איך הפכה ישראל לשיאנית סגירת העסקים בגלל הקורונה? נתונים שהציג היום (רביעי) מרכז המידע והמחקר של הכנסת, ומבוססים על חברת המידע העסקי BDI, חושפים מציאות קשה: ישראל היא המובילה בשיעור העלייה של מספר העסקים שיסגרו בגלל הקורונה. על פי הנתונים,  בשנת 2020 יעלה מספר העסקים שיסגרו בעקבות המשבר ב-50%, לעומת עלייה ממוצעת בעולם של 25% בלבד.

(עיצוב: אידאה)

בדו"ח מפורט ומקיף מסבירים חוקרי מרכז המידע את הסיבות שהופכות עסקים ישראלים לפגיעים במיוחד להשפעות הנגיף. לטענת כותבי הדו"ח, משבר הקורונה תפס את העסקים בישראל עם רמות חוב גבוהות באופן מקדמי ומצב פיננסי רעוע יחסית למקביליהם בחו"ל. הסגר הממושך, יחד עם סיוע ממשלתי דל לעומת מדינות אחרות עלולות לדחוק עסקים רבים לקצה גבול היכולת, ובמרכז המחקר מעריכים כי רק בשנה הזאת צפויים להיסגר כ-70,000 עסקים.

מינוף גבוה בשגרה

כותבי הדו"ח מסבירים אחת הסיבות לפגיעה הקשה יותר של משבר הקורונה בעסקים ישראלים היא מצבם בימי שגרה. לפי הדו"ח, עסקים ישראלים מתאפיינים במינוף ממוצע גבוה יחסי לעסקים במדינות עשירות אחרות, מה שמגביר את החשיפה שלהם לסיכון. משבר הקורונה, שפגע בתזרים של העסקים בישראל, הביא לעלייה בביקוש לאשראי והגדיל עוד יותר את המינוף החברות הישראליות, שרבות מהן עלולות להתקשות בהחזר החוב.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

(עיצוב: אידאה)

הנתונים גם מחזקים את אחת הקלישאות המיוחסות לישראלים – הנטייה לדחות לדחות תשלומים – הן במגזר הציבורי והן בעסקי. בזמני משבר נטייה זו עלולה להיות בעייתית במיוחד – היא פוגעת בחמצן שמגיע לעסקים והופכת אותם לפגיעים במיוחד .

חוסר יציבות תמידית

הדו"ח גם מציין כי בישראל קיים שיעור גבוה של פתיחת עסקים לעומת מדינות מפותחות אחרות, אבל חלקם נפתחים ללא בסיס פיננסי יציב, וקצב סגירתם גבוה יחסית. בדו"ח מציינים כי בשנה החמישית לאחר פתיחת עסק בישראל שורדים מעט יותר מחצי מהעסקים, ורק מעט יותר משליש שורדים עד לשנה העשירית. כותבי הדו"ח טוענים כי רמת השרידות הנמוכה של עסקים מזנקת בזמן משבר, ואי היציבות המאפיינת עסקים בישראל הביאה לעלייה במספר העסקים שיסגרו כתוצאה ממשבר הקורונה. בדו"ח צופים כי 70,000 עסקים צפויים להיסגר בשנת 2020 בלבד.

סגר ארוך יותר 

גורם נוסף לשיעור הגבוה של סגירת עסקים נובע מתקופת הסגר הארוכה יחסית לחלק מהמדינות המפותחות האחרות. מדינת ישראל הייתה בין המדינות הראשונות שהחליטו להטיל סגר כבר באמצע חודש מרץ, כך שבמצטבר היה המשק הישראלי בסגר למשך חודש וחצי. היעדר ההכנסות, יחד עם ההוצאות הרבות הכרוכות בקיומו של עסק העצימו לטענת כותבי הדו"ח את הפגיעה בעסקים בישראל.

סיוע ממשלתי דל 

למרות רמת הסיכון הגבוהה של עסקים בישראל, הסיוע התזרימי שניתן להם על ידי הממשלה נמוך יחסית למדינות עשרות אחרות. "בישראל הכלים מצומצמים יחסית, ומקשים על מתן הלוואות לעסקים שנקלעו לקשיים" נכתב בדו"ח.

(עיצוב: אידאה)

מהדו"ח עולה כי שיעור הערבות שנותנת המדינה בישראל הוא הנמוך ביותר מבין המדינות העשירות והוא נמוך באופן משמעותי מזה שניתן במדינות אחרות. בישראל, שיעור הערבות של המדינה בהלוואות שניתנו מאז תחילת משבר הקורונה הוא 15%, זאת לעומת 50% באוסטרליה, 70% בצרפת, 80% בבריטניה וכיסוי מוחלט של הממשלה בארה"ב.

עוד עולה מהדו"ח כי היקף קרן ההלוואות בערבות בישראל הוא הנמוך ביותר מתוך כלל התוצר. בישראל מהווה קרן ההלוואות 2% מהתוצר, לעומת כמעט 15% בבריטניה ו-24% בגרמניה.

כותבי הדו"ח טוענים גם כי בניגוד למרבית המדינות העשירות, בישראל לא נעשה כמעט שימוש בכלים שישמרו על מקומות העבודה, והסיוע התמקד בכלים תזרימיים כמו קרן להלוואות בערבות מדינה. "הכלים בישראל אינם ממוקדים דיים לשמירה על המשך העסקת העובדים כמו במדינות אחרות" נכתב בדו"ח.​