממשלה ובשירות לאזרחים. וזה דווקא בשעה שהאזרחים עוד יותר זקוקים לממשלה״.

האוצר לא ישב אתכם?
״שאלתי את אנשי נציבות שירות המדינה אם מישהו ישב איתם והציע חלופות – אמרו ׳לא׳. הכול זה מלחמת חורמה של האוצר – עם חיוך. הם נחמדים, אבל בסוף כל הזמן מחפשים להילחם. המדינה היתה צריכה לעזור לעצמאים, למעסיקים, לעובדים. אני לא רואה אותם עושים את זה – כל זה בשעה שההסתדרות נרתמה ותמכה״.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

למה באוצר דוחפים דווקא לקיצוץ רוחבי?
״בימים כתיקונם, כשרוצים לצמצם משרות, באים לארגון העובדים ואומרים לו תקשיבו – יש מצוקה. אין לי בעיה בכל נקודת זמן שבה יש לממשלה בעיה, לשבת איתם ולשבור יחד את הראש איך לפתור אותה.

״אבל העובדה שהממשלה כבר קיבלה החלטה כמה ומאיפה לקצץ, בלי לדבר עם ארגון העובדים, מראה שלא נעשתה כאן עבודה רצינית שבאה לפתור בעיות – אלא בעיקר להשביע את הרעב של אגף התקציבים לפיטורים. הם באו ואמרו תמחקו תקנים בשירות המדינה ותצמצמו משרות, כ-270 להערכתי״.

שר האוצר החדש רואה את הדברים עין בעין עם הפקידים?
״אני בכלל לא חושב שישראל כ״ץ היה מעורב, ומאמין שמדובר בתכנית שנכתבה עוד לפני כניסתו לתפקיד. יש לי המון תקווה שהשר והמנכ"לית יהיו יותר טובים בהתנהלות שלהם, ממה שכולם חושבים ומצפים. פניתי למנכ"לית ואני מאמין שנשב לדבר. יש סכסוך עבודה, ונראה לאן זה יתפתח.

״אני חושב שעצם העובדה שיש סוף סוף ממשלה, זה כבר יותר טוב. בשנה וחצי האחרונות לא הייתה סמכות ציבורית שתפקח על הפקידים, וזה מקשה. אני מאמין גדול בשיח ציבורי. ועדות ציבוריות בכנסת שמפקחות על הפקידים שעושים את עבודתם״.

פקידי האוצר ניצלו את הוואקום השלטוני?
״כשאין עליו פיקוח פוליטי, פקיד ממשלתי עשוי להשתמש בסמכות בצורה דווקנית. כשיש עליו חובת דיווח שוטפת הוא הרבה יותר מאוזן. העובדה שיש עכשיו בממשלה גם שרים שהם יוצאי ההסתדרות, עם רגישות חברתית גבוהה יותר, גם כן מעודדת״.

מה אומרים עובדי המדינה על התנהלות הממשלה בתקופת המשבר?
״עובדי המדינה מאוד כועסים על הממשלה כמעסיק, הדבר העיקרי הוא שהממשלה לא התכוננה כראוי בתקופת הקורונה, למשל להעביר כוח אדם ממקום שבו הוא פחות קריטי למקומות שבהם הוא היה ממש נחוץ.

״קח לדוגמה את עובדי מעברי הגבול והמכס שיכלו לשרת את מערך הפיצויים, השירות והשיח עם האזרחים שהרגישו לא טוב או נפגעו מהקורונה. בזמן שעובדי הביטוח הלאומי נתנו מעצמם 200% ועבדו בעומס מטורף, ועובדי שירות התעסוקה עבדו יום ולילה – חצי מעובדי המעברים ישבו בבית כי אמרו שאין להם עבודה.

״התחושה היא שאין יד מכוונת. ראיתי במדינות ה-OECD פתרונות טובים יותר וחכמים יותר מהפתרון של להוציא 70% מהעובדים לחופשה. אבל זה הכול מתחיל מתכנון. צריך לזכור שלא כל עובדי המדינה משתכרים שכר גבוה ולרבים מהם היה קשה להתקיים כתוצאה מהתנהלות הממשלה במהלך התקופה הזו״.